בעומדינו בפתחו של חג האילנות, יום חמשה עשר בשבט, מסביר לנו מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן בטוב טעם ובתמצית נפלאה, בקסת עלי גליון ובסרטון וידאו מצורף, מה היום הזה אומר לנו, איך הוא קשור אלינו. ומדוע אנו חוגגים יום זה.
תפוחי זהב במשכיות כסף. שמעו ותחי נפשכם.
ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות.
עוד באתר:
הכוונה מסביר לנו מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן, שביום זה ‘מתחלפת' השנה, עבור פירות האילן: פירות שחנטו לפני ט"ו בשבט – נחשבים כפירות השנה שעברה, ואילו פירות שחנטו מט"ו בשבט – נחשבים כפירות השנה החדשה. [שינוי זה חל כבר מליל ט"ו בשבט].
משמעות ‘התחלפות השנה' אומר לנו איש הכשרות נוגעת בעיקר לתרומות ומעשרות, לענין מעשר שני ומעשר עני, ולענין איסור ערלה ורבעי, כדלהלן:
א. אין להפריש תרומות ומעשרות מן הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט על הפירות שחנטו לאחריו, וכן להיפך, משום שהלכה היא שאין מפרישים משנה על חברתה.
ב. בשנים א, ב, ד, ה למחזור השמיטה מפרישים מעשר שני. ובשנים ג, ו, מפרישים מעשר עני. את הפירות שחנטו לפני ט"ו בשבט מעשרים במעשר הנהוג בשנה הקודמת, ואת הפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט במעשר הנוהג בשנה החדשה.
מהי חנטה שאלנו את מומחה הכשרות?
ובקצירת האומר אומר לנו הרב רייכמן כך, נחלקו הראשונים מהי חנטה, האם היא תחילת גידול הפרי, או כשהפרי מתחיל להבשיל, ומחמירים כשניהם. לכן שסק ואפרסק בכיר (אפרסק שהקדים להבשיל) שהתחילו לגדול לפני ט"ו בשבט והבשילו אחריו – מחמירים בהם גם כשנה שעברה וגם כשנה הבאה.
לגבי אתרוג הלקיטה קובעת – מה שנלקט לפני ט"ו בשבט שייך לשנה הקודמת, ומה שנלקט אחריו שייך לשנה הבאה.
מה קורה במצב שאיננו יודעים מתי היתה החנטה הוספנו לשאול?
וכך משיב הרב רייכמן ומחכים אותנו שוב, פירות שספק אם חייבים במעשר שני או עני, מספק יש להפריש מהם גם מעדר שני וגם מעשר עני ואין צורך לתת אותם לעני. משום שהכלל הוא המוציא מחבירו עליו הראיה, והעני אינו יכול להוכיח שפירות אלו חייבים במעשר עני מפני הספק.
ג. הנוטע עץ באדמה משתיל, מגרעין או מייחור, שנת הנטיעה וכן שתי השנים שלאחריה הן שלוש שנות ערלה, והפירות אסורים באכילה.
פירות השנה הרביעית אינם ערלה אלא רבעי, הם פטורים מהפרשת תרו״מ ויש לחלל את קדושתם על פרוטה, ואז הם מותרים באכילה, ופירות השנה החמישית חייבים בהפרשת תרו"מ ומותרים באכילה.
הפירות שהתחילו לגדול בשנה הרביעית לפני ט"ו בשבט נחשבים עדיין כפירות השנה השלישית, והינם אסורים עדיין באיסור ערלה. פירות שהתחילו לגדול בשנה החמישית לפני ט"ו בשבט נחשבים כפירות השנה הרביעית, והם פירות רבעי.
להסיר מכשול! מומחה הכשרות מבקש לפרסם לציבור את דברי הגאון הרב יוסף אפרתי וחכמי בית מדרשו, וכך נאמר: הננו לעורר כי בהעדר שימת לב עלולים נוטעי אילנות להיכשל חלילה באיסור 'כלאי אילן' כלומר בנטיעת אילן מורכב מין על שאינו מינו. כיום גידול ונטיעת אילנות ברובם נעשים בעיקר ע"י 'הרכבה', וזאת כאשר במשתלה לוקחים 'רוכב' שהוא החלק העליון של האילן שאותו רוצים לגדל ו'מרכיבים' אותו על גבי ה'כנה' שהיא החלק התחתון של האילן. לאחר קליטת ההרכבה מעבירים את השתיל המורכב ונוטעים אותו בפרדס.
גידול בדרך זו מותר רק אם שני החלקים המורכבים – ה'רוכב' וה'כנה' הם מסוג אחד. אולם כאשר ה'רוכב' הוא מסוג אחד וה'כנה' היא מסוג שונה, הרי זה איסור 'כלאי אילן'.
שתיל אילן שהוכן במשתלה בהרכבה אסורה ונקלט וגדל לאילן אחד, האיסור בעינו עומד, ואסור לנטוע אותו במקום אחר.
לכן אסור לקחת מהמשתלה שתילים שהוכנו באיסור אף שכבר נקלטו וגדלו כאילן אחד, ולנטוע אותם בגינה, כי הנטיעה והקיום של אילן זה אסורים. כמו כן אחרי נטיעת עץ זה אסור להשאירו נטוע, וחובה לעקרו, וכמובן אין להשקותו או לדשנו וכדומה. איסור הרכבה אינו שייך באילנות סרק, אבל אסור להרכיב אילן מאכל על אילן סרק. לכן הנוטע אילן מחויב לבדוק ולהיזהר לבל יכשל באיסור כלאים.
למקורות, למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]
לאתר הכשרות של הרב יוחנן רייכמן >> ליחצו כאן
