כיצד דין במצוות נר חנוכה עלול להכריע בשאלה בדין בשר בחלב הנידונה בבית ההוראה? על כך בסיפור שלפנינו, שמספר מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן.
התרגשות שרתה באחד מתלמודי התורה בעיירה חרדית בארץ ישראל בבוקרו של זאת חנוכה. הרב יעקב נתן, המחנך הדגול בכיתה ח׳, זכה במתנת אלוקים חיים – לחבוק בן זכר של קיימא אחרי שנות ציפייה, השמחה עלתה על גדותיה. ברכת מזל טוב איחלו אחד לרעהו במאור פנים, ובשבח והודיה לבורא כל עולמים שחס וריחם על האי גברא רבה.
בפתע פתאום נעמד ר׳ יהודה המחנך החינני בכיתה ב׳ על כסא הפלסטיק המיותר והיסה את ההמולה בחדר המלמדים בבת אחת, והזכיר לסגל החינוכי כולו, הבטחנו לערוך סעודה בשרית יוקרתית בעת פקידתו של יעקב נתן שלנו, זוכרים? שאל בקול גדול, 'ודאי ודאי' ענו ואמרו כולם, ר׳ אברהם המלמד הפעלתן והמוכשר הכריז, בשעה 13:00 בדיוק תהיה מוכנה סעודה בשרית כיד המלך להודות ולהלל – איש בל יעדר.
עוד באתר:
ההכנות הקדחתניות החלו, קניות, בישולים, עריכת שולחנות, ודיסק עם שירים, ובשעה היעודה התאספו כולם עם בעל השמחה בשולחנות ערוכים במיני מטעמים מגדנות ותופינים, כראוי וכיאות לחגוג בשורה טובה זו שמחה נפלאה ישועת השם בשיר ורננים, בדיוק בימים המתאימים ימי החנוכה אשר לכך מיועדים.
משהגיע המארגן ר׳ אברהם דנן לביתו, ציפתה לו הפתעה מרנינה. השולחן בסלון היה ערוך לתפארת בכלים נאים ובמאכלים נפלאים אשר ריחם נודף למרחקים, לכבוד זאת חנוכה, כנפסק להלכה. אמרה לו רעייתו החשובה: הכנתי ארוחה חלבית מפוארת, 'כל הכבוד', התפעל ר׳ אברהם, ושיבח את היוזמה, בו בעת ליבו מתחיל לפעום, אני בשרי, הרגע השתתפתי בסעודה בשרית דשנה שאני ארגנתי, מה עושים? כיצד נוהגים? המחשבה הנוראה שרעייתו עלולה להפגע מכך שכל המשפחה תאכל ורק בעלה לא יטעם מעמל כפיה לא נתנה לו מנוח, שלום ביתו מונח כאן על הכף, לצערה חלילה – לא בא בחשבון.
בצר לו פנה לרבו ובפיו: האם מותר לאכול מאכל חלבי בתוך שש שעות מאכילת בשרי – כדי לא לצער את אשתו?
מבואר בגמ' מסכת שבת (דף כ"ג ב'), התחיל רבו לפלפל בכוחו הגדול בתורה, אמר רבא, פשיטא לי נר ביתו ונר חנוכה, נר ביתו עדיף משום שלום ביתו, וכך נפסק ברמב״ם הלכות חנוכה וזה לשונו: היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקדוש היום נר ביתו קודם משום שלום ביתו שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. וגדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום. וכך הסביר רבינו חננאל בדעת רבא, עדיף להדליק נר שבת ולבטל מצוות נר חנוכה משום דכתיב וידעת כי שלום אהלך, הכוונה, מותר לבטל מצוה דרבנן משום שלום בית בין איש לאשתו.
כלומר ייתכן שמותר לעבור על איסור דרבנן משום שלום בית. ולאכול חלבי בתוך שש שעות מאכילת בשרי הוא רק איסור מדרבנן.
אך הראיות להיפך התחילו להיערם על שולחן רבו, שו"ת הרמ״א המפורסם הדן בשאלת רב האי גאון, ועוד ועוד, לכאן ולכאן.
ובדעת תורה ההכרעה יצאה: היות ואשתו החשובה ודאי תצטער לגלות שעבר על איסור דרבנן יותר מזה שלא יאכל ממעשה ידיה, ובוודאי תשמח מאד שבעלה יקיים מצוה דרבנן, לכן הורה לו להסביר לה בטוב טעם ובנועם את הסיטואציה ובטוחני, הוסיף הרב, שהדבר יועיל לשלום בית במאד מאד, ושכרכם הרבה מאד.
