אפשר להפוך את ה"קללה" לברכה \ מירי שניאורסון

מי היה מאמין שנכנסת למועדון?' זה מה שאמרה לי חברה ביום שנולד לי נכד עם תסמונת דאון", מספרת שרונה. "בהתחלה לא הפסקתי לבכות, ועכשיו אני מנהלת את המועדון הזה" היא אומרת לי ומשתפת בשינוי שחל אצלה, מנחת קבוצת אימהות שמצאה משמעות בתפקידה החדש. "אין ייאוש כלל. באותו יום, כשהבן שלי שהיה כזה צעיר, אבא לשני ילדים רכים, קיבל את המתנה הזאת –הבנו שזאת מלחמה של התמודדות יום-יומית. מלחמה מול הרשויות. אבל אני אנצח את המועדון! כל דבר זה מלחמה בבירוקרטיה, המון קשיים בכל יום מחדש. והיום אני מברכת את אותה אחת שאמרה לי "ברוכה הבאה למועדון".

"כשהתינוק נולד הרופא התנצל. הסברתי לו שהבורא העניק לי מתנה מיוחדת שבזכותה התעצמתי. היום הקרדיט שלי הוא 'נשיאת מועדון הסבתות'. אני לא מאחלת לאף אחת להיות שותפה למועדון כזה, אבל משעה שהקב"ה בחר בי – אני בוחרת להיות גאה ולהיות בעשייה, כדי לשמש לפה ולאוזניים לכל מי שזקוק לעזרה ולקדם אותו", היא מסכמת.

לצום י"ז בתמוז שיחול ביום ראשון יש שתי משמעויות: המשמעות הגלויה היא שזהו יום של צער, הוא מבטא ירידה. ואילו המשמעות הפנימית של יום הצום, כפי המוסבר בחסידות, היא של יום רצון לה', ומדובר בעצם בעלייה. הדבר מודגש במיוחד בצום י"ז תמוז – י"ז בגימטרייה "טוב". ואכן על חמש התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש נאמר כי כשיבוא המשיח הם יהפכו לימי ששון ושמחה – אלו יהיו החגים של ימות המשיח.

עוד באתר:

אחלה סיום פרק

"הגיד לך" • הלחן הקסום של איציק ואלס במלחינים

המלחינים

מערכון 'טובים השניים'

משעשע: מוג'תבא חמינאי ב"ראיון" ראשון ובלעדי

אריאל ספקטור

תחת אש

נתפסו על חם: במיגונית עם שודדי עתיקות

אבי יעקב

ה' יקום דמם

לילה קטלני במרכז: זוג קשישים נרצחו מפגיעת טיל מצרר

אבי יעקב

בפרשה שקוראים בתורה סמוך לי"ז בתמוז, פרשת בלק, מסופר בהרחבה על נבואת בלעם שרצה לקלל את ישראל, אולם מפיו יצאו רק ברכות. עד כדי כך שדבריו המובאים בפרשה הם אחד המקורות שמביא הרמב"ם כהוכחה מן התורה לביאת המשיח. הרצון לקלל הופך מלכתחילה לברכה – כמו הפיכת הגלות והצום וימי 'בין המצרים' מלכתחילה לימי גאולה וימים טובים, כפי שאכן יהיה בימות המשיח.

פרשת בלק לעולם לא תחול בימי בין המצרים ואין בה את עניין הגלות והצער, אלא ברכות שתוכנן: חירות ("הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"), שלטון ("וירם מאגג מלכו ותנשא מלכותו") וגאולה על ידי המשיח ("דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל"), גאולה בטהרתה.

עניין זה מודגש גם בכך שבפרשת בלק לא מדובר בכלל על הגלות וצרותיה, אלא על שלמות הגאולה כהמשך ליציאת מצרים (גם אם בכלל לא הייתה הגלות), בתור הוספה ושלמות לגאולה שהתחילה כבר ביציאת מצרים.

ככל שמתקרבים יותר לזמן הגאולה מודגש יותר העניין הפנימי שביום הצום – ה"עת רצון", והציפייה לגאולה בפני עצמה (ולא רק בהקשר וכתיקון לגלות – גאולה כמו בפרשת בלעם).

זה בידייך, להפוך את הצער לעניין בעל משמעות, להיות בעשייה ולצפות לגאולה!

הכותבת מנטורית ברוח יהודית, נשיאת ארגון הנשים נפלאו"ת.