ה'סנדוויץ צפרדע' הגיע לפלייליסט; בואו להתענג

עברנו שבוע לא שגרתי בחדשות מישראל, שמחים על החטופים שחזרו הביתה וממשיכים להתפלל שכל החטופים יחזרו הביתה בשלום. שנזכה כבר להיום "הגדול והנורא" של והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, וכולנו נחזור הביתה לאבא שבשמיים.

כמו בכל שבוע אני שמח להגיש לכם, תושבי ארץ ישראל הקדושה וגם לחברים פה בניו יורק או בלונדון ולכל יהודי בעולם – את 'הפלייליסט השבועי' – רצף שירים ללא הפרעות עם הקשרים למאורעות הזמן והמקום ומתוך פרשות השבוע – להאזנה נוחה נגישה ומועילה.

גם כאן בארה"ב היה לנו שבוע מעניין. ביום ראשון התקיים מופע האסק השנתי. (במקרה, בהמשך, תמצאו שיר אחד בפלייליסט ממופע האסק הראשון בשנת 1988) השבוע גם היו לנו שלושה לילות ברצף של קור קיצוני – מינוס 17 מעלות. וכמובן, יש לנו נשיא חדש, מה שנותן לנו את ההזדמנות לזכור שאסור לנו לשכוח כי המלוכה והממשלה שייך רק לחי עולמים.

ביום שני שעבר היה היארצייט של הרמב"ם זצ"ל. שמתי כמה שירי "אני מאמין". ועוד שיר אחד של פרחי מיאמי (מי מנחש איזה?) מקור: רמב"ם פרק יב – הלכות מלכים.

הנה הרשימה של שירי אני מאמין: אלי לוין בדואט עם רבי שלמה קרליבך. מרדכי בן דוד מתוך אלבום אין עוד מלבדו. נוסטלגי יפה של להקת דביקות (שימו לב לקול הנדיר של ריבי שוובל – אבא של הזמר אלי שוובל שניהם הופיעו ביחד במופע האסק ביום ראשון שעבר)

"וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'" אומר רש"י דיבר איתו משפט, על שהיקשה לדבר ולומר "למה הרעתה לעם העם הזה". לכאורה איפה אנחנו מוצאים בפסוק שהוא דיבר איתו משפט, יש את ההסבר הרגיל המובן מאליו שכיוון שכתוב 'אלוקים' – אלוקים זו מידת הדין.

בספר ערוגת הבושם מפרש כך: בנוהג שבעולם כשאדם מגיע לפני מלך אם הוא שוכח איזה שהוא מנהג של נימוס, מזכירים לו ואומרים לו, אל תשכח לפני מי אתה עומד. זה מה שהיה כאן, דווקא אחר שמשה רבינו הקשה ואמר לקדוש ברוך הוא למה הרעתה, שם כתוב שהקדוש ברוך הוא אמר לו אני השם, ומזה הדבר היה קשה למשה רבינו, שכביכול הוא הסיח את דעתו מקיומו מלכותו של השם יתברך.

הדבר הזה – להסיח דעת מהשם יתברך – בעיני הצדיקים מהווה חיסרון גדול מאוד, כי הם מודעים ומכירים את הפסוק הידוע "דע לפני מי אתה עומד" – וזה ההסבר של הרש"י הזה, מדוע משה הרגיש וידע שהקדוש ברוך הוא מדבר איתו משפט? בגלל הדע לפני מי אתה עומד, לפני מי אתה אומר, זה מה שידע משה רבנו ולכן הייתה לו חלישות הדעת שכביכול הסיח את דעתו לרגע אחד מקיומו ממלכותו של הקדוש ברוך הוא. השיר: "דע לפני מי אתה עומד" של אברהם פריד.

וידבר אלוקים וכו' "אני השם", הספורנו מפרש: אני ה' – מקיים המציאות" כלומר לא רק מה שהמציא וייצר את המציאות שאנו רואים אל מול עינינו, אלא גם מי שמקיים את המציאות בכל רגע ורגע, אין בנמצא שום ישות וקיום זולת מה שאני משפיע. כי אחד מעיקרי האמונה הוא: הקב"ה אחד יחיד ומיוחד היה הווה ויהיה. השיר: אחד יחיד של מנדי וולד, לחן של יוסי גרין.

נמשיך אל הפסוק הבא; "וארא". אמר רבי צבי מזידיטשוב שהמילה וארא ראשי תיבות "אני ראשון ואני אחרון". שמתי שיר מיוחד של יוני שלמה "אמת אתה הוא ראשון וכו'. אגב, ממליץ לכם לשים אוזן בשיר כשהוא שר "ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע" אישית אני יכול לשים את הקטע הזה בלופ של כמה דקות ולשיר אותו שוב ושוב.

בפרשה לומדים את העניין של ד' לשונות של גאולה, והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. בירושלמי למדים מפה שהעניין של ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה. ה'חידושי הרים' שואל למה קודם והוצאתי ואחר כך והצלתי? הרי סדר הדברים זה שקודם מצילים ואחר כך מוציאים.

אלא, הוא מסביר בדרך הבאה: כשאדם נמצא בתוך הצרות הוא מתקשה לראות את הישועה באופק, רק לאחר מכן כשהוא יוצא מאותה צרה הוא מביט לאחור ואומר 'וואו מה עשה לי הקדוש ברוך הוא, איזו ישועה הביא לי'. אנו מבקשים גם היום תושיע אותנו ממש באותה בחינת יציאת ממצרים, שנצא מהמיצרים שלנו ונזכה לגאולה כי הגיע כבר זמן הגאולה כפי ששר לנו ליפא שמעלצער.

בהמשך לכך, עוד פירוש יפה של ה'חידושי הרים': הצעד הראשון לגאולה זה שהגלות תמאס על בני ישראל, שבני ישראל יבינו שהם לא יכולים יותר להיות במצרים, לא יכולים לסבול יותר את הטומאה, כי כידוע הם כבר היו במ"ט שערי טומאה וממש ברגע האחרון לפני שער הנו"ן הוציא אותם הקדוש ברוך הוא. ולכן קודם כל 'והוצאתי' הוציא אותם מתוך השעבוד הזה שכביכול הגלות היא דבר ללא קץ וללא ישועה חלילה, נתן להם את התקווה והאופק – וכך יכולנו אז ונוכל גם בעתיד בעזר השם להגיע אל הגאולה, כמו ששר אברהם פריד ארויס ארויס פון גלות ארויס.

"והבאתי אתכם… ונתתי אותה לכם מורשה". מביא ה"ילקוט החדש" שיש עוד מקום שהפסוק אומר "מורשה" וזה בפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב". אומר ה"ילקוט החדש" שזכות הקיום והמורשה בארץ ישראל היא רק בזכות שמירת התורה.
שני שירים על "תורה צוה לנו משה" יש לנו בפלייליסט, אברומי פלאם לחן של יוסי גרין והעיבוד של משה לאופר. פרחי שירה חדשה בניצוחו של נחמן סלצר שגם הלחין את השיר.

פסוק יג 'וידבר השם אל משה ואל אהרן ויצוום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים'. רואים פה שני ציוויים בפסוק זה, גם ציווי אל פרעה וגם ציווי על בני ישראל – ולכאורה לא מפורש בתורה מה היה הציווי לבני ישראל.

מפרש רבי חנוך מאלכסנדר שהציווי נמצא דווקא בפסוק הבא: 'אלה ראשי בית אבותם בני ראובן בכור ישראל וכו' מסביר רבי חנוך מאלכסנדר, זה הציווי שהקדוש ברוך הוא ציווה את משה ואהרן – להעביר את המסר הזה לבני ישראל, כלומר הביטו וראו מהו מקורכם, מהיכן הגעתם, אתם כולכם בנים לשבטי י-ה שהם כולם צאצאים של האבות הקדושים, אתם זרע קודש, אתם הרי בני מלכים, אל תשכחו על אף השעבוד שבו אתם נמצאים – ועכשיו אתם למעשה באופן גשמי כעבדים – אל תשכחו את מהותכם וזכרו ש'יהודים הם בני מלכים' כפי שליפא שמעלצער שר, וכך הם צריכים לנהוג.

הקב"ה אומר למשה "בא אל פרעה ואמרת אליו "שלח את עמי" (אם לא, יהיו "מכות" – דצ"ך עד"ש באח"ב) אבל לפני ששמילי אונגר והחברים ישירו לנו דצ"ך עד"ש באח"ב, המילים הללו, "שלח את עמי" מזכירים לנו שיר של מרדכי בן דוד Let My People go (בתרגום חופשי לעברית – שלח את עמי) שנכתב כחיזוק  לאסיר ציון המפורסם נתן שרנסקי. ולצערנו, גם בימינו חזר להיות אקטואלי, אנחנו אומרים את זה למחבלי חמאס. (תמיד אוהב שירים שביצעו בלייב. והפעם שיבצתי בפלייליסט ביצוע לשיר הזה ממופע האסק מס 1 – תקשיבו לעיבוד המדהים של ישראל לאם).

מכת צפרדע זו המכה היחידה שכתוב 'ויצעק משה אל השם' למה דווקא בצפרדע ויצעק משה אל ה' – אומר ה'שפתי חכמים' מכאן אנחנו למדים שיש עניין, כשאדם מתפלל להשמיע את התפילה לאוזניו. כי כשבני ישראל צועקים זה מה שמביא להם את הישועות. כפי שאייזיק האניג שר בלחנו של ישראל באדאנסקי: צעקו וה׳ שמע ומכל צרותם הצילם.

השירים הבאים הם מעין הפרשה וקישרתי אותם לשירי שבת.

הצפרדעים נכנסו לכל מקום, בתנורים ובאוכל וכו' ולמעשה לדמיין את המציאות של אז, המצרים למעשה אכלו סנדוויצ' צפרדע, אבל אנחנו "מתענג בתענוגים" עם סעודת שבת, וגם הילדים עושים "מסיבת שבת" (שבת פארטי באנגלית – סליחה שהשיר הזה באידיש…)

עוד ללפני "מסיבת שבת" חייבים גם לשיר זמירות שבת… במכת ברד כתוב "ויצא משה…ויפרוש כפיו אל השם". האבן עזרא כתב פיוט מאוד ידוע – צמאה נפשי. בסוף של הפיוט כתוב: אקוד (אשתחווה) על אפי, ואפרוש לך (בתפילה) כפי. עת כי אפתח פי בנשמת כל חי.

המצרים שתו דם במקום מים. אנחנו אומרים כל שבוע בהבדלה וגם בזמירות במוצאי שבת ושאבתם "מים" בששון…תהנו מהשיר הותיק מאוד של אברהם פריד…

שבת מברכים: אחד מהאמנים שהופיע (ועשה כרפס במוח והמבין יבין) במופע האסק ביום ראשון היה אלי שוובל. שמתי ביצוע מדהים של 'ברכת החודש' ע"י להקת לב טהור ואלי שוובל

שיר לכבוד שבת: מה ידידות מתוך אלבום 'הכל שרים זמירות' שהפיקו סוקי ודינג. כפי שהזכרתי קודם המצרים אכלו סנדוויצ' צפרדע אבל אנחנו "מתענג בתענוגים" עם סעודת שבת עם בשר ודגים כפי שאנחנו שרים בליל שבת להתענג בתענוגים ברבורים ושליו ודגים.