10 דברים שרציתם לדעת על שבת שירה

א.  לשבת בה קוראים בתורה את פרשת "בשלח", נהוג לקרוא "שבת שירה". בפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, "אז ישיר משה ובני ישראל  וגו'", שירה שאמרו בני ישראל לאחר נס קריעת ים סוף שעשה להם הקב"ה, בצאתם ממצרים ובבורחם מפרעה וחילו.

ב.  שבת שירה הינה בד"כ בין י' בשבט לי"ז בשבט, זו השבת הסמוכה לט"ו בשבט ראש השנה לאילנות. השתא תחול שבת שירה בי"א שבט.

ג.  בשבת שירה נקראת למעשה שתי שירות. ההפטרה של פרשת "בשלח" הינה זו בה אנו קוראים את שירת דבורה הנביאה ."ותשר דבורה וברק בן אבינועם וגו'".

עוד באתר:

שיחה מטלטלת

קורע לב: האבל הנכה זועק מהמלון: "אין מי שיקלח אותי"

אבי מימרן

חסדי השם

כמעט אסון בשמי איראן: מטוס קרב ניצל בשנייה האחרונה

קובי פינקלר

הגיע זמן גאולתכם

סודות הגאולה: "עד יום חמישי המלחמה חייבת להסתיים"

הרב ברוך רוזנבלום

לצד התקהלות ועבודה

החזרה ללימודים מתחילה: פירוט האזורים שיוצאים מהסגר

אבי יעקב

ד.  מנהגים רבים וייחודיים לה לשבת שירה. שירת הים "אז ישיר וגו'" אנו אומרים מדי בוקר בסוף פסוקי דזמרה. בשבת שירה המנהג כי שליח הציבור אומר השירה במנגינה מיוחדת, מקריאה פסוק פסוק  והקהל אומר אחריו באותה מנגינה.

ה.  בעת קריאת התורה, כשמגיע בעל הקורא לשירת הים, הוא קורא פסוקי השירה שלא בטעמי המקרא הרגילים, הוא קורא השירה במנגינה מיוחדת וחגיגית כשדגש מיוחד הינו על הפסוקים בהם מוזכר שם ה' . יש רבים הנוהגים לעמוד בעת קריאת השירה.

ו.  בבתי הכנסת של העדה הגרוזינית ובעדות נוספות, בשבת שירה מוסיפים בפסוקי דזמרה ובמנגינה חגיגית ומיוחדת גם את הפסוקים של: "ותיקח מרים הנביאה וגו'", אלה הכתובים בתורה בהמשך לשירת הים.

ז.  בקהילות רבות מכבדים בעליה לתורה של "שירת הים" את רב הקהילה או גדול בתורה. הטעם לכך קשור לכתוב במסכת מגילה שבתלמוד הירושלמי (דף פ"ג): "אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבתורת כהנים וקללות שבמשנה תורה". מכאן שקטעים אלה הינם בעלי חשיבות מיוחדת ומכבדים בהם את הרב. נעיר כאן כי אין להפסיק בקריאה של שירת הים.

ח. מנהג ידוע בקהילות אשכנז  לפזר בשבת שירה פירורי לחם או קוסמת למאכל ציפורים. יש שנוהגים לפזרם על אדן החלון ויש הנוהגים לפזרם בחצר או בגינה בדרכם לבית הכנסת. מנהג זה הנעשה בפרהסיה מעורר שאלות בין הסובבים ובכך כשמסבירים מקרבים יהודים למנהגי שבת שירה.

ט.  כמה סיבות למנהג האכלת בעלי הכנף. האחת: שבת שירה הייתה השבת הראשונה בה אכלו בני ישראל במדבר את המן. כזכור נצטוו שלא ללקוט בשבת. האגדה מספרת כי דתן ואבירם רצו להפריך דברי משה רבנו ופיזרו מן של יום ששי גם בשבת. הציפורים ראו זאת ואכלו את כל המן כדי לממש ציוויו של משה. איכא דאמרי כי כשראו הציפורים את נס חציית ים סוף גם הן אמרו שירה, מאידך ישנה מסורת כי כששמעו הציפורים את שירת בני ישראל, הפסיקו לצייץ כדי ששירת בני ישראל תעלה השמימה. יש שחולקים על קיום מנהג זה.

י.  מנהגים נוספים בשבת שירה. בני עדת הגרוזינים נוהגים לאכול בשבת זו מאכל חיטה הקרוי "קורקוט", כדי להזכיר לבני ישראל את פרשת המן, הנאמרת גם היא בפרשת בשלח. בחסידויות שונות עורכים האדמו"רים טיש מיוחד בו מוגשים פירות שנתברכה בהן ארץ ישראל. להבדיל מטיש רגיל (בנושא השיריים) נוהגים חלק מהאדמו"רים לחלק לחסידיהם פירות א"י, חסידים שעדיין לא אכלו נוהגים לברך בקול רם "בורא פרי העץ" ליד רבם ורואים בכך סגולה. נסיים בברכה שתבוא עלינו שבת שמחה וברוכה.