בפתח תוכניתו 'בית נאמן' ב'קול חי', דיבר הרב אריה אטינגר על המסופר בפרשת השבוע בנוגע לציוויו של הקב"ה למשה – ללכת לדבר אל פרעה, וקישר זאת לשיחה שהייתה לו עם אחיה של אמילי דמארי, החטופה ששוחררה משבי ארגון הטרור חמאס בעזה.
"משה רבינו", פתח הרב אטינגר, "בורא עולם בא ואומר לו, לך תדבר לפרעה. ומראש בורא עולם אומר לו, תדע לך, תיקח בחשבון שפרעה לא יקשיב לך. אני שואל אתכם, איזה מוטיבציה יש למשה רבינו לעבור ולדבר לפרעה? הרי הוא יודע שלא יקשיב לו, כשתיארתי את זה בסרטון שעלה גם באתר וגם בוואטסאפ של קול חי, אני מראה שם איזו סיטואציה כזו שאני מדבר לתלמידים, ובאמצע התלמידים נרדמים לי בשיעור. ואני שואל אתכם, תארו לעצמכם שכל התלמידים בשיעור נרדמים לכם. תארי לעצמך שכל התלמידות בכיתה נרדמות לך. האם יהיה לך מוטיבציה להמשיך ולדבר ולהעביר את השיעור? הרי ברור שלא. איזה מוטיבציה יש למשה ואהרון לבוא ולדבר לפרעה כשהם יודעים מראש שפרעה לא ישמע להם?".
לדבריו, "ובדיוק את השאלה הזו, שאלתי בשיחה מרתקת שהייתה לי אתמול עם אח של אמילי דמארי, שהשתחררה מהשבי לפני שבוע, והאישה הזאת, הצליחה לרגש את כל עם ישראל עם האצבעות, שתי אצבעות שחסרות לה, והיא באה והראתה את אות הניצחון עם היד שלה, ואפילו הציעה לשחרר כל מיני מבוגרים לפניה, ובאמת היא הראתה כוח אדיר. ושאלתי את אח שלה, בשיחת טלפון שהייתה לנו, תגיד לי, מה נתן לכם את הכוח, במשך שנה שלמה, ככה לשרוד את עוגמת הנפש העצומה הזו? ואני מדבר על כל המשפחות של החטופים והחטופות שעדיין נמצאים שם, מה נותן את הכוח, ואתם מתפללים עוד יום ועוד יום, כל הזמן זועקים לבורא עולם, משה רבינו התפלל תפילות כמניין 'ואתחנן', מה נתן לו את הכוח, מה נותן לכם את הכוח?".
עוד באתר:
הרב אטינגר המשיך וסיפר: "אני רוצה לשתף אתכם בתשובה שהוא ענה לי, הוא אמר לי, במשך שנה שלמה, מה שנתן לי כל הכוח והעוצמה, זה האמונה בבורא עולם, והתפילות, התפילות שזעקתי לבורא עולם, בלי קשר לתוצאה של מה יקרה ומה שלא יקרה, כמובן שיש לנו אמונה שאין תפילה ששבה ריקם, אבל כל הזמן התמקדתי במקום שלי ובחלק שלי, להתפלל ולהתחזק עוד ועוד באמונה. האח גם הבטיח לי שבעזרת השם בהמשך, בלי נדר, הוא גם יעלה כאן לשידור, והוא ישתף אותנו בכל החוויות המרגשות סביב הדבר הזה".
"אני עושה הרבה תהליכים קבוצתיים, ואני רואה את זה נורא בחוש נורא חזק. הרבה פעמים יש מישהו בתוך הקבוצה, שכל מה שמעסיק אותו וכל מה שמעניין אותו – זה רק מה הקבוצה חושבת עליו, ואיך הקבוצה תופסת אותו, וכל הזמן כל עיניו נמצא רק אצל חברי הקבוצה. ובדיוק היה אצלנו היום מישהו בקבוצה, שסיפר שיש איזה מישהו ספציפי, שמאוד לא נעים לו מולו, והוא מאוד חושש מה הוא יחשוב עליו, ומה הוא חושב עליו, ואז אני עשיתי איתו תרגיל מרתק יחד עם חברי הקבוצה, וביקשתי מהחברים, שימשכו בד מסביבו, ויגידו לו את הקולות האלו שהוא לא רוצה לשמוע, ותוך כדי אמרתי לו, נניח שאתה שומע קולות כמו – אתה לא טוב, אתה לא בסדר, או כל מיני קולות לא נעימים, ותוך כדי מה אתה עונה לעצמך, וביקשתי ממנו שתוך כדי שהוא שומע את הקולות שחברי הקבוצה אומרים לו, שכל הזמן יענה לעצמו".
"מה הרעיון בתרגיל הזה, ומה הרעיון בחוויה הזו? להתחיל לבנות את האני שלי, להתחיל לבנות את העמוד שדרה שלי, להתחיל לבנות את החוסן הפנימי שלי. וזה בדיוק הרעיון, שמשה רבינו מבחינתו בא ועושה את המצווה, בא ועושה את ציווי השם, הוא אומר, אני יודע שהתפקיד שלי, זה לבוא ולדבר לפרעה. האם הוא ישמע לי, האם הוא לא ישמע לי, זה כבר לא במגרש שלי, זה כבר לא ענייני".
האזינו לדברים המלאים:
