ברוכים השבים אל ה"פלייליסט" – מיוחד ובלעדי ל'אמס' – הדיגיטל של 'קול חי' – בכל שבוע אני שמח להביא בפניכם עריכה מוזיקלית ייחודית לשירים המותאמים לפרשת השבוע ולשאר ענייני השבוע.
לכבוד "חג הגאולה" שחל בערב שבת נתחיל עם ריקוד, ולאחר מכן קצת דביקות עם השיר 'פדה בשלום' בביצועו המדהים של שמוליק ליסטוונד, בסוף השיר במילים "ואני אבטח בך" השיר הופך לקצבי. ממליץ לכולם להצטרף ולרקוד "ואני אבטח בך"!
בשבת קודש הקרובה כ' בכסלו חל היארצייט של הרב יצחק הוטנר, מחבר השיר הידוע 'בלבבי משכן אבנה'. הוא כתב את הפיוט הזה על בסיס מה שחיבר רבי אליזר אזכרי באחד משיריו "בתוך לבי משכן אבנה לזיוו, קרבן תקריב לו נפשי היחיד. נשמע את השיר הזה בביצוע של מקהלת עמודי שיש.
עוד באתר:
בפרשת השבוע כמו בפרשיות קודמות מוזכרים חלומות, בפרשה של השבוע הבא גם פרעה חולם על פרות יפות. אבל אברהם פריד שר על שני חלומות שלו, שהם גם חלומו של כל יהודי. ובאם אתם לא מכירים את החלומות של אברהם פריד נשמע את זה בביצוע לייב במופע של "אוהל".
נמשיך לפרק השירים מתוך הטקסט של הפרשה וגם שירים עם הקשרים לוורטים על הפרשה. וכמו בכל שבוע אני רוצה לתת קרדיט על הווארטים למני גירא שורץ, מגיש התוכנית 'שעתיים לשבת' כל ערב שבת בין 12:00 ל-14:00 ב'קול חי מיוזיק' 102.5FM שמביא כל שבוע דברי תורה והקשרם לפרשת השבוע בעריכת "האברך החשוב מבני ברק" תלמיד חכם גדול, ששומר על עילום שמו.
'וישב יעקב…' אומר רש"י "ביקש יעקב לישב בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף". מה העניין של קפץ, מה היתה הקפיצה? אומר הרב לוינשטיין בשם ספר 'תכלת מרדכי' שביקש יעקב שלווה בכדי שלא יהיה שעבוד מלכויות – כפי שמביא הרמב"ם 'לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, אלא כדי שיהיו פנויים בתורה ובחכמה', זו היתה הבקשה של יעקב.
(מקווה שאתם קוראים את הווארט הנפלא הזה, תוך כדי שאתם שומעים את השיר שמאוד אהוב עלי ושיבצתי בפלייליסט של 'אמס' – של פרחי מיאמי על המילים הללו) והסיבה למה "קפץ" יעקב: רצה כבר את הגאולה, אבל ראה שמשמיים נגזר על בניו ועל נכדיו שהם יעברו גלויות ושיעבודים, התפלל להשם על כך. וזה העניין של קפץ, הקדוש ברוך הוא כביכול, הקדים קפץ וזירז את השעבוד – שכידוע כל השעבוד התחיל מהעניין הזה של מכירת יוסף, כך ירדו למצרים וכך למעשה התחילו הגלויות. גם בעניין הזה הקדוש ברוך הוא הקדים, והוא בעזרת השם גם בגאולה יקדים לנו במהרה.
כתוב "ישראל אהב את יוסף כי בן זקנים הוא לו". הבעל הטורים אומר שיעקב אבינו למד עם יוסף את סדרי המשנה, ונותן רמז שהמילה זקנים ראשי תיבות זרעים, קדשים, נשים, ישועות – בגמרא במסכת שבת כתוב שזה נזיקין, ומועד. בנצי שטיין הלחין שיר על המילים הוי רץ למשנה – שיר שהלחין לפני כמה שנים לקראת מעמד סיום סדר זרעים של אלפי ילדי ארגון 'זכרון חנה'.
"ועשה לו כתונת פסים". המקור חיים אומר שאולי זה המקור לטוויית הפסים בטלית. הוא מסביר שמדובר על טלית מצויצת כהלכתה שיעקב עשה ליוסף, אולי לכן אנחנו עד היום עם פסים בטלית. אם כבר הזכרתי טלית נזכרתי בלחן מדהים של הרב משה גולדמן ע"ה של עטיפת טלית. אנחנו נשמע את הגרסה לייב של רבי אייזיק האניג.
יוסף הצדיק היה זהיר במצות ציצית כפי שהגמרא במנחות מב מביאה שזו סגולה להינצל מהעבירה. ומקהלת היונגערליך תשיר לנו "שתהא חשובה מצות ציצית לפניך".
לפני שממשיכים אני רוצה להקדים ולומר שאנחנו לא מבינים בכלל על המריבות של השבטי י-ה ויוסף הצדיק!
בשירים הבאים בפלייליסט – לכל אחד יש מילה הקשורה לאחווה.
יעקב אבינו ביקש מיוסף הצדיק "לך נא ראה את שלום "אחיך". נשמע את חיים ישראל שר את לחנו של יוסי גרין.
יוסף הצדיק אומר למלאך גבריאל את "אחי" אנכי מבקש כפי ששר אהרן רזאל בביצוע לייב.
יוסף הצדיק מצא את אחיו "ויראו אתו מרחוק" ובטרם יקרב אליהם "ויתנכלו אתו להמיתו": אומר האלשיך הקדוש, הבעיה פה הייתה, שהם ראו אותו מרחוק. פירוד לבבות בין אחים מתרחש כשיש ריחוק. כפי שראינו גם בפסוק נוסף "לא יכלו לדברו לשלום", אבל כשנועדים יחד, כשיושבים יחד, אזי אפשר להתגבר ולחיות בשלום כאחים.
הזכרתי בתחילת המאמר על עניין של חלומות, גם לי יש חלום, שיהיה שלום ואחדות בכל עם ישראל ובפרט במשפחה של כל אחד ואחד. שבוע שעבר הבאתי שיר אחד מתוך הרבה שירים על המילים 'הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד'. השבוע הבאתי עוד שיר נוסטלגי ויפה על המילים הללו, והפעם נשמע את אביש בראדט עם להקת רגש. הלחן של הרב שמואל ברזיל והעיבוד של ישראל לאם.
בפרשת וישב, פרשתנו, אנו לומדים את הסיפור של תמר ויהודה. בפסוק כתוב "היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר וכו"' בגמרא במסכת גיטין כתוב 'הנעלבין ואינן עולבים שומעין חרפתן ואין משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין, עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'. נשמע את ליפא שמעלצר שר הנעלבין ואינן עולבים לחן של ידידי רבי הרשל רוזנברג.
הפטרה:
יש רק שיר אחד שאני מכיר מהפטרת השבוע, והוא, מהפסוק האחרון 'אריה שאג מי לא יירא'. נשמע את מוטי זינגבוים בלחנו של ישי לפידות.
רגע לפני שניגש ל'שיר לכבוד שבת' אחר שהזכרנו קודם את העניין של האחווה. מיכאל שניצלער רוצה לאחל לכולנו "ברודערלעך" גוט שבת מתוך האלבום האחרון שהוא הוציא לפני שנפטר. שיר יפה שהלחין הרשי רוטנברג.
שיר לכבוד שבת:
השבוע עוסקים בעניינו של יוסף הצדיק. מובא בתיקוני זהר סימן לד. תפילת מוסף בבחינת צדיק והיא כוללת את כל התפילות. ועל כך אומר רבי חיים וויטאל שיוסף הצדיק תיקן את תפילת מוסף. נשמע שיר מתוך תפילת מוסף "טועמיה חיים זכו" של יוסף ניוקומב.
שתהיה לכולם גוט שבת של שלום וגם שלווה.
