כותרת מפתיעה קידמה הבוקר (חמישי) את קוראי עיתון "דה מרקר": "החרדים נהנים מאיכות חיים גבוהה ומנטל מס נמוך במיליוני שקלים". על פי הדיווח, מחקר חדש מצא כי לפי מדדי העוני של האו"ם, לחברה החרדית אין מאפיינים של אוכלוסייה ענייה, אלא של מעמד בינוני-גבוה.
הנתונים מראים כי ב-5 מתוך 6 מדדי הנזקקות של האו"ם – בהם בריאות, השכלה, בעלות על דיור, שביעות רצון מהחיים ורמת פשיעה – הציבור החרדי מדורג ברמה גבוהה, המקבילה לעשירונים השישי עד השמיני באוכלוסייה הכללית.
איש התקשורת אריה ארליך, עורך מגזין "משפחה", התייחס לנתונים בפוסט משעשע והזכיר אנקדוטה מימי שנות ה-30, על יהודי שהעדיף לקרוא את העיתון האנטישמי "דער שטרימר" כדי לגלות עד כמה היהודים "עשירים ומשפיעים", בניגוד לעיתונות היהודית שסיקרה את המציאות הפחות נעימה, את חיי הפוגרומים והמחסור.
עוד באתר:
ארליך בחר לנתח את הנתונים המעודדים מנקודת מבט פנים-חרדית, ומסביר כי התוצאות אינן נובעות מעושר כלכלי אלא מסולם ערכים שונה:
- שביעות רצון מהחיים: "ככה זה כשחיים עם אמונה. נסו את זה גם ותראו נפלאות".
- בעלות על דיור: ארליך מציין כי בציבור החרדי מתעדפים קניית דירה על פני מותרות, משעבדים לכך את העתיד ומשקיעים בזה את כל החסכונות.
- רמת פשיעה נמוכה: לדבריו, מדובר בתוצאה של השקעה אדירה בחינוך לערכים ודרך ארץ, שאינה קשורה למצב הכלכלי.
- בריאות: ארליך מציין בסיפוק כי מערכת הבריאות בישראל מפותחת ונותנת שירות שווה לכולם.
ב"דה מרקר" לעומת זאת, צובעים את הנתונים באור אחר ומציינים כי משק בית חרדי משלם למדינה לאורך חייו כ-3.2 מיליון שקל פחות ממשק בית יהודי שאינו חרדי, פער הנובע לטענתם מפערי ההכנסה ומהטבות המס. האם הציבור החרדי הוא "עני מבחירה" או "מעמד בינוני במסווה"? תלוי, כנראה, באיזה עיתון אתם בוחרים לקרוא את הנתונים.
