מטלטל

"היום אני כבר סולחת להורים שלי; אמא שלי גאה בי"

מרים ישראלי משתפת בהתמודדות עם מחלה חשוכת מרפא ועל החיים לצידה מגיל 15 ועד גידול חמישה ילדים | תוכנית שאסור להחמיץ

אפרת ברזל

י"ט בשבט תשפ"ה, 17/02/25 13:06

א+

א-

אפרת ברזל עומקא דליבא

ביום הזה שאף אחד לא הסביר למרים בת ה- 15 מה זה ה-C.F. מחלה שהתגלתה שיש לה בריאות ולמה היא משתעלת ללא הפסקה. הרופא רק אמר שזו מחלה ואמא ביקשה שהיא לא תספר עליה בקול רם לעולם.

ביום הזה עולמה הפנימי של מרים הושתק. כמו של הרבה ילדים שמרגישים שהם צריכים מבוגר מסביר ומאיר עיניים שיבאר להם מה הם מרגישים. היא הלכה והתחפרה רגשית בתוך עצמה. אבל מבחוץ היא הייתה ילדת בית יעקב רגילה.

היא התחתנה וילדה חמישה ילדים. הגוף, הריאות, והשיעול, נפגשו גם עם הדיכאון והעצבות והטראומה הרגשית המתמשכת של מסר ההסתרה – החלו לפגוע בתפקוד שלה כאמא. כאדם. היא הייתה כל היום במיטה.

"לא יכולתי לקום בבוקר, שכבתי במיטה. הייתי קמה בצהריים בכח לילדים כי לא רציתי שהם יראו שאמא באותו מצב מאז שהם הלכו", היא מתארת. ואז פתאום הגיעו מילים מתוכה, כמו במטה קסם. היא התחילה לכתוב ולכתוב זרמים של מילים שלא פסקו, שירי נפש שמאחדים סביבה נשים צדיקות רבות ששיריה נוגעים בהן ומבטאים רגשות.

בתוכנית "עומקא דליבא" בהגשת אפרת ברזל, התראיינה מרים ישראלי לשיחה מיוחדת ומרתקת, בה סיפרה על הדרך שבה למדה לראות את עולמה הרגשי, על התהליך שעברה כדי לסלוח להוריה ולקבל את מגבלותיהם הרגשיות. "אני חושבת שאמא שלי גאה בי", שיתפה, "היא מאמינה בי, וגם מבינה שהיא עשתה את הכי טוב שהיא יכלה".

השיחה גלשה גם לעולם הזוגיות של מרים ולדרכים שבהן היא ובעלה, מנחם, עובדים על תקשורת רגשית טובה יותר. "בסוף אנחנו משחזרים בזוגיות את מה שהיה לנו בילדות, אבל עבדנו על זה קשה מאוד, והיום אנחנו במקום אחר", סיפרה בגילוי לב. היא הדגישה את חשיבות העבודה המשותפת על הקשר וההשקעה בבית היהודי.

מרים שיתפה שגם כאשר חיה בעשייה מבורכת – כתיבה בעיתונים, עבודה כמדריכת שיקום בבריאות הנפש וכתיבת ספר – עדיין הרגישה שמשהו כרסם בתוכה. רק לאחר לידת ילדה הרביעי, חוותה משבר נפשי עמוק, שהוביל אותה לגלות כי היא מתמודדת עם פוסט-טראומה. "לא הבנתי למה – לא הייתי בפיגוע, לא עברתי תאונה, אבל מסתבר שפוסט-טראומה יכולה לנבוע מסטרס ממושך".

היא תיארה כיצד לאורך השנים, ההתמודדות עם מחלתה מבלי לדבר עליה או להכיר במצבה, הובילה להצטברות של מתח רגשי עד שהתפרץ. "הקושי הגדול היה שהייתי מנותקת. לא הרגשתי כלום, לא רציתי כלום, לא עניין אותי כלום. זה כאב עצום, כי את לא נמצאת בחיים, את לא את".

דרך טיפול רגשי ששילב עבודה עם הגוף, למדה לזהות פחדים עמוקים מילדותה ולהתמודד עמם. "כשהתחלתי לפגוש את הילדה הפנימית שבי, הבנתי כמה היא הייתה לבד, כמה היא פחדה. זה היה כואב מאוד, אבל זו הייתה הדרך להחלים".

לקראת סיום התוכנית, הקריאה מרים שיר מרגש שכתבה על שליחותה: לשבור את קשר השתיקה ולדבר על מה שלא מדברים עליו. היא סיפרה על קבוצת התמיכה שפתחה, שבה מאות נשים משתפות בהתמודדויותיהן עם דיכאון, חרדה וקשיים רגשיים. "אנחנו מסירות את המסכות, די, אפשר להגיד שקשה לנו, אפשר להיות כנים".

האזינו לדברים המרגשים מתוך תוכנית 'עומקא דליבא' בהגשת אפרת ברזל ב'קול חי':