חייבים כסף? זו הרפורמה שתקל עליכם

התיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה ולחוק ההוצאה לפועל, שהובילו שרי האוצר והמשפטים, ייכנס לתוקף ב-1.1.2025 ויביא עימו בשורה חברתית עצומה לאלפי חייבים בישראל. התיקון צפוי להכניס שינויים דרמטיים בעיקר במנגנון ריבית הפיגורים, ולהוביל להפחתה של כ-70 עד 80 אחוזים בשיעור התוספת שחייב יצטרך לשלם בגין איחור בתשלום החוב, אם יתמיד בפריסת התשלומים שנקבעה לו.

מטרת התיקון לחוק היא להבטיח שהריבית בגין חובות בישראל, שהחוק חל עליהם, תהיה מידתית ומאוזנת, כך שתבטיח לנושים פיצוי הולם מצד אחד, ומצד שני לא תייאש את החייבים אלא תתמרץ אותם לשלם.

לרפורמה השפעה דרמטית על חלק גדול מציבור החייבים, כדוגמת חייבים בהוצאה לפועל שתיקיהם נפתחו למשל עקב חובות שמקורם בשיקים חוזרים, בחוזי שכירות, בחוזים צרכניים, בחובות לפי חוק (כ-1.8 מיליון תיקים כיום בהוצאה לפועל); חייבים שהם צד לחוזה פרטי שמאמץ את מנגנוני הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה; או חייבים שנושאים בחובות כלפי המדינה בגין תשלומים שקבועים בחוקים שונים.

עוד באתר:

להאיר מתוך חשכה

תיעוד מצמרר: ששת החטופים בהדלקת נרות חנוכה בשבי

פנחס בן זיו

צפו בדברים

מתקפה חריפה נגד חוסמי הכבישים: "אין כפרה לחילול ה'"

אבי יעקב

חילוצים וחסימות

סופת 'ביירון' מתקרבת לשיאה; כוננות ספיגה במרכז הארץ

אבי יעקב

ועל ניסיך שבכל יום

נס מול העיניים: האוטובוס איבד שליטה וכך זה נגמר

קובי אליה

התיקון נועד להתמודד עם עיוות היסטורי שגרם לריבית פיגורים לא מידתית. כאמור, תיקון החוק משקף שינויים דרמטיים בעיקר במנגנון דמי הפיגורים. הוא מפריד את רכיב ריבית הבסיס הכלכלית מרכיב דמי הפיגורים התמריציים, וקובע כי דמי הפיגורים "יתנהגו" כרכיב מתמרץ – הם יהיו נמוכים יותר משיעורם היום כדי לא לייאש; הם ייעצרו עבור חייבים שעומדים בפריסת התשלומים שלהם; הם לא ייצברו כריבית דריבית; והם יתווספו בתחנות מוגדרות בזמן ולא על בסיס יומי.

הרפורמה תוביל לריכוך דמי הפיגורים ותתמרץ תשלום באופן שיועיל גם לנושים וגם לחייבים. הצורך בתיקון היה קיים עוד בשגרה. הוא התגבר מאוד נוכח המשבר הכלכלי שיצרה הקורונה, התעצם נוכח עליית הריבית בשנים האחרונות, ולצערנו, קיבל משנה חשיבות בימים אלו נוכח ההשלכות הכלכליות של המלחמה על משקי בית ועסקים רבים. הרפורמה תאפשר להקל על חייבים לשלם את חובותיהם ותבטל באופן אוטומטי את דמי הפיגורים לחייבים שישלמו את חובותיהם בתשלומים. כמו כן התיקון מאםשר לרשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים שנצברו על החוב במקרים המצדיקים זאת, כך למשל ביחס לחובות שנוצרו בתקופת המלחמה.

התיקון לחוק אימץ את המלצותיו של צוות בין-משרדי בראשות סגן החשב הכללי, גיל כהן, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, רשות האכיפה והגבייה, בנק ישראל והסיוע המשפטי.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' מסר: "אחת המשימות המשמעותיות ביותר של הממשלה, במיוחד בימים אלו, היא להקל על האזרחים ולאפשר לכל אזרח להתקיים בכבוד. כניסת החוק לתוקף היא צעד נוסף לצורך השגת מטרה זו. התיקון לחוק מבטל עיוות המתבטא בתפיחת חובותיהם של חייבים בעקבות דמי הפיגורים וזאת באמצעות שינוי מנגנון הפיגורים, ביטול מנגנון ריבית דריבית, הפחתת דמי והתאמתם לסביבת הריבית הנהוגה במשק".

שר המשפטים, יריב לוין, הגיב אף הוא לדברים: "הרפורמה בריביות על חובות בישראל היא בשורה חברתית חשובה, שמקבלת משמעות יתירה בימים אלה, נוכח השפעות המלחמה על הכלכלה. התיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה ולחוק ההוצאה לפועל הוא תיקון של עיוות היסטורי מתמשך. הוא יוביל למידתיות בגביית החובות בישראל, יהפוך את דמי פיגורים לכלי מתמרץ ולא מייאש, ובכך יפעל לטובת החייבים והנושים גם יחד. אני מודה למאיר לוין שהוביל יחד עם צוותו את הפרויקט, בשיתוף עם משרד האוצר".

יהלי רוטנברג, החשב הכללי: "התיקון לחוק פסיקת ריבית והצמדה הוא תוצר של עבודת מטה מקצועית ומעמיקה שהוביל אגף החשב הכללי ביחד עם השותפים ממשרד המשפטים, בנק ישראל, רשות האכיפה והגבייה, הלשכה המשפטית באוצר וועדות החוקה והכספים. מדובר בחוק מאוזן שיבטיח כי בעלי החוב יקבלו פיצוי הולם על הנזק שנגרם להם בשל עיכוב בתשלום לצד יצירת תמריצים אפקטיביים אשר ישמשו כגורם מניע לתשלום החובות. מהלך משלים לתיקון בוצע בהתאמת שיעורי הריביות במסגרת החוק לסביבת הריבית במשק. התאמה זו באה לידי ביטוי בתיקון תקנות פסיקת ריבית והצמדה".