האזינו • הגר"מ שטרנבוך: פרשיית ילדי טהרן עלולה לחזור על עצמה עם יהודי צרפת

הראב"ד קרא לרבני ישראל בארץ ובעולם להביע דעתם לאסור עליה לארץ כל עוד שאין להם מקום תורה מסודר • "אין בכך חשש חילול ה' אלא אדרבה זהו הקידוש ה' האמתי" • גלות בין יהודים

שלמה בן יוסף

ב' בשבט תשע"ה, 22/01/15 10:57 עודכן: 17/01/25 00:47

א+

א-

הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית שוחח השבוע עם מקורביו דברים קשים סביב עליית יהודי צרפת לישראל.

הראב"ד קרא לרבני ישראל בארץ ובעולם להביע דעתם לאסור עליה לארץ כל עוד שאין להם מקום תורה מסודר. לדבריו, אין בכך חשש חילול ה' אלא אדרבה זהו הקידוש ה' האמיתי.

"בשעתו בגזירת גיוס בנות, כאשר ארגנו מרן הגרי"ז מבריסק והאדמו"ר בעל ויואל משה מסאטמאר ועוד גדולים וצדיקים הפגנה גדולה נגד הגזירה, היו שטענו שזהו חילול ה' להראות לגויים את המחלוקת בין היהודים, והשיבו להם הגרי"ז והרה"ק מסאטמאר, שהגדרת חילול ה' אנו נלמד מהשו"ע ומהרמב"ם ולא מהתפיסה השטחית של פשוטי העם שאינם יודעים בכלל מהו הגדרת החיים האמתי.

ובזמנינו הממשלה כאן שולחים שליחים לצרפת שיביאו את יהודי צרפת לכאן כדי לפזרם, וכמו שעשו לילדי טהרן שהביאו ילדים מבתים חרדיים ולא הניחו להם אפילו לצום ביוה"כ, ואמרו להם שבארץ ישראל אי"צ לקיים מצוות, ופרשה זו עלולה לחזור בזמנינו ביהודי צרפת רח"ל, ואם אנו לא נכריז ברבים כרוז מכל רבני ישראל בארץ ובחו"ל שאסור לכל אחד לבוא לארץ ישראל עד שהוא בטוח שיש מקום חרדי לגור שם וכן מוסדות חינוך לילדים, ואין לפחד כלל או לחוש לחילול ה' בהכרזה כזו, כי אדרבה זהו הקידוש ה' האמתי, ואומות העולם ידעו שאנחנו נגד עליית יהודי צרפת לארץ ישראל כיון שיחטיאו אותם כאן, ובלא"ה כבר הוכח שאין חילוק בין ארץ ישראל לצרפת, שגם בארץ ישראל אירע היום פיגוע ל"ע באוטובוס.

וסיפר לי מו"ר הגה"צ רבי משה שניידער זצ"ל, שכאשר רצה לעלות מגרמניה לארץ ישראל, סירבו אנשי הסוכנות לתת לו אישור עליה לארץ, וטענו לו שלנוער יש זכות קדימה בעליה לארץ כיון ששנותיהם עוד לפניהם ומטרת עלייתם לארץ היא כדי לחיות בה, ובכוחם להפריח שממות הארץ, ולא יתנו זאת בידי זקנים שקרוב יום מותם ורצונם אך לחיות בה מותר שנותיהם ולמות שם, ומו"ר זצ"ל השיב להם בתקיפות ובחריפות שדבריהם שטות והבל, שאדרבה הצעירים החופשיים מהתורה והמצוות שהם מעלים לארץ הם מתו כבר מזמן, שהרי רשעים בחייהם קרויים מתים, אבל אנחנו שעולים לארץ הקודש להסתופף בחצרות הקודש ולהקדיש בה מותר חיינו בתורה ועבודה, הרי אנו הולכים לחיות, ומה עוד, שלא נמות לעולם, שהמעשים טובים שאנחנו עושים ונעשה יעמדו לנו לעולם, אבל הצעירים החופשיים מתו כבר קודם שעלו, והרי הם שולחים "מתים" ממש לארץ ישראל".