הפולנים בגדו ביהודים; טראמפ ילמד את הלקח?

פרשת יתרו.

יתרו כהן מדיין חותן משה, מסופר עליו שהוא שמע את כל מה שעשה אלוקים למשה ולישראל עמו.

ויתרו מגיע למדבר לעם ישראל, ושם שוב משה רבנו מספר כל מה שעשה השם לישראל.

משה רבנו מספר את כל מה שכבר שמע יתרו

 

אז כנראה שיתרו שמע באופן כללי מה שהיה לבנ"י

וכעת מרע"ה יספר לו את הדברים כפי שהוא ראה אותם.

התורה אומרת ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים על אודת.

מהי המשמעות 'על אודות ישראל'?

הפירוש הפשוט שנקם הקב"ה במצרים את נקמת ישראל ועוד הפסוקים אומרים שסיפר משה ליתרו את כל התלאה כלומר הצרות שהיו לבנ"י בקרי"ס ומלחמת עמלק.

ואז אומרת התורה וישמח יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל,  על ההצלה ממצרים, על ירידת המן ומי הבאר וגם מה שעוד יהיה מתן תורה

יתרו שמע על הניסים, זה היה מרגש ומעורר השתאות עוצמה על טבעית, נסים.

את  זה שמע יתרו לכן אמר יתרו נלך לקראת עם ישראל נלך לראות אותם את העם המיוחד.

כל העולם שמע מה שקרה לעם ישראל, שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת

כל העולם פחדו, כולם ידעו שעם ישראל הם מרכז התמונה.

אומר הכתב סופר  משה רבנו, סיפר ליתרו, שכל הנסים, זה היה 'אודות עם ישראל', זה לא היה רק כדי להוציא את בנ"י ממצרים, זה היה כדי ללמד את בנ"י, היו מסרים רבים למען בנ"י.

היה כאן מסר לבני ישראל, כדי להבין את המסר.

נקדים הקדמה.

הקדוש ברוך הוא, הוא תקיף בעל כל הכוחות כולם הוא עשה, עושה ויעשה לכל המעשים.

אז מדוע הקב"ה אומר ומבקש לשחרר את עם ישראל רק לשלושה ימים?

 

מצד אחד הקב"ה, מביא עוד מכה ועוד מכה…

אז למה צריך לבקש הסכמה מפרעו מלך מצרים  אם פרעה כל כך חלש?

מדוע צריך לבקש רשות או הסכמה מפרעה לשחרר את בני ישראל?

וגם אז רק  לשלושה ימים למה משה רבנו הוא בבחינת

'כדלים וכרשים דפקנו דלתך'.

אומר פרעה לעצמו, אם משה רבנו פעם אחר פעם שואל רשות האם אפשר לצאת ממצרים,  כנראה שחומות מצרים הן חזקות יותר מהיכולות של משה  רבינו.

היות והיו הרבה כישופים במצרים, חומות מצרים עם הרבה כישופים היה קשה לצאת משם.

אומר פרעה אם משה רבנו כן עושה נסים אבל הוא לא מצליח להשתחרר ממצרים, כנראה שמשה רבנו לא כ"כ חזק.

בספר יהושע כתוב שהקב"ה הפיל את חומת יריחו.

אומר פרעה, אם משה ואהרן מתחננים, זה אומר שהם לא חזקים, המתחנן הוא החלש.

וכך פרעה חושב שהוא פועל בהיגיון, הוא מצדיק את מה שהלב רוצה, אחרי שהלב החליט שהוא לא מוכן לוותר על המלוכה שלו הוא מכביד את ליבו ומוצא לעצמו כל מיני הסברים שטחיים, במקום להבין

שהגיעו אליו משה ואהרן בצורה יפה מכבדת עם סימנים ורמזים, כמו אמרו לו עדיף שתבחר בקל ולא בקשה…

הוא רואה שהם עושים נסים, הם אומרים לו שוב ושוב, שלח את עמי, אם לא תגיע מכה יותר קשה, והוא רואה

אבל הוא מתעקש לשים דגש על איזה הגיון שטחי שהוא רואה, אם הם מבקשים כנראה שהם לא יכולים…

הוא התעקש לא להבין שאם הם מבקשים זה כי הם ממליצים לו לכבד את הבקשה שלהם לפני  שיהיה יותר גרוע, מה שאכן בסוף היה

וכך הוא האדם הוא מתרגל לדרך חיים, ואז גם שהוא מקבל 'סטירות' מהמציאות במקום לאמר 'די' הגיע הזמן להחליף כוון, הוא לא משנה אלא הוא ממשיך באותה גישה

גישה של הרגלים תגובות אוטומטיות והוא גם מצדיק את מה שהוא עושה, הוא מפעיל את המח שלו להצדיק את ההרגלים הרעים שלו, אפילו שהם לא מביאים אותו לתוצאה טובה בכל אופן הוא ממשיך באותה גישה

לא מכח היעילות אלא מכח ההרגל

לא כי זה יעיל אלא כי זהו ההרגל שלו

כך הוא ממשיך מכח ההרגל.

הוא רואה  שמצד אחד יש ניסים שנעשו לעם ישראל. מצד שני, הלב שלו לא רוצה לשחרר את עם ישראל, אז הוא מתעקש לאמר, אם הם לא הצליחו להפיל את החומות אני פרעה יכול להמשיך לאמלל את העבדים.

ואכן מדוע כך היא המציאות? למען תספר באוזני בינך ובן בינך את אשר התעללתי במצרים, תספר לדורות הבאים, איך נראה האדם המכור לגאווה לשליטה

אך נראה האדם המכור להרגלים שלו

הוא תקוע לא מוכן ליעל חשיבה ואיכות חיים

לא מוכן לעשות שינוי אז הוא מקבע את ההרגלים הרעים

ובכך הוא מלמד את הדורות הבאים איך נראה האדם המכור להרגלים מכור לתנאי החיים

למען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי, פרעה מלמד מסר גדול את עם ישראל, הוא יצר לעצמו את המצב הזה על ידי כך הוא 'הכביד את ליבו'.

עוד מכה ועוד מכה מעשרת המכות הייתה אמורה ללמד את בנ"י מיהו מנהיג הבירה.

אבל העקשנות מקבעת את ההרגלים ומונעת את פתיחות הלב והחשיבה לראות את האמת.

המטרה של המכות, זה לא רק להתעלל בפרעה

לא רק נקמה בפרעה

אלא גם לימוד לבנ"י אודות בנ"י.

ויספר משה ליתרו חותנו את כל אשר עשה אודות ישראל כלומר למען ישראל, ללמד את בני ישראל

וכל מי שמרבה לספר בסיפור יצי"מ הרי זה משובח

בנ"י היו במצרים ,והם סובלים, ותעל שועתם אל האלוקים, וגם הם מגיעים לים סוף ושם הם מתפללים להשם, סיפור יצ"מ מספר לנו את התלות של עם ישראל בהקב"ה כתוב בשהש"ר 'השמיעני את קולך כי קולך ערב'.

בנ"י נופלים לכל מיני ספיקות, הם אומרים 'היש השם בקרבנו אם אין'.

עמלק גימטריא ספק.

עמלק, הוא 'הספק'. למה עמלק מגיע לעם ישראל? כי לפני כן בנ"י שאלו היש השם בקרבנו, אחרי שהם שאלו היש השם בקרבנו, אח"כ מגיעים האויבים עמלק

המציאות 'עמלק' זה פועל יוצא של המצב הרוחני אצל עם ישראל

קודם הדרגה הרוחנית אח"כ התוצאה, עמלק מגיע להילחם בעם ישראל.

עם ישראל מתפלל להקב"ה אז, רק אז הם רואים נסים, ישועות

כמו שכיום אנו מתחילים לראות כוונים של חיוך ההשגחה העליונה

היינו בתקופה קשה, מלחמות מהדרום ומהצפון חיילים השם יקום דמים שנפטרים מצוקות גדולות

והיו דיבורים רבים על כך שהמצב יכול להיות יותר ויותר גרוע…

בנ"י על שפת הים, והם רואים את המצרים רודפים אחריהם… ממשל עוין של ביידן וקמלה הריס שמדברים בצורה גלויה או סמויה על הצער של הרוצחים, סיבלם של העזתים, וגם לא מאפשרים לטפל באמת באיראן שממנת את כל הטרור ויש הפגנות פרו – פלסטניות ברחבי ארה"ב והפגנות נגד עם ישראל

והיה נדמה שהמצב עלול להימשך כך ויהיה יותר ויותר גרוע…

ועם ישראל משפחות החטופים הקרובים כל עם ישראל מתפללים מוסיפים במצוות ובמעשים טובים, מוסיפים בקידוש השם אחרי למעלה מ 1700 הרוגים השם יקום דמם

אחרי צער גדול של אלפי פצועים

אחרי שאנו סובלים, ועוד לצערנו נראה נוראות בכל עבודות התחקיר, על מה שהיה ב 7 לאוקטובר למניינם

ונראה שאין דרך אמתית להתמודד עם הבעיה, ואנו צריכים לרצות את האויבים ואת אומות העולם

וכל החלטה היא מורכבת ומסובכת, תמיד צריכים להתחיל עם תפילה אבל לפעמים לא נותרה אלא התפילה, וכך הגענו למצב שנשארה לנו רק התפילה!

תמיד ידענו שהעיקר זה כח התפילה, אבל פעמים אנו מגיעים למצב של 'השמיעני את קולך' אנו מבינים ומפנימים שאין לנו ברירה אלא להתפלל.

וכמו בימי כורש הקב"ה מעניק לנו נשיא שחושב לטובתנו, מה שאנו לא חשבנו בכלל לעשות.

חשבנו איך אפשר לבנות חומות איך אפשר לשלוט על השלטון בעזה…אבל לעשות טרנספר, מי חשב על זה.

מי היה מעיז לחשוב על זה ובטח להגיד את זה.

הוא אומר אין לעזתים מה לעשות שם, הם צריכים לעזוב, הוא מארגן להם מקום אחר.

הוא יפנה את ההריסות את חומרי הנפש הוא רוצה להקים רצועת חוף חדשה אחרי שהעזתים יעזבו

אז הוא רוצה שזה יהיה איזור מנוהל על ידו, אבל זה בהחלט נס.

אבל צריכים לזכור, כמו כורש בזמנו

לב מלכים ושרים ביד השם.

לפני שעלה אחשוורוש על כס מלכות פרס ומדי מלך כורש על פרס ומדי.

כורש בניגוד לאחשוורוש היה מלך טוב ליהודים ולא רק שהוא התיר ליהודים שבממלכתו לעלות לארץ ישראל אלא הוא אפילו פקד עליהם לבנות את בית המקדש כמו שנאמר בספר עזרא

ואכן מיד לאחר שכורש נתן הוראה זו החלו היהודים לעלות לארץ ישראל ולאחר שעלו הם החלו לבנות את המקדש…

יש גם ממצא ארכיאולוגי שהתגלה בעירק בשנת 1879 למניינם אותו ממצא נמצא כיום במוזיאון הבריטי בלונדון מעין גליל גדול שעליו  מתאר כורש עצמו  את מעשיו בין היתר הוא מספר שהתיר לעם ישראל לעלות לארץ ולבנות את המקדש, הוא לא התיר רק לעם ישראל אלא גם לעמים אחרים.

וזה נפלא, אבל האם זה יימשך או לא…במי זה תלוי?

זה תלוי בעם ישראל. כי כורש נתן רשות לעלות לארץ ולבנות את המקדש

אבל אז  מיד אחרי תחילת בניין המקדש הכותים שישבו בשומרון באזור העיר שכם שהם מכונים צרי יהודה ובנימין הם פנו לכורש ואמרו לו שהיהודים בונים מקדש כדי למרוד בו ושעליו להפסיק מיד את הבנייה

ואכן כתבי השטנה פעלו את פעולתם ובניית המקדש הופסקה בידי אחשוורוש שמלך אחרי כורש

אז יש לנו זכויות רבות אחרי הרבה תפילות ושינויים שעשו עם ישראל, כעת כמו כורש בזמנו נשיא ארה"ב רוצה לעזור אבל האם אנו נהיה ראויים להמשך העזרה, זה תלוי בנו, בזכויות שלנו.

אז יש ייסורים במצרים, והישועה היא מגיע מכח התפילה, והייסורים מטרתם ליישר את לב האדם ואז יתקיים באדם, ולישרי לב שמחה.

ליישר את לבם לעבודת השם.

זה מה שכתוב ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה השם לפרעה ולמצרים אודות ישראל.

עם ישראל היו במצרים כדי ללמוד שיעורים רבים, לדוגמה כתוב בפרשת משפטים

גר לא תלחץ כי אתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים כלומר גר אסור לצער אותו, ולמה

כי גרים הייתם אתם בארץ מצרים

ויש מפרשים שאומרים שאין הכוונה רק על גר גוי שהתגייר אלא אפילו על גר – אורח שמגיע מרחוק

נצטוונו לעודד אותו לחזק אותו לתמוך בו לעודד אותו

לחזקו ולמה כי אתם ידעתם את נפש הגר כי גרים אתם בעצמכם הייתם בארץ מצרים.

התורה אומרת לא לצער את אלה שאין להם משאבים והם מוגבלים ביכולות, לא לצער את היתום האלמנה והגר… ולמה וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים.

אומר משה רבנו, הגלות שהייתה והנסים שהיו הם לא רק נקמה בפרעה

הם אודות בנ"י  – הם למען חינוך בנ"י.

כדי שנוכל להבין ולהרגיש את נפש הגר.

משה רבנו מגיע לבנ"י ואומר להם שהוא ייגאל אותם, אבל בנ"י לא שומעים אליו, מקוצר רוח ומעבודה קשה

הם כ"כ סובלים שהם לא מוכנים לשמוע על תקווה

הרגלי החיים הקשים נועלים את הלב והאוזניים ולא שומעים, לא מוכנים לשמוע שום צליל של 'תקווה' ואמונה שיהיה יום אחד שונה ואחרת.

עם ישראל לא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה.

אמנם בהתחלה, שמסופר על משה שמגיע לגאול את עם ישראל, אמר משה פקוד יפקוד אלוקים אתכם, העם שמח

ויקוד העם וישתחוו, הם שמחו, אבל אח"כ מדבר משה רבנו עם פרעה ומאז באתי לדבר עם פרעה הרע לעם זה…כי אמר פרעה 'תכבד העבודה על האנשים' ואז הם שוב מאבדים תקווה ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה.

אז למה הסבל?

התשובה לחנך את בנ"י, גר שמתגייר עבד שעובד אצלנו אדם שאנו מכירים שהוא סובל כל אלה… ועוד דוגמאות רבות על כולם לרחם, למה? כי עבד היית במצרים, ולכן בכל דור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שהוא עצמו היה עבד, שייזכור האדם את הזמנים הרעים שהיו לו בעבר או שיש לו בהווה ויום אחד שהוא ירגיש טוב, ייזכור העוצמה שלו הגדולה שלו היא לא בשביל לנצל לפגוע או לזלזל באחרים אלא כדי לחזק לרומם לעודד ולחזק את האחרים.

הגר עוזב את ההרגלים שלו את תרבות ההורים שלו

הוא נכנס למקום שיהיה לו קשה להתקבל שם

הוא מקיים 'לך לך מארצך'.

כך גם בע"ת עוזבים הרבה מהעבר שלהם למען הקב"ה הקרבה עצומה שאנשים שומרי מצוות מבית לא מבינים את עוצמת הכאב קושי השפלה ביזיונות וצער שעוברים בע"ת, גם ממשפחת המוצא שלהם, מהיכן שהם באו וגם מהעתיד שלהם למקום שאליו הם מגיעים…

הבע"ת עוזב את ההרגלים כך גם הגר… וחובה עלינו לא לזלזל לא ללחוץ לא להכביד אלא לקרב לעודד לחזק

אתם ידעתם נפש הגר את ראיתם את הלחץ והכאב.

כל הגדולה שלכם היא לא לנצל את האחרים אלא לעודד ולחזק את האחרים.

המהרי"ל דיסקין, אביו היה רבי בנימין דיסקין.

הרוסים שלטו על פולין, ונפולואון עם צבאו שחררו את פולין מידי הרוסים והייתה שמחה גדולה מאד בקרב על הפריצים הפולנים והם ביקשו שגם יגיע רבי בנימין דיסקין לדבר אודות מעלת המעמד והשחרור.

שיבוא לדבר לכבוד הניצחון של נפוליאון

מה הוא יכל לאמר, הוא התפלל להקב"ה 'מהשם מענה לשון', הוא התפלל השם שפתי תפתח.

כולם דיברו דיבורי כבוד וחנופה

מה הוא יכול לאמר, אם הוא לא ידבר זה עלול לפגוע ביהודים.

כאשר הגיע תורו של רבי בנימין לדבר הוא אמר, יוסף היה המלך במצרים, הוא סבל הוא היה עבד הוא היה בבית סוהר אח"כ הוא נעשה מלך, למה?

הוא לא עלה למלוכה אחרי שהוא למד את כל טקטיקות המלוכה אלא הוא עלה ממקום של עבד ואדם בכלא, למה ממקום כזה הוא עולה למלוכה?

הקב"ה לא רצה שיוסף יהיה מלך לפני שהוא יהיה במקום נמוך, עבד ובכלא, למה? כי רק הוא יכול להרגיש את הכאב את המצוקה ואת הסבל, אפילו של העבריינים, הם לא 'סתם' עבריינים, אלא רע להם לכן הם עושים רע

כדי לפתור את הרע שהם עושים צריכים להכיר אותם להבין את מערכות החשיבה שלהם וכך לעזור להם

הוא היה במקום הנמוך הוא מבין את כאב הסובל והעני

כעת הוא יכול להיות מלך לא כדי ל'נצל' את המעמד אלא כדי להעניק לתת ולהיות מלכות של חסד.

כך דיבר רבי בנימין דיסקין לכבודה של מלכות.

הוא אמר העם הפולני סבל תקופה קשה של 'עול' שלטון רוסי, למה הקב"ה שם אותם במצב כזה?

בשביל שכעת אחרי שהם מתעלים הם יהיו גדולים אבל שמכיר את הסבל את המצוקה ואת הכאב ומהמקום הזה הם גם יידעו לעזור לסובלים.

הכל היה כדי שהפולנים ידעו ויכירו את הרגישות.

כאשר הם עולים לעוצמה שם יעלו ממקום בריא וטוב.

עוצמה כח ונתינה לא עוצמה כח ולהשפיל את האחרים.

הרעיון הוא נפלא, הלוואי ואנו נקלוט נפנים ונכיר ברעיון הזה.

אבל לא צריכים רק אוזניים לשמוע אלא גם לב לקלוט. למעשה הפולנים לא שמעו הם היו רעים ליהודים במלחמת העולם השנייה, ולא ניצלו לטובה את כוחם, ואכן הגרמנים גם בהם פגעו 'קל נקמות השם'.

זה עומק הרעיון ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה השם לפרעה ולמצרים על אודות ישראל.

היינו במצרים כדי להבין את הכאב של הסובל

לכן אאע"ה כשהוא שומע על סדום על מהפכת סדום הוא מתפלל שזה לא ייקרה…

אבל כאשר הוא שומע על ברית בין הבתרים, אאע"ה בן שבעים הוא שומע את הצרות שעלולות להגיע לעם ישראל לצאצאים שלו

הוא לא מתפלל הוא מקבל, על סדום הוא מתפלל ועל הצאצאים שלו הוא לא מתפלל, מדוע?

כי מצרים זה כור הברזל, מקום 'הצורפות' יש כאן יתרון למהלך של בנ"י במצרים.

הם עוברים תהליך חינוך ולכן על זה אאע"ה לא מתפלל.