כשהרגש מדבר

ברגע האחרון: הסתער מול המחבל וחילץ את הפצוע

ברקע חילוקי הדעות שמאיימים לפצל את החברה בישראל באשר לעסקת החטופים, הצד התומך בעסקה מציג עמדה מרגשת

פנחס בן זיו

י"ד בטבת תשפ"ה, 14/01/25 18:52

א+

א-

החטופים חרבות ברזל

"ביוני 2002 זחל מחבל חמוש בקלצ’ניקוב בסמוך למאחז צבאי בשומרון וביצע ירי. במכת האש הראשונה נפל חייל פצוע בין הסלעים. הגעתי כמג”ד (חרוב) לנקודת ההתקלות וחברתי לסגן מפקד הפלוגה, שניהל חילופי אש עם המחבל. הוא הסביר לי בצעקות, תוך כדי ירי, שלא ניתן להגיע לפצוע, ושחייבים קודם לחסל את המחבל הנמצא בעמדה שולטת על מקום הימצאו של הפצוע", כך כותב היום תא"ל במיל׳ אשר בן לולו.

"חשבתי כמוהו, וניסינו להגיע אל המחבל. היה חושך מוחלט, והשטח היה סלעי. המחבל קיפץ בין הסלעים, ירה וזרק רימונים. יצאנו מספר פעמים להסתערות, המחבל נפצע אך לא הצלחנו לחסלו. במהלך הניסיונות נפצעו לנו עוד שלושה לוחמים, שניים מהם במצב קשה. ואז פקדתי לעצור את האש. מיקמתי כוח רתק משמעותי יותר, והתחלנו לצאת לאיגוף רחב יותר כדי להפתיע את המחבל. כבר עברו דקות ארוכות, והחייל הפצוע דימם. הוא הפסיק לתקשר איתנו. זו הייתה החלטה קשה, אבל חשבתי שנכון לדבוק בתוכנית ולסיים את ההסתערות".

"פתאום התרומם אחד הלוחמים הכי קטנים בפלוגה, רב”ט גיא פישמן, רץ לעבר הלוחם הפצוע שהיה בינינו לבין המחבל, העמיס אותו על גבו ופינה אותו לאחור. לפצוע חדר כדור לחזה, והוא הובהל במסוק לבית החולים. גיא הציל את חייו. הרופאים העריכו שאם היה מגיע כמה דקות מאוחר יותר, לא ניתן היה להצילו. דקות לאחר מכן הסתערנו על המחבל והרגנו אותו מטווח קצר. ‏בסיום ההתקלות לקחתי את גיא הצידה. הוא היה פחות משנה בצבא, התנשף עדיין בהתרגשות, ובגדיו היו ספוגים בדמו של הפצוע. שאלתי אותו: “גיא, למה לא חיכית שנסיים את ההסתערות ונהרוג את המחבל כדי לפנות את הפצוע?".

"‏הוא הישיר מבט ואמר לי: 'המג"ד, הבנתי שאין זמן, שאי אפשר לחכות יותר. אבי הוא חבר שלי, והוא ימות אם לא נגיע אליו. אתם לימדתם אותנו שלא משאירים פצועים בשטח'. חיבקתי אותו החלטתי להמליץ עליו לצל”ש, וזה אכן הוענק לו".

את הסיפור מעורר ההשראה מסיים תא"ל במיל' בן לולו במסר אקטואלי מאוד, שמנסה לשכנע את הצד המתנגד לעסקה שתעצור את המלחמה ותשחרר מאות מחבלי חמאס: "‏בערב הזה, אולי לפני החלטות גורליות על עסקת חטופים, שרבים מאיתנו מתייסרים, כי אנחנו מבינים ויודעים שמשימת “חיסול המחבל” בעזה טרם הושלמה, נזכרתי בדברים שאמר לי גיא, החייל הצעיר והאמיץ. ‏לחטופים אין זמן יותר, הם לא יכולים לחכות. חייבים לחלצם. אנחנו כאומה לא משאירים פצועים בשטח. ‏ואני מאמין , כמדינה חפצת חיים נחזור גם נחזור כדי להשלים את משימת הכרעת החמאס".