לא מלחמת צדק וערך סוציאלי; ציווי אלוקי

משה רבינו מסרב ללכת לפרעה בתואנה שפרעה לא יקשיב לדבריו כפי שבני ישראל לא שמעו לדבריו על הגאולה, והקדוש ברוך הוא עונה למשה רבינו ללכת לפרעה בכל זאת,

הדו שיח הזה בין הקדוש ברך הוא למשה רבינו ולהפך לא ברור, אם משה רבינו טוען טענת קל וחומר  מה התשובה בציווי נוסף של הקדוש ברך הוא?

כפי שמובאת הטענה של משה והתשובה בלשון הפסוק "וידבר משה לפני ה' לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים, וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים"

עוד באתר:

צפו בתיעוד

הזירה ברחובות: ניצול שואה חולץ מבין ההריסות

קובי פינקלר

יש לנו הקלטה

הישר מהקבינט: נתניהו ודרעי בשיחת חיזוק

יוסי חיים

הוא ולא אחר

צפו: יידל ורדיגר בראיון על האלבום החדש

מנחם טוקר

הדברים המלאים

הוראות ראש הישיבה: אילו מוסדות חינוך ימשיכו לפעול?

נתי קאליש

אם כן כאמור מה התשובה של הקדוש ברוך הוא?

האדם פועל משתי כוחות:

א. מכוח רצון לעשיית טוב ותחושת מימש עצמית, האדם פועל בשם ערכים שהוא רוצה להאמין בהם בגלל תחושת סיפוק, לכן ניתן למצו אנשים לוחמי צדק שגורמים לפשעים גדולים, מלחמת הצדק ריקה מתוכן וכל מעשיהם היא לתחושת העצמית בלבד.

ב.  מכח האמת והצדק כשלעצמו והציווי האלוהי, עשיית צדק כערך עצמי והמחויבות לצדק ואמת. האמת כמחייבת מציאות ללא כל קשר לתחושה העצמית ולספוק העצמי.

משה רבינו סרב ללכת אל פרעה במחשבה כי מדובר במלחמת צדק של שחרור עבדים או כערך סוציאלי של שיווין בין בני ישראל למצריים ולפיכך חשב שהוא יכול להשיל מעל עצמו את המנהיגות המוצעת לו.

הקדוש ברוך הוא ענה לו תושבה שהיא פתיחה לקיום המצוות: אצלנו ביהדות לא מקיימים מצוות בגלל תחושת עונג ערכי ותחושת לוחם צדק ושיווין, ייתכן שיש בזה מן האמת אבל אך ורק אם הדבר משולב ציווי אלוהי ומחובר לתורת אמת.

הרבה פעמים הרצון לעשיית צדק, לתחושת משמעות של עשיית טוב ולניצחון טוב על הרע גורמים לנו להאמין בדברים שנחים לנו בטווח הקצר הן מבחינה נפשית והן מבחינה גשמית אבל בטווח הארוך האדם מכניס את עצמו לדרך ללא מוצא ולמטרה ללא תוחלת כאשר בסופו של דבר מדובר בערך זול וריק מתוכן.

אגב, זו היא הטעות של העולם המערבי: המעבר ממידות לערכים, מתיקון עצמי לכפיית ערכים ואג'נדה על הזולת. במקום להבין כי האדם צריך לתקן את עצמו, הוא בוחר למרוח ערכים בהפגנות וחסימות שפוגעות בבין אדם לחבירו ובבין אדם למקום תוך כדי ליבוי יצרים אפלים בחסות ערכים ומצוות שנישאות בפיו לשווא

ועוד משהו: ביהדות אנחנו משלבים בין המחויבות לאמת לבין המוסר והערכים, יתירה מכך המוסר והערכים מחויבים לאמת וכך הערך העליון נשמר בשלמותו.

מצד אחד אנחנו מחויבים לאמת ואנו מקיימים את המצוות התורה בגלל שהתורה נקראת תורת אמת ומצד שני האדם לא נברא אלא להתענג על ה'.

ולסיום: יש אנשים שמחלקים את קיום המצוות למוסר וערכים, לדידם יש מוסר חוץ מהדת, זה נשמע אולי אפשרי ומתורץ בהסברים כאלו ואחרים אבל בסוף כאשר המוסר האנושי השיקרי פוגע גם במצוות השם וכשהם מגלים זאת זה כבר מאוחר מידי.