
טוביה, התינוק שחולץ כשהוא בן שלושה ימים בלבד בתחילת המלחמה באוקראינה, חגג השבוע את "התספורת" המסורתית במלאות שלוש שנים להולדתו, אירוע שהצית דמעות בעיני כל הנוכחים.
"ברגע אחד של אנושיות בתוך כאוס של מלחמה, הגיעה אם צעירה ומסרה לידינו תינוק רך. היא הסתובבה והלכה, בלי מילה, בלי שם, בלי היסטוריה," משחזרת בקול רועד שליחת חב״ד, מנהלת בית היתומים "משפחה" באודסה.
עוד באתר:
באותם רגעים ראשונים של הלם, כשהפצצות החלו להדהד ברחבי אוקראינה, מצא עצמו טוביה הקטן נתון לחסדיהם של זרים. אך מה שהחל כטרגדיה הפך לסיפור של אהבה ללא תנאי.
"כשהרעמים הראשונים של המלחמה התחילו להישמע, עמדנו בדיוק לערוך לו ברית," נזכר הרב אברהם וולף, רב העיר אודסה בעיניים נוצצות. "בחרנו לקרוא לו טוביה".
במהלך שלוש השנים האחרונות, טוביה הזעיר נאלץ לעבור מסע מטלטל – שכלל פינוי דחוף למחסה בגרמניה יחד עם 120 "אחיו ואחיותיו" מבית היתומים, נדודים ממקום למקום, וחזרה לאודסה רק כעבור למעלה משנה של חיים במנוסה.
"ראיתי ילדים רבים במצבים קשים, אבל משהו בטוביה נגע בליבי. החלטנו, אשתי ואני, לגדל אותו כאילו הוא בננו," מספר הרב וולף, כשדמעה קטנה מבצבצת בזווית עינו. "אולי נלקחה ממנו משפחה, אבל הוא קיבל למעלה ממאה אחים ואחיות."
השבוע, באירוע מרגש שנערך בדיוק בצל ציון שלוש שנים לפרוץ המלחמה המדממת, התאספו כל ילדי בית היתומים לחגיגת "אפשערניש" – טקס התספורת היהודי המסורתי הנערך לילד יהודי בהגיעו לגיל שלוש. "אחיו" הרבים של טוביה זרקו עליו סוכריות בהתרגשות, שרו שירים יהודיים עתיקים, וכל אחד בתורו גזר קווצת שיער מראשו של הפעוט המחייך.
"לראות את טוביה היום, בריא ומאושר, כשהוא מוקף באהבה כה רבה, זה כמו לראות פרח שצומח מתוך ההריסות," התרגש הרב שניאור ויגלר, מנכ"ל מוסדות חב"ד באודסה. "בכל חיוך שלו אנחנו רואים ניצחון קטן של האנושיות על האכזריות."