ממתק לשבת מאת הרב נהוראי משה אלביליה

אשתף אתכם במשהו אישי.. אתם יודעים, לחיים שלנו יש המון המון צמתים בדרך…

יש צמתים שעוצרים בהם כי פשוט יש פנצ'ר בגלגל וצריך לתקן ולהמשיך הלאה, ויש צמתים שמלמדים המון בחיים מעצם המעבר בהם..

אך השיעור באהבת ישראל יכול ללמד המון, איך להתנהג עם אנשים..

עוד באתר:

שיחת חיזוק

הגר"ד לנדו: "לומדי התורה, נזר הבריאה, מקיימי העולם"

נתי קאליש

הוא ולא אחר

צפו: יידל ורדיגר בראיון על האלבום החדש

מנחם טוקר

צפו בתיעוד

הזירה ברחובות: ניצול שואה חולץ מבין ההריסות

קובי פינקלר

צפו בדברים

נתניהו בזירת האסון: "תחשבו אם לאיראן היה נשק אטומי"

שלמה ריזל

וכך פגשתי פנים מול פנים את הגאון ר' חיים יוסף דוד אברג'ל שליט"א, המכונה "החיד"א אברג'ל"..

איזו אהבת ישראל קורנת, ממש "ואהבת לרעך כמוך" אמיתי..

ותאמינו או לא, שעיינתי קצת פגשתי את זה גם כן בפרשת השבוע:

"בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני" (יט,א)

האלשי"ך הקדוש זיע"א מקשה מספר קושיות בפסוק זה, וברשותכם הבה ניגע באחת מהם – מדוע נתייחדו דיני שבת ודינין שקיבלו ישראל במרה (כמו שראינו לעיל (טו,כה) "שם שם לו חק ומשפט ושם ניסהו", וכדפרש"י שם) להקדים אותם, ועוד לפני מתן תורה?

מתרץ הרב תירוץ נפלא ומחכים – שבאמת הקב"ה היה צריך ללבן אותנו ליבון אחר ליבון מזוהמת הנחש, ולתת לנו קנין מסוים, וזה לשון קודשו:

"ולהיות כי כאשר אל הליבון והקדושה צריך קשר ושלום בין אדם למקום, כן צריך בין אדם לחבירו, כי על כן כל התורה תלויה בפסוק (ויקרא יט,יח) "ואהבת לרעך כמוך", והוא ככתוב אצלנו במקומו כי כל הנפשות של כל איש ואיש מישראל, יש להם אחיזה ושורש באלוהינו יתברך, כל נפש ונפש לפי בחינתה, יש מפאת החסד ויש מפאת הגבורה, וההקש בכל יתר בחינות. על כן בהיות למטה שלום ביניהם, יתאחדו נפשותם פה ושרשיהם למעלה, ויעשו ייחוד במקורן העליון יתברך וההפך בפירוד ושנאה, כי נרגן מפריד אלוף עליון חלילה, ועל כן הספיק עוון זה להחריב בית המקדש, והגלות את ישראל, כי רב ורע הוא עד מאוד ואין קץ למוצאי דעת.

וממשיך הרב: "על כן הוא יתברך בעת רצה ללבן נפשותינו, כאשר נתן לנו את השבת לקשר נפשותינו בו יתברך, כן נתן לנו את הדינים, המשימים שלום בין אדם לחבירו, כי על ידם איש על מקומו יבוא בשלום".

ועל כן אנו למדים מדבריו יסוד מחכים לחיים – אנו מכירים כולנו את המשפט של ר' חנניה בן עקשיא "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות", כי כל אחד יש לו איזה שהוא חלק במצוות הללו, והחלק הזה הוא השלום שהקב"ה מחפש בעולם הזה, הקב"ה אב הרחמים מלך העולם לא חפץ בעולם הזה במריבות, ולא בברוגז או בחוסר שלום אחד עם השני, ח"ו נרגן עלול להפריד אלוף, ולכן בגלל שהקב"ה יתעלה שמו לעד, חפץ כל כך באהבה ואחווה שלום ורעות, ושנתקשר אליו ונרגיש אותו ביום יום שלנו, נתן לנו את השבת שנרגיש את החלון מרווח נשימה הזה, ועל כן נתן את הדינים המשימים שלום בין אדם לחבירו ומלמדים על מהותה של אהבה, ובמיוחד אהבת ישראל.

והנקודה היא – שהקב"ה אמר את זה עוד לפני עשרת הדברות!!!

עוד לפני "כבד את אביך ואת אמך", עוד לפני "זכור את יום השבת לקדשו", עוד לפני "לא תגנוב", קודם כל תקשר את נפשך בי, ותאהב את חבירך.

וזה אולי השיעור הכי גדול באהבת ישראל, לקשר את הנפש, ולאהוב באמת כמו שצריך!!!

בואו ותשמעו ביטוי נפלא של בעל היסוד ושורש העבודה זצ"ל שיש בו הרבה מה ללמדנו בעניין זה שאפילו בצוואה שלו הוא כותב לצאצאיו, שכאשר הזדמן לו לסייע בדבר מה לזולתו, היה אומר קודם לכן בפה מלא ובשמחה עצומה בזו הלשון: "יוצרי ובוראי יתברך שמו אני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך" שציוותנו בתורתך הקדושה".

עוד הפליג שם בביטויים נפלאים: "ומעיד אני על עצמי בני אהובי, שהיה שמחה עצומה בליבי בקיום מצוות עשה של הנחת תפילין הקדושים!

וכמה זה מחייב!!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

המאמר נכתב לרפואת מור אבי ר' דוד בן שמחה הי"ו ומרת אמי, יפה בת זוהרה תחי' בתושח"י