הקביעות המיוחדת של חג הפורים בשנה זו משפיעה על מספר סוגיות וגורמת לדברים שחובה לשים עליהם את הדעת. בתוכניתו 'דרך חיים', התייחס הרב חיים איידלס לנושא ועורר את תשובת ליבו של הקהל הקדוש להבדלים שבין בני כרך (ירושלמים) לבני עיר (ערים שבהן חוגגים את פורים בי"ד באדר), ולמספר דברים מיוחדים בשנה זו.
"השנה צריך שימת לב ראויה", אומר הרב איידלס, "שלא לטעות בנסיעות מהכרך לעיר, כי ישנה מחלוקת גדולה בין הפוסקים – מה מחייב את האדם בחיובי היום. לכן, בן כרך שרוצה להיות בשבת בעיר. לדוגמה, הוא רוצה להגיע מירושלים לבני ברק, רוצה להיות בשבת בעיר, שלא יבוא לעיר ביום שישי במהלך היום, אלא שיבוא כבר בלילה, לפני עלות השחר של יום שישי – להיות כבר בעיר. ולדעת מרן החזון איש שיהיה כבר בעיר לפני צאת הכוכבים של אור ליום שישי".
הרב איידלס הוסיף: "נכון שגם בני הכרך קוראים ביום שישי בלילה וביום את המגילה, אבל אם הוא יגיע במהלך היום, יום שישי, יש דעות שהוא עוקר את עצמו מהחיוב של פורים מכאן ומכאן".
עוד באתר:
ומה הדין למי שאין לו ברירה? "מי שאין לו ברירה, והוא חייב להגיע לעיר ביום שישי במהלך היום, בגלל ריבוי הספקות ומחלוקת הפוסקים הראשונים והאחרונים, הדרך הנכונה היא שהוא יאמר על הניסים ביום שישי, גם בלילה לפני שהוא עוד מגיע לעיר, וגם בשבת. ויעשה משלוח מנות וסעודת פורים גם בשישי וגם בראשון, אפילו אם ביום ראשון הוא יהיה עדיין בעיר. כשעדיף שביום ראשון שהוא יהיה בירושלים, אבל גם אם הוא יהיה בעיר, הוא יצטרך לעשות משלוח מנות וסעודת פורים גם בראשון. לגשת לעמוד התפילה הוא לא יוכל. לכן, כאמור, על מנת לא להיכנס לספקות, יש להגיע לעיר כבר בליל שישי".
ירושלמי שיוצא מהעיר במוצ"ש או בראשון, מה דינו? "לעומת זאת, בן כרך, ירושלמי, שנוסע במוצאי שבת, או ביום ראשון לעיר, הוא מקיים סעודת פורים ומשלוח מנות בכל מקום שהוא נמצא. ואם בן כרך היה בליל שישי בעיר, הוא הגיע לעיר וקיים את כל מצוות הפורים, מגילה וסעודת פורים, הכל כמו בן עיר, ולשבת הוא חוזר לירושלים – הוא מחויב שוב בחיובי הכרך. לכן בשבת הוא נוהג כבן כרך וגם ביום ראשון, סעודת פורים ומשלוח מנות".
ומה דינו של בן עיר שנוסע לשבת בירושלים? "פרוז – בן עיר – שקיים את כל מצוות היום בעיר בליל י"ד, ביום י"ד, והוא נוסע לשבת לירושלים. הוא רוצה לנסוע לדוגמה להורים לירושלים לשבת. לרוב הפוסקים, הוא פטור מחיובי הפורים של ירושלים. מרן רבי שלמה זלמן אויערבך הכריע שהוא כן נחשב לבן כרך לכל דבר. זאת אומרת, שגם אם הוא במוצאי שבת יחזור חזרה לעיר, הוא יעשה סעודת פורים ומשלוח מנות ביום ראשון בעיר. אבל בן עיר שבא לירושלים במוצאי שבת או בראשון במהלך היום, זה כבר יום ט"ז, אין לו שום חיוב של בני הכרך".
עניינים נוספים שבני ירושלים צריכים לשים אליהם לב השנה: "לפי דעת הטורי אבן, בני כרך השנה, חיובם בקריאת המגילה ביום שישי הוא רק מדרבנן. מכיוון שהחיוב של בני כרך הוא לקרוא בט"ו, כמו שכתוב במגילה. חז"ל חששו מטלטול מגילה ברשות הרבים, ולכן הקדימו ועקרו את החיוב משבת ליום שישי. אבל החיוב הזה הוא מדרבנן, לא מדברי קבלה, אבל בני העיר שקוראים ביום שישי חיובם מדברי קבלה. ממילא אי אפשר השנה, לפי דעת הטורי אבן, שבן כרך יוציא ידי חובה את בני העיר על אף שהם קוראים באותו יום. וזו ההכרעה של דודי זקני הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, בספרו מקראי קודש. אי אפשר, הוא כותב, שמי שמחויב מדרבנן יוציא את מי שמחויב מדברי קבלה".
פרט נוסף: "נקודה נוספת הנוגעת לבני כרך – ירושלמים – בשנה הזו. לדעת מרן המשנה ברורה, חייבים לשמוע השנה את המגילה דווקא בעשרה, ולא ביחיד, לא פחות מעשרה. וזה נגזר מהדבר הקודם שדיברנו, שהשנה שהקריאה היא לא בזמנה, לכן אי אפשר לסמוך על העשרה שנמצאים בעיר שקוראים אותה. צריך כל אחד לקרוא בעשרה. זו הכרעתו של מרן המשנה ברורה. רבה של ירושלים רבי יוסף חיים זוננפלד ומרן החזון איש חלקו על עצם הקביעה שכל מה שדיברנו עד עכשיו. לדעתם, חיוב הקריאה ביום שישי לבני הכרכים השנה היא מדברי קבלה, לא מדרבנן, כי כך קבעו אותם מראש, כשט"ו יחול בשבת, יקדימו ליום שישי. לכן אין חובה לעשרה, ובן כרך יכול להוציא את בן עיר".
הרב איידלס מוסיף: "צריך לזכור שלשיטת מרן המשנה ברורה שכן יש חיוב בעשרה, כי זה רק מדרבנן, גם נשים ירושלמיות צריכות להגיע השנה למניין לשמוע, או על כל פנים שיהיו עשרה נשים שישמעו את המגילה. גם אם חלק מהנשים ששומעות כעת את המגילה כבר שמעו, הם מצטרפות לעשרה. הן יצטרכו לברך את ברכות המגילה, בהתחלה ובסוף".
האזינו לדברים המלאים, מתוך התוכנית 'דרך חיים' בהגשת הרב חיים איידלס:
