מהחדירה ב-7:01 ועד לסוף הטרגי | תחקיר הקרב בעלומים

השלמת התחקיר המבצעי על הקרב במרחב קיבוץ עלומים וממצאיו הוצגו בפני חברי קהילת הקיבוץ והמשפחות השכולות. מפקד פיקוד הדרום לשעבר, אלוף ירון פינקלמן, סיכם את מסקנות התחקיר, שהאירו כשלים משמעותיים בהגנה על היישוב והאזור שסביבו. צוות התחקור קבע כי צה"ל לא הצליח במשימתו למנוע את חדירת המחבלים ולספק הגנה מספקת לתושבים.

לפי ממצאי התחקיר, עשרות רבות של מחבלים חדרו לקיבוץ עלומים ותקפו אזרחים ואת הסביבה הקרובה. תושבי הקיבוץ, לוחמי כיתת הכוננות וכוחות הביטחון נלחמו בגבורה ועצרו את התקדמות ההתקפה בשעות הראשונות של הלחימה. פעולתם תרמה לייצוב קו ההגנה ומנעה את התפשטות המתקפה לשאר אזורי הקיבוץ.

בקרבות שהתנהלו בקיבוץ ובאזורו נרצחו 57 אזרחים ונפלו חמישה לוחמים מכוחות הביטחון. בנוסף, חמישה אנשים נחטפו ממרחב עלומים – שלושה מהם נלקחו בחיים, ושניים נרצחו בידי המחבלים. נכון להיום, שניים מהחטופים עדיין מוחזקים ברצועת עזה, והמאמצים להשיבם נמשכים.

על פי הנתונים שנאספו בתחקיר, כ-100 מחבלים חדרו למרחב עלומים, רובם אנשי יחידת נוח'בה של חמאס. במהלך ההתקפה הם ביצעו מעשי טבח, חטיפות, ביזה ופשעים אכזריים נוספים, שהותירו חותם קשה על הקיבוץ והקהילה המקומית.

מהשעה 7:01 ועד אזור השעה 13:00 בצהריים, חדרו עשרות המחבלים בארבעה גלים, על אופנועים וטנדרים, טבחו באזרחי הקיבוץ וחטפו חמישה מהם. לפי התחקיר, בסביבות השעה 15:30 אחר הצהריים, החלה לשוב השליטה בקיבוץ לידי צה"ל.

 

חלק מהמסקנות שעלו מהתחקיר:

צה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי קיבוץ עלומים ועל האזרחים שהיו בו ובמרחבו.

התנהלות הלחימה בשעות הראשונות במרחב: מתחילת הלחימה ועד 13:30 לערך, הלחימה במרחב עלומים התנהלה בעיקר על בסיס כיתת הכוננות וכוחות ביטחון רבים שלחמו במרחב. בשעה וחצי הראשונות ללחימה, הגנו על עצמם לוחמי כיתת הכוננות ותושבי הקיבוץ, ואיתם כוחות אקראיים שהגיעו למרחב בפרק זמן זה.

גיבוש תמונת המצב: צה"ל התקשה ליצור תמונת מצב ברורה ובהירה של המתרחש במשך זמן רב במרחב עלומים, עד שעות אחר הצהריים בשבעה באוקטובר, וזאת אף שלצוות החירום היישובי (צח"י) הייתה תמונת מצב כללית על הנעשה, בעיקר בתוך הקיבוץ, כבר בשעות הבוקר.

 

אירוע טרגי – טעות בזיהוי: האירוע הסתיים בטרגדיה, שבה נהרג אזרח ואזרחית נוספת נפצעה באורח קשה. הכוחות שפעלו בזירה התאימו את פעולתם לתמונת המצב שהייתה ידועה להם הן לפני האירוע והן במהלכו. אחד הגורמים המרכזיים שהשפיעו על ההתנהלות היה "עקת הקרב" של כיתת הכוננות, יחד עם ההבנה כי בבית המשפחה נמצאים מחבלים.

המתח הגבוה שבו היו נתונים לוחמי כיתת הכוננות הוביל אותם למוכנות לקרב פנים אל פנים. מצבם התודעתי, לצד הוודאות הנמוכה באשר למתרחש בזירה בשל ריבוי האירועים במקביל—חדירת מחבלים, ירי ברחבי הקיבוץ והטבח במיגונית—תרם להחלטות שהתקבלו בזמן אמת.

בסופו של דבר, השילוב בין רמת הדריכות הגבוהה לאי-הוודאות בשטח הביא לטעות בזיהוי, שהובילה לאירוע הירי הטרגי.