רבי שמשון רפאל הירש היה רב ותלמיד חכם, גדול בתורה שכתב חיבורים ומאמרים המצוטטים עד היום. היה מראשי הלוחמים ברפורמים ובקונסרבטיבים ,בראשית המאה ה19 בגרמניה. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על רבי שמשון רפאל הירש =הרש"ר.
א. שמשון רפאל הירש נולד בכ"ד סיון תקס"ח (1808) בעיר המבורג-גרמניה, אביו עסק במסחר והתמיד בהגות בתורה. סבו (אבי אביו) היה ר' מענדיל פראנקפורטר, דיין בעיר אלטונה ומייסד תלמוד התורה בהמבורג.
ב. את ראשית לימודיו התורניים עשה שמשון רפאל הירש אצל החכם רבי יצחק בירנייס בהמבורג. התמהים לדעת מהו הכינויי החכם ובגרמניה? נסביר הרב יצחק בירנייס סרב להקרא רב, לטענתו גם המנהיגים הדתיים של הרפורמים נקראים רב.
עוד באתר:
ג. לר' יצחק בירנייס הייתה השפעה רוחנית רבה על תלמידו הרש"ר. לרבו הייתה גישה מיוחדת של איחוד היהדות המסורתית וחכמת ישראל עם השכלה כללית. זו הסיבה כי בהיותו נער שילב הרש"ר בין לימודי הקודש אצל רבו ובין לימודיו בגימנסיה. במקביל ללימודיו עבד גם כעוזר בבית מסחר.
ד. בהיותו בן 20 (1828) עבר שמשון רפאל הירש ללמוד תורה בישיבתו של הרב יעקב עטינגער ה'ערוך לנר' – מגדולי התורה באותם זמנים. הרש"ר השקיע עצמו בלימוד וכעבור כשנתיים וחצי קיבל מראש הישיבה- מורו ורבו, סמיכות והיתר הוראה.
ה. עם קבלת ההסמכה לרבנות עבר הרש"ר ללימודי השכלה כללית באוניברסיטה של העיר בון, שם למד תיאולוגיה ופילוסופיה כללית. אחד מידידיו הקרובים בעת לימודי התיאולוגיה היה צעיר יהודי בשם אברהם גייגר. ידיד זה הפך לימים מחשובי מנהיגיה של היהדות הרפורמית, לאחר שפירסם מאמר ביקורתי חריף כנגד חיבורו של הרש"ר "אגרות צפון" הפך ל"אויבו" הגדול ובר פלוגתא של הרש"ר.
ו. בשנת 1830 המליץ רבה הפורש של "נסיכות אולנבורג" –גליל חשוב בגרמניה, על רבי שמשון רפאל הירש כמחליפו. במהלך כהונתו כרב נשא אשה. כהונתו כרבה של אולדנבורג נמשכה 11 שנים. בתקופה זו פעל רבות להחזיר יהודים טועים לקבלת עול מלכות שמים, לקיום מצוות. הרבה לתקן תקנות לקהילה היהודית וכן תרגם לשפה הגרמנית קטעים חשובים מהמשנה ומהשולחן ערוך.
ז. בעת כהונתו כרבה של אולדנבורג חיבר את ספרו "חורב" בו הסברת טעמי מצוות ומיונן לסוגיהן. באותה תקופה חיבר גם ספרו "י"ט אגרות", בשפה הגרמנית. תוכן כתב זה עוסק בביאור כללי היהדות ובכלים מדעיים. למעשה חיבור זה הינו כעין "מורה נבוכים" ליהדות גרמניה. המענין שאת ספרו זה חתם בפסבדונים בשם " בן עוזיאל".
ח. בשנת 1841 מונה הרש"ר לרב שני גלילות באויריך וגליל ואזנבריק, עבר להתגורר בעיר באמדן. בתקופה זו הגביר את מלחמתו ברפורמים. הרבה בפעילות פולמוסית כשסיסמתו הראשית היא: "האמת מתקיימת, השקר לא מתקיים". בתוך קהילתו הרבה הרש"ר לעסוק בעבודה חינוכית ובארגון מפעלי גמילות חסדים.
ט. בשנת 1846 נבחר הרש"ר לכהן כרבה של העיר ניקלשבורג שבמדינת מעהרין. כעבור שנה הורחב המנוי והוא הפך לרב הראשי למדינות מעהרין ושלזיה האוסטרית. כהונה זו נמשכה כחמש שנים. בשנת 1851 נענה הרש"ר לפניה של קבוצה יהודית קטנה בעיר פרנקפורט להיות רבה ומנהיגה הרוחנית. הייתה זו אגודה בשם "אגודת הדת הישראלית" חבורה שמנתה בקושי מניין חברים. דווקא בתפקידו זה מצא כר נרחב להחדרת דעותיו האמוניות מחד ולגדור פרצות נהוגות מאידך . שמעו של הרש"ר יצא למרחקים וקהילתו הקטנטנה התרחבה עשרות מונים. תוך זמן קצר ביותר נקבצו אליו מאות שלומי אמונים מכל השכבות הכלכליות בפרנקפורט ומחוצה לה. דרשותיו בבית מדרשו משכו המוני יהודים. במסגרת זו ייסד שני בתי ספר " בירגערשולע" ו"ורעאלשולע". החינוך בהם שילב חינוך יהודי-אמוני עם הדרכה כיצד להיות אזרחים טובים ומועילים.
י. הרש"ר הירבה לכתוב חיבורים בנושאים תורניים. יסד עיתון בשם "ישורון" להגנה על מצוות היהדות. בכתביו חילק את המצוות לשלושה עקרונות: אמת, צדק ואהבה. פעל רבות לאיחוד עולמי של אגודות החרדים שלמעשה היוותה לימים הבסיס והיסוד ל"אגודת ישראל". פירושיו לתורה מקובלים מאד ועד היום . דרשנים רבים מרבים לצטטו. הרש"ר היה למעשה מכוננה של השיטה "תורה עם דרך ארץ". רבי שמשון רפאל הירש נפטר בכ"ז טבת תרמ"ט(1888) היום לפני 127 שנים. נקבר בחלקה מיוחדת בבית הקברות היהודי בעיר פרנקפורט .
