וכה כותב אהרן: "את 'חוט של תקוה' כתבנו אפרת ואני על הטיילת לחוף הים בתל אביב, ביום של שחרור החטופים הקודם, לפני שנה. אך האופטימיות של הגיטרה והמפוחית של אהוד בנאי, חיכו כנראה לימים אלה.
ימים בהם אנו מתרגשים כל כך ושמחים לצד החששות והכאב. ומתוך כל התקוות אפרת הוסיפה משפט לגרסה הזאת, לכבוד אגם ברגר: "מי זאת עולה מן המדבר? אני זאת, צלולה כאגם מי נהר". כמו כן התבשרנו שהחטוף שגיא דקל חן, קרוב משפחתנו, אמור גם כן לצאת לחופשי בקרוב. אמן!".
"כשיהושע בן נון כבש את הארץ, רחב, כמסופר בתנ"ך, ביקשה שיציל את משפחתה. הוא הסכים אך בתנאי, שרחב תקשור על חלונה את 'חוט תקוות השני', ביטוי כל כך יפה שנתן לנו השראה למילים", סיכם רזאל.
עוד באתר:
זהו השיר השישי שיוצא מאז תחילת המלחמה,
כל אחד מהשירים ביטא, מסתבר 'אקורד' אחר בנפש אך כולם קשורים ליצירה הלא פשוטה של ימים גדולים אלה. בינתיים אני שר, מתפלל, מחכה לאור, וקושר על חלוני חוט של תקווה…
מילים:
עוֹד מְעַט הַשַּׁעַר נִפְתַּח
עוֹד מְעַט הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח
הַפְּרָחִים הַשָּׂדוֹת
יִתְמַלְּאוּ בִּצְבָעִים חֲדָשִׁים
בֵּינְתַייִם הָעֶצֶב לֹא נִשְׁכַּח
לָשִׁיר, הָיִיתִי מֻכְרָח
כִּי מִי שֶׁנָּתַן הוּא גַּם מִי שֶׁלָּקַח
וּמִמֶּנּוּ הַכֹּל שׁוּב יִצְמַח
פִּזְמוֹן:
מֵעָלֵינוּ קוֹלוֹת מִלְחָמָה
וְהַלֵּב מְבַקֵּשׁ נֶחָמָה
וַאֲנִי, כְּמוֹ תִּינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה
קוֹשֵׁר עַל חַלּוֹנִי, חוּט שֶׁל תִּקְוָוה
וּמֵאָז נִפְרְצוּ הַחוֹמוֹת
נֶאֱסֹף אֶת שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת
וְהַקְּרָעִים מִתְאַחִים וְנָשׁוּב כְּמוֹ אַחִים
שֶׁרַק שִׂיחֲקוּ מַחְבּוֹאִים
פִּזְמוֹן:
מֵעָלֵינוּ קוֹלוֹת מִלְחָמָה..
וַאֲנִי שׁוֹאֵל:
מִי זֹאת, מִי זֹאת,
מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר
וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ : אֲנִי זֹאת, אֲנִי זֹאת
צְלוּלָה כְּאֲגַם מֵי נָהָר.
וּבָאוֹפֶק יָמִים שֶׁל תִּקְוָוה
גַּלִּים לוֹחֲשִׁים לִי אֱמוּנָה
בּוֹא נֵצֵא בְּמָחוֹל מוּל הַיָּם הַגָּדוֹל
תּוֹדִיעַ אַהֲבָתֵנוּ לַכֹּל
מֵעָלֵינוּ קוֹלוֹת מִלְחָמָה…
קרדיטים:
מילים ולחן: אהרן ואפרת רזאל
עיבוד והפקה מוסיקאלית: אבי טל, אהרן רזאל, ראובן חיון
מפוחית: אהוד בנאי
גיטרות, תופים ,קלידים: ראובן חיון
תכנותים, באס: אבי טל
מיקס מאסרטרינג: אולפני מידיקול ירושלים
עריכת וידאו: אלעד אביגן
צילום עטיפה: יצחק הרץ
עיצוב עטיפה: מירב ברלב
