בימים של תקופה מאתגרת ורוויית כאב, עפרה פרידמן עוסקת בשאלה מהי שמחה אמיתית וכיצד ניתן להגיע אליה. "איך באמת עובדים על שמחה, שאנחנו במצב כזה של עצב, שנה וכמה חודשים של כאב לב מתמשך וכאב על כאב?", היא שואלת, ומדגישה כי השמחה היא עבודה פנימית ולא מצב חיצוני חולף. לדבריה, "שמחה זה לא לרקוד בחתונות או במסיבות או לצאת לחופשים. זו הרחבת הלב".
פרידמן מתבססת על דבריו של הרב וולבא בספרו "עלי שור" ומסבירה כי "צדיק זה אדם שמתגבר", ולאו דווקא מי שמרבה במצוות. היא מציינת כי "שבע ייפול צדיק וקם" אינו מתאר נפילה חד-פעמית, אלא תהליך בלתי פוסק של אתגרים והתמודדות. "הצדיקות שלנו בקימה. פה האדם הוא צדיק, שאנחנו הצלחנו להתגבר ולהוציא מהתת-מודע את החוסר אונים, את הייאוש, את ,החידלון". היא מסבירה.
אחת הדרכים להגיע לשמחה, לדבריה, היא שינוי דפוסי החשיבה. היא מצטטת מהלכות לשון הרע ומדגישה כי "כשאני חושבת טוב על האדם השני, זה כל הזמן רצוא ושוב. אני חושבת טוב על עצמי, שאני מסוגלת לדון את האדם שעומד מולי לכף זכות, אני גם דנה את עצמי לכף זכות", בכך היא מציעה לראות את הטוב גם ברגעי כישלון ולא לשקוע בתחושת החמצה.
עוד באתר:
בהקשר לחג הפורים המתקרב, פרידמן מזכירה את דמותה של אסתר המלכה שלקחה סיכון וניגשה למלך מבלי לדעת את גורלה. "אז אנחנו לא צריכים ללכת כל כך הרבה ולהסתכן, אלא פשוט לנקות, לנקות, לנקות", היא אומרת, וקושרת זאת לשושלתה של אסתר, שמגיעה מרחל, אותה היא מתארת כמי שהכוח שלה היה "לשתוק ולא לדבר מה שלא צריך".
בסיום דבריה, פרידמן מקשרת את השיח למציאות הכואבת בישראל: "כולם, במותם, ציוו לנו את החיים". היא מזכירה את משפחת ביבס ומסבירה כי משמעות השם "ביבס" בפורטוגזית היא "חיים". לדבריה, "זה לעילוי נשמת משפחת ביבס, זה לעילוי כל החיילים שנהרגו, כל החטופים שנרצחו, כל האנשים שמתו על קידוש השם בשנה וחצי כמעט האחרונות". היא מסיימת בתפילה לשובם של החטופים ולגאולת עם ישראל במהרה.
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית "עניין משפחתי" בהגשת רחל פסטג >>>
