"הרעב היה בלתי נסבל, הרביצו לי ורק רציתי אוכל. היינו צריכים לבחור אקסטרה פיתה או כוס תה" – כך העיד היום (חמישי) אלי שרעבי, ששוחרר מהשבי האכזרי של ארגון הטרור חמאס, בפני מועצת הביטחון של האו"ם בניו יורק. בדיון מיוחד שהתכנס לבקשת משלחת ישראל, חשף שרעבי את הזוועות שעבר במשך 491 ימים בשבי, ואת הרגע המזעזע שבו גילה עם שחרורו כי משפחתו נרצחה ב-7 באוקטובר.
"חזרתי מהגיהינום"
"חזרתי מהגיהינום ואני כאן כדי לספר את הסיפור שלי", פתח שרעבי את עדותו בפני שגרירי המדינות במועצת הביטחון. "שאלו אותי 'למה לגור ליד עזה?'. אבל בארי היה גן עדן, שב-7.10 הפך לגיהינום".
שרעבי תיאר בפרוטרוט את הרגעים האחרונים עם משפחתו: "אמרתי למשפחתי לא לדאוג כשהאזעקות החלו. 'זה יגמר בקרוב', אמרתי. כשהודיעו שיש פולשים, הרגעתי אותם שוב שהצבא יבוא – הוא תמיד בא". הוא המשיך: "שמענו פיצוצים, הרס, ואז את הטרוריסטים בפתח הדלת שלנו. לא היו לנו נשקים, החלטנו לא להתנגד במטרה להציל את הבנות שלנו".
עוד באתר:
בקול רועד תיאר את הרגעים האחרונים עם משפחתו: "הדלת נפתחה, הכלב נבח והטרוריסטים ירו פנימה. הם לקחו את אשתי ובנותיי למטבח, לא יכולתי לראות אותן יותר ולא ידעתי מה קורה איתן. קראתי בשמותיהן והן קראו בשמי. אמרתי לאשתי לא לפחד, אך חוויתי פחד מוות. לא ידעתי שהייתי צריך להיפרד לנצח".
זוועות השבי נחשפות
שרעבי, שאיבד יותר מ-30 ק"ג בתקופת שביו ושקל רק 44 ק"ג כששוחרר, פירט בעדותו את התנאים הבלתי אנושיים שבהם הוחזק: "ב-52 ימים הראשונים הייתי קשור בדירה בחבלים. הגפיים שלי היו קשורות כל כך חזק, שזה השאיר סימנים. לא הצלחתי לישון ללא מזון, הכאב היה בלתי נסבל עד שהתעלפתי לפרקים, רק כדי לקום אל אותו הכאב שוב ושוב".
הוא המשיך לתאר את הזוועות: "חמאס לקחו אותי לאחר מכן לתעלה מתחת לקרקע. לא הסירו את החבלים, שנשארו עליי עד ליום השחרור. הרעב היה בלתי נסבל, הרביצו לי ורק רציתי אוכל. היינו צריכים לבחור אקסטרה פיתה או כוס תה".
במצוקת הרעב הקיצונית, שרעבי נאלץ לנקוט בצעדים קיצוניים: "יום אחד חתכתי עצמי עם תער רק כדי שיאמינו לי שאני פצוע. קרסתי בשירותים כדי לשכנע אותם שאנחנו לא שורדים בלי עוד קצת אוכל – הם נתנו לנו עוד קצת אוכל. שרדנו בזכות הניצחונות הקטנים האלו".
"כל יום לא יודעים אם נשארים בחיים או מתים, בכל רגע יכולים להכות אותך, בכל רגע יכולים לחסל אותך", המשיך. "אמבטיה אחת בחודש עם דלי מים קרים. משחת שיניים? נייר טואלט? תשכחו מזה". הוא הוסיף כי סבל מ"לחץ פסיכולוגי מתמיד, אמרו לנו שהעולם שכח מאיתנו".
"אמרתי לאלון: אספר את הסיפור שלך"
רגע מרגש במיוחד היה כאשר שרעבי הציג בפני השגרירים תמונה של אלון אהל, חטוף שעדיין מוחזק בשבי ועזר לו לשרוד. "הוא העמיד פנים שהוא מנגן על פסנתר כדי לבדר אותנו. זה השאיר אותנו שפויים", סיפר שרעבי. "אלון הגן עליי כשאחד הטרוריסטים הכה אותי, ואז הבריח לי כדור נגד כאבים אחד, שעזר לי לעבור את הלילה. הבטחתי לו שזה רק עניין של כמה ימים שישחררו אותנו – אבל טעיתי".
בקריאה נרגשת, אמר שרעבי: "עכשיו אלון כלוא מתחת לאדמה לבד, מוקף בטרוריסטים שמתעללים בו. הוא לא יודע אם אי פעם יראה את ההורים ומשפחתו האהובה. לא אשאיר אותו מאחור, לא אשאיר אף אחד מאחור. זמנם כמעט עבר".
האמת על הסיוע ההומניטרי
שרעבי חשף גם את האמת על הסיוע ההומניטרי שנשלח לעזה: "תנו לי לספר לכם כעד ראייה מה קרה לסיוע ההומניטרי. חמאס גנבו אותו. ראיתי טרוריסטים סוחבים ארגזים על גבי ארגזים, מאכילים טרוריסטים שהתעללו בי ורצחו את משפחתי. הם זללו הרבה אוכל מולנו מהכספים שלכם, מבלי לתת לנו דבר".
הוא הטיח ביקורת חריפה בארגונים הבינלאומיים: "כששחררו אותי שקלתי 44 ק"ג, איבדתי יותר מ-30 ק"ג. אמרתי שיביאו לי את אשתי ובנותיי – אז עוד לא ידעתי שהן אינן, שרצחו אותן. איפה היה הצלב האדום כשהיינו זקוקים להם? איפה היה האו"ם? אף אחד לא בא אלינו. אף אחד בעזה לא עזר לי".
"יש לי מסר אחד: שחררו את כולם"
שרעבי סיים את דבריו בקריאה נרגשת לשחרור כל החטופים: "אני פה כי שרדתי, אבל זה לא מספיק – לא כשיש עדיין 59 חטופים. יש לי מסר אחד: שחררו את כולם הביתה. נפגשתי עם הנשיא טראמפ והודיתי לו על מאמציו, היום אני נפגש איתכם, ואומר – אין עוד תירוצים, אין עוד עיכובים, אין עוד עיוורון מוסרי".
"אי אפשר לטעון שעומדים לצד האנושיות ולנטוש את אלו שעדיין בגיהינום", הדגיש. "אני קורא עכשיו לכל מדינה וכל אדם בעמדת כוח, לכל אדם שמקשיב לי היום – תחזירו את כולם הביתה. עכשיו".
