אברך בן 28 שנפצע באורח קשה מאוד בתאונת דרכים לפני כחצי שנה ועדיין לצערנו שוכב בבית חולים ללא הכרה, התגלה לאביו בחלום וביקש שיפעל למענו.
הרב דוד קלצקין מהעלון הפופולרי 'השגחה פרטית', אביו של האברך יצחק בן באשה לרפו"ש, שוחח עם נתי קאליש ב'חדשות אנ"ש' וסיפר על החלום המפעים.
תחילה סיפר האב על ההתמודדות ושינוי אורח החיים בעקבות האסון. "מאז שהוא נפצע, בסוף חודש סיון, תשפ"ד אז יש משמרות בכל המשפחה, פעמיים ביום, בטיפול נמרץ. מאז כ"ז סיון עד צום גדליה הוא היה בהדסה עין כרם. ומאז צום גדליה הוא נמצא בשיקום מוחי בבית לווינשטיין ברעננה. אז גם כל יום שתי משמרות, ביום חול באים כמה שעות והולכים, בשבת צריכים להיערך, להביא לבד את האוכל ולהתארגן בהתאם. אז עשר שבתות כבר ברוך השם היינו אצלו, ההורים, לבד, מאז שהוא נפצע".
עוד באתר:
האב המשיך וסיפר: "בשבת חנוכה, זכינו להיות אצלו. ונתתי לו להדליק את הנרות, זאת אומרת, משכתי לו את היד, אני אמרתי לו ברכות, גם בערב שבת, גם במוצאי שבת. והוא עדיין לא מדבר אף מילה. נמצא כבר שבעה חודשים, עם תענית דיבור עם שמירת הלשון, שמירת עיניים. מחכים כבר שיתעורר, אישה ושלושה ילדים כבר מחכים לו בבית, שאחד מהם נולד חודש וחצי אחרי התאונה – בן ציון קלצקין".
"אז כל הראש שלנו שם, כל המשפחה, זה התפקיד שלנו, השם מנסה את המשפחה הזאת, רוצה לעורר את כולם. בשבת חנוכה, היה גשם חזק, גמרנו את הסעודה בשעה שמונה וכבר אי אפשר להיכנס אצלו. הולכים לישון, הייתי מאוד מאוד עייף, אמרתי, בסדר, מתוך כמה ימים, אולי נזכה לישון עוד כמה שעות, להשלים את ימי השבוע, והשבת במנוחה, אין שם איפה להיות, אין טישים, אין שום דבר", תיאר.
עוד מספר האב ר' דוד: "פתאום אני חולם חלום, בני יצחק עומד מולי, במיטבו, מתחיל לדבר, מסתכל עליי, 'צעקתי לו, יצחוק!' אוי, אתה מדבר, התרגשתי, לזה אנחנו כבר מחכים כל כך הרבה זמן. והוא מסתכל עליי וצועק בקול, 'אתה רוצה שאני אדבר? כשאתה תדבר שיהודים לא ידברו בתפילות, אני אדבר'. נבהלתי מהצעקה שלו, אני לא רגיל שילדים צועקים עליי ומסתכלים עליי ככה בכזו חריפות, ברוך השם, כולם מדברים בדרך ארץ, ברוך השם, אז אמרתי לו, 'למה אתה אמר ככה, מה קרה? אתה יודע שאנחנו לא מדברים בקדיש. ראשי המשפחה כל השנים חינכנו את הבית שלא מדברים בתפילות'"
האב ממשיך ומספר על החלום המפעים: "הוא מסתכל שנית ואומר, 'לא מדברים?', אז הוא הראה לי איזה בית כנסת מסוים, בית כנסת גדול מאוד, של 200 אנשים בערך, בית כנסת מסוים, הוא מראה לי את השולחן האחרון שהוא ליד הדלת, שיש לנו שני ספסלים משני הצדדים, שולחן מלא. עם מניין אנשים שיושבים מדברים והוא מראה לי עם האצבע, עם היד ואומר, 'לא מדברים? מה עם השולחן הזה? המה המדברים?' עם היד השנייה הוא מראה לעזרת נשים, מרים את ידו לעזרת נשים ואמר, 'ומה עם כל הקולות וברקים שיושבים בעזרת נשים, כשיש שמחה בבית הכנסת, ומפריעות להתפלל בקריאת התורה?' והוא צועק עליי, הוא אמר לי שוב, 'כשאתה תדבר שיהודים לא ידברו כאן, אני אדבר'".
האזינו להמשך הסיפור המסעיר והקמפיין לציבור שעלה לרפואתו השלימה – מתוך 'חדשות אנ"ש' ב'קול חי':
