שיחה מרתקת התפתחה בתוכנית "בית נאמן" בקול חי, כאשר מאזינה התקשרה לרב אריה אטינגר והציפה סוגיה מעניינת הנוגעת לטיפול הנפשי. המאזינה טענה שגישתו הטיפולית של הרב, המתמקדת בתהליך ולא במתן פתרונות מיידיים, היא למעשה ביטוי של אדישות.
"מה זה עוזר אם הפתרון הוא לא תשובות?", שאלה המאזינה בתסכול. "אולי זה נותן לי תשובה ללמה אני מתנהגת בצורה כזאת או אחרת, אבל זה עדיין לא פותר את הבעיה. חוץ מלחפור ברגש ולהציף אותו, אולי להכאיב לעצמנו מאוד, מה בעצם השגנו?".
בתהליך מרתק, הצליח הרב אטינגר להוביל את המאזינה להתבוננות עמוקה יותר בתגובתה שלה. דרך שאלות ממוקדות, התברר כי האדישות שהיא מייחסת לו מעוררת בה זיכרונות כואבים מילדותה, תקופה בה חשה שאף אחד לא ראה את מצוקתה ולא הושיט יד לעזרה.
עוד באתר:
"לא היה לי קל בתור ילדה, למרות שלא הסכמתי להודות בזה", שיתפה המאזינה. "מצד אחד לא רציתי לקבל שום עזרה מאף אחד, ומצד שני, מאוד כעסתי שכאילו אף אחד לא רואה את המצוקה שלי. דודים, מורות – אף אחד לא היה שם בשבילי".
הרב אטינגר הצליח להראות למאזינה כיצד דפוס זה ממשיך ללוות אותה גם היום: "את מחזיקה פה כאב מאוד גדול, של 'אף אחד לא יכל לעזור', אז בטח גם אני לא אוכל להושיט לך יד", אמר לה. "את מתקשרת, את מנסה, אבל באמת לא מאמינה שיש מישהו שיושיט לך יד ויעזור לך".
בסיום השיחה, כשנשאלה על מידת האמון שלה ביכולתו לעזור לה, העניקה המאזינה ציון 5 מתוך 10. "העבודה שלנו תהיה על החמש הנותרים", השיב הרב אטינגר, בעודו מדגיש כי בניית האמון היא חלק מהותי מתהליך הריפוי.
האזינו לשיחה ולתהליך המרתק, מתוך התוכנית 'בית נאמן', בהגשת הרב אריה אטינגר:
