הרבנית ימימה מזרחי:

ידה של החטופה חסרת אצבעות; כי השמחה לא שלמה

"מזל החודש הוא דלי, זה כמו דלי כביסה שאף פעם לא נגמר, אבל גם דלי שאת בוחרת מה למלא בו"; אומרת הרבנית

רחל פסטג

כ"ב בטבת תשפ"ה, 22/01/25 11:48 עודכן: 11:50

א+

א-

בבוקר שגרתי, אך מלא באור ותקווה, ישבנו לשיחה השבועית עם הרבנית ימימה מזרחי. השיחה התמקדה בשמחה ובכאב שמתערבבים יחד בחיים שלנו, במיוחד בהקשר למצב הביטחוני והחטופים.

השמחה והצער: הרבנית מזרחי בירכה על השחרור של שלוש החטופות, רומי, אמילי ודורון, שהוחזרו לארץ בשלום. "ברוך השם, ברוך שובן לארצנו הקדושה, שחרורן של שלוש הבנות הוא אירוע מרגש ושמח" אמרה בהתרגשות. אך ברגע אחד של חדווה, היא מזכירה את חוסר השלמות – "מה זה שלוש? יש לנו עוד כל כך הרבה חטופים".

הרבנית מדברת על הדואליות של השמחה והאבל, מציינת כי עד בוא המשיח, האבל לא יפוג לגמרי. "כל שמחה היא תמיד מעורבת בעצב עד שיבוא המשיח. אנו אומרים 'ובני ישראל יוצאים ביד רמה', אך היד שלנו חסרת אצבעות, מפני שזה לא מושלם. ביום השחרור של החטופות, התבשרנו גם על חזרתו של אורון שאול הי"ד, שהיה לסמל לכל אותם אנשים שלא זכו לחזור".

היא השוותה את המצב הנוכחי ליציאת מצרים, כאשר ארון יוסף היה נושא לדאגה אף ברגעי הנס הגדול; "ממש כך. כמו סרח בת אשר שעצרה את כולם כדי לזכור את ארון יוסף, אנחנו חייבים לזכור את מי שלא זכה. כאשר אנו רואים את הצער בפניה של אימו של אורון שאול, אנו מבינים ששמחת ישראל תמיד מורכבת. כל כך הרבה אנשים לא זכו לראות את יקיריהם חוזרים הביתה, וזה מזכיר לנו את הכמיהה לגאולה השלמה".

הרבנית הוסיפה: "השבוע אנחנו בשבת מברכין שבט, והבני יששכר מדבר על מזלו של החודש, דלי. הדלי הוא סמל לבחירה שלנו בחיים. ניתן למלא אותו במים צלולים של תורה וחיים טובים, או באבנים כבדות של יגון. כל יום אנו בוחרים את תוכן הדלי שלנו. זהו השיעור הנשי הגדול – לבחור בחיים, לזכור את מי שלא איתנו, ולצפות לגאולה השלמה".

האזינו לדברים המלאים של הרבנית ימימה מזרחי בתוכנית 'עניין משפחתי' בהגשת רחל פסטג ב'קול חי':

תגובות