גלעד ניצן הי"ד, נפל לפני קצת יותר משנה ברצועת עזה, הוא היה עלם חמודות שנפל בהיותו בן 21 שנה.
אני מצטט מתוך ריאיון שהתפרסם בשעתו עם אביו של גלעד, יעקב, שסיפר בין היתר: "גלעד היה איש של אדמה, והאדמה שבה נולד, גדל ואותה אהב הייתה שילה. ולכן בחרנו לקבור אותו שם. ואחרי הלוויה קיבלנו חיזוק לכך כשהגיעו חפציו ובניהם הפלאפון שלו, הייתה שם הקלטה של צוואה, הוא אמר אני רוצה לבקש סליחה אם ציערתי אתכם, אני מוחל למי שחושב שפגע בי, אני מבקש שתתרמו את הכסף שלי ליישוב ארץ ישראל וללימוד תורה, ואני מבקש להיקבר בשילה, זה המקום שאני הכי אוהב". זאת אומרת, בלי לדעת את הדבר הזה, הם כיוונו לדעתו והוא נקבר בשילה.
הלילה, ערב הדלקת נר ראשון של חנוכה, שולח לי האבא יעקב את הדברים הבאים. "יומו הראשון בצבא של גלעד נפל על נר שמיני של חנוכה. בצבא ההגנה לישראל יש היררכיה, ישנם מעמדות, אם יש לך בעיה, אתה פונה למ"כ או לסמ"ל המחלקה, אסור לטירון לפנות ישירות לקצינים, על אחת כמה וכמה אם מדובר בקצינים בכירים".
עוד באתר:
לדבריו, "אבל גלעד זה גלעד, מחיצות בין אנשים לא קיימות מבחינתו. כל אדם הוא אדם, ועם כולם הוא מדבר בגובה העיניים, תוסיפו לזה את חוסר הטאקט והתמימות שהייתה לעתים מנת חלקו, בשילוב חיוך גלעדי ענק וטיפוסי. וכאשר גלעד שלנו קלט פתאום שצריך להדליק נרות חנוכה, הוא פנה ישירות למפקד הכי בכיר שהוא מצא שם בבסיס, ושאל אותו בפשטות ובתמימות, מה קורה עם הדלקת נרות חנוכה?", שוב, זה קרה ביומו הראשון בצבא.
מוסיף האבא ומספר: "אותו קצין, בניסיון להבין כיצד מגיבים לטירון, ואיך אותו טירון עוד דורש ממנו לוודא שכולם יצאו ידי חובת הדלקת הנר, יצא די מבולבל, ולפי עדות של אחד הסמ"לים שהיה שם, בסופו של דבר, הוא חייך ונתן פקודה לאסוף את כל המתגייסים באותו יום, כולם עמדו כולם סביב חנוכיה מאולתרת, והוא הורה לגלעד להדליק נרות, ולברך כדי להוציא את כולם ידי חובה".
עוד כותב אביו של גלעד הי"ד: "נרות חנוכה מעניקים אור, מעניקים תקווה. בחג החנוכה אנחנו מציינים את התגברות האור, ואת יצירת האחדות הפני משפחתית במצוות נר איש וביתו, ובאחדות ציבורית כללית, על ידי פרסום הנס כלפי חוץ. אז בחנוכה הזה שנזכה לקחת קצת מהאור של גלעד שלנו, לשבור מחיצות, לקרב לבבות ולהאיר לאלו שסובבים אותנו באור של חנוכה".
האזינו לדברים המלאים, מתוך התוכנית 'התעוררות' בהגשת ידידיה מאיר:
