אריטוריקה בפרשה: היתה לך פאדיחה? לא בטוח! \ ארי טננבוים

אם למדת מהכישלון – משמע שלא נכשלת.

בואו נכתוב הפעם קצר וקולע: אם בלק היה רשע, למה פרשת השבוע נקראת על שמו?

את קורח אני עוד יכול להסביר. הוא שאף לגדולה. גם רצה להיות כהן גדול. אבל לקרוא לפרשה בתורה "בלק", זה כבר דורש הסבר מיוחד.

עוד באתר:

בית המקדש השני

הפלגה במנהרת הזמן; מתחת לכותל: הרב פנגר בסיור מרתק

הרב יצחק פנגר

צפו

תיעוד: "אלי ציון ועריה" בחברון והיכל יצחק

נתי קאליש

עדות מטלטלת

הזדקפתי מול הקצין הנאצי: "אני לא מביא תועלת?" | צפו

פנחס בן זיו

צפו

החג בתשעה באב: שיחה מצמררת ושירה סוחפת בחושך

אבי יעקב

עונים המפרשים: הפרשה נקראה בלק כי בסופו של דבר מאותו רשע שרצה לקלל יצאו הברכות הכי טובות שהושמעו אי פעם בתורה.

יש כאן מסר עצום לאומנות הדיבור ולחיים בכלל.
לא פעם קורה שאנו נכשלים. אנחנו בני אדם וככאלה אנחנו עושים טעויות. אם נצעק ונתעצבן ורק ניכנס לדיכאון בגלל הכישלון שלנו – הרי שבאמת לא הועלנו כלום. אבל אם מכל כישלון, טעות או 'פשלה' נלמד להבא – וזה רק מחשל אותנו– הרי שבכלל לא טעינו– אלא למדנו איך לא לעשות את הטעות הזאת שוב.

כמו המשפט הידוע: זה לא שנכשלתי – פשוט למדתי מאה דרכים איך לא לעשות את זה.

כנ"ל באומנות הדיבור: אחד הדברים הכי חשובים לקראת נאום מול קהל – הוא להתאמן כמה שיותר. מול מראה או מול קהל קטן.

כל גמגום או כל טעות בטקסט יכול לגרום לנו לחדול מלדבר מול קהל ויכול לחשל אותנו ולהכין אותנו להרצאה הבאה.

פרשת "בלק" כאן בשביל להזכיר לנו: גם דברים לא טובים, במבט הנכון – מתהפכים לטובה.

הכותב הינו מומחה באומנות הדיבור והשכנוע | לקבלת טיפים וסודות באומנות הדיבור והשכנוע בקבוצת ווצאפ שקטה: לחץ כאן