הרחבת החיסולים שמבצעת ישראל בעזה הולכת ומתקבעת, הולכת ומתרחבת.
חיסולם של בכירים מדיניים ואזרחיים של ארגון הטרור חמאס הוא משהו שבעבר היה נדיר וכיום, כך נראה, הפך לריטואל קבוע. הפך למשהו מרענן וחשוב שמתרחש בשדה הקרב.
החיסולים הללו מראים שהקווים האדומים הרדודים שקבע הרצי הלוי הולכים ונעלמים וצה"ל פועל בעוצמה שלא ראינו מאז פרוץ המלחמה. זה לא רק הרצון לפגוע בכל בכיר בחמאס ולראות בו אויב גם אם הוא מחזיק בתפקיד אזרחי או מדיני, אלא גם, והרבה יותר, זוהי דרך לפגוע בניסיונות האחיזה שלו בשטח ובניהול חיי היום יום ברצועה.
עוד באתר:
מי שחוסלו בשבוע שעבר במסגרת זאת היו סאלח אל ברדוויל, חבר הלשכה המדינית של חמאס שבעבר היה ראש מחלקת התקשורת שלה וערך את בטאונה. מה שעוד היה מעניין בחיסולו זו העובדה שברדוויל חוסל יחד עם אשתו ועזתים נוספים בשעה שהיו ב"אזור ההומניטרי" במוואסי מערבית לחאן יונס. גם רמטכ"ל חמאס מוחמד דף חוסל באותו אזור, אבל עד היום ישראל נמנעה מאוד מלתקוף מטרות שאינן צבאיות או מפקדים צבאיים באזור בשל רגישותו. החיסול בלב האזור ההומניטרי מראה הבנה נכונה על המציאות וחוסר התחשבות באויב.
המחוסל השני היה ראש ממשלת חמאס החדש, איסמעיל ברהום, חמשה ימים בלבד אחרי שנכנס לתפקידו. ברהום החליף את עיסאם דעאליס שחוסל בפתיחת המבצע ושעליו הרחבנו כאן בשבוע שעבר. גם בחיסולו של ברהום, בעודו מנותח בחדר הניתוחים של בית החולים נאצר בחאן יונס יש בכדי עליית מדרגה. בימי הרמטכ"ל ושר הבטחון הקודמים ספק אם היינו רואים חיסול בתוך בית חולים ובתוך חדר ניתוח, כשמסביב כביכול "בלתי מעורבים" לא מעטים.
החיסולים הללו אמנם לא דרמטיים שכן לא מדובר במפקדים בכירים אבל יש בהם כדי להכאיב לחמאס. בסופו של דבר מדובר בבעלי יכולת מוכחת של ניהול בשטח, וגם אם יוחלפו בקלות על ידי אחרים, עדיין, כשמדובר במאסה של חיסולים, יש כדי להכביד על ארגון הטרור.
וחמאס בלחץ. גם אם לא יודו בכך וגם אם ימשיכו להציג חזית בלתי מנוצחת ולהקשות את ערפם במשא ומתן, הם נמצאים במצוקה. הוכחה אחת לכך היא סרטון הלוחמה הפסיכולוגית שפרסמו בהם נראו החטופים אלקנה בוחבוט ויוסף חיים אוחנה. הסרטון הזה, אכזרי מתמיד, משדר לחץ.
אגב כך, היה מפעים לראות את גבורת רוחם של משפחות בוחבוט ואוחנה. בניגוד למשפחות אחרות שראינו בשנה האחרונה שאחרי סרטונים דומים יצאו בשצף קצץ נגד ראש הממשלה וכאילו האשימו אותו אישית בחטיפת בניהם, משפחות אוחנה ובוחבוט לא יצאו מדעתן.
בכך הן גרמו לארגון הטרור חמאס להיכשל בניסיונו להצית עוד אש ברחובות ולעלות שלב נוסף במה שנראה כדרך אל מלחמת אחים היל"ת. בצעדן האצילי זה הן תרמו לשפיות ואחדות בתוך העם בימים בהם המוני סהרורים וקיצוניים מהפכנים מבעירים את הרחובות ומנסים לזעזע את העם.
הן גם נתנו מרווח לדרג המדיני ואפשרו לו להתנהל בשום שכל מול הסחטנות.
ב"הפוך על הפוך", ברור שבצעד הזה הן גרמו למחיר של יקיריהן לרדת. ההיגיון אומר כי משפחות שמהדהדות את יקיריהן ושורפות את הרחובות עבור שחרורם גורמות למחיריהם לעלות ומביאות את חמאס לשחררם אחרונים, ביודעו את חשיבותם האסטרטגית עבורו.
2 חיסולם של בכירי חמאס בימים האחרונים הולך ומצמצם את רשימת ההנהגה המדינית והצבאית של ארגון הטרור.
בבחירות פנים-חמאסיות שנערכו ברצועת עזה בדיוק לפני כארבע שנים, כחודשיים לפני פרוץ מבצע 'שומר חומות' נבחרו 17 מחבלים להיות חברי הלשכה המדינית המנהלת את ארגון הטרור. מתוך הרשימה הזו חוסלו עד עתה אחד עשר. היתר לא נמצאים ברצועה או שהם זוטרים ובלתי רלוונטיים.
הראשון בחשיבות מתוך רשימה זו הוא מנהיג ארגון הטרור יחיא סינוואר, שחוסל ברפיח, מושפל ופצוע באותו נס על נפשו ונודד כאחרון הפליטים בין מקום מקלט אחד לאחר. סינוואר שעמד בראש ארגון הטרור משך שבע שנים, היה מי שהגה ויזם את טבח השבעה באוקטובר.
המחוסל הבכיר השני היה ראש הממשלה עיסאם דעאליס שניהל את העניינים האזרחיים ברצועה ושאודותיו הרחבנו בשבוע שעבר ונגענו השבוע.
מחבל אחר שגם בו נגענו היה ראש הממשלה החדש איסמעיל ברהום שחוסל השבוע. ברהום, צריך להבין לא צץ יש מאין. העובדה שנבחר לראש ממשלה היה כיוון שהחזיק בתיק המוסדות והכספים של חמאס. הוא תיפקד למעשה כשר האוצר שלהם וניהל את כספי הטרור ברצועה, הן עבור הזרוע הצבאית ומטרות הטרור השונות והמגוונות שלה והן בתשלום המשכורות למחבלים בכל מצב כדי שימשיכו להילחם.
שם מוכר יותר שחוסל היה מרואן עיסא, סגנו של מוחמד דף שמשך שנים – בזמן שדף נפצע בעבר, או הוצא אל מחוץ לעזה לצורך טיפולים – היה רמטכ"ל ארגון הטרור. הוא היה דמות צללים ותמונתו לא פורסמה עד חיסולו.
גם רווחי מושתהא, יד ימינו של יחיא סינוואר שכיהן כראש שלטון חמאס בעזה חוסל במלחמה. הוא היה חלק מהזרם הקיצוני ביותר, והקים עם סינוואר את מנגנון הבטחון הכללי של הארגון. מי שחוסל יחד עימו בתקיפה של המנהרה בה שהה באזור התעשיה של עזה היה סאמח א סראג שניהל את יחידת הביון והסייבר הסודיות שלהם שיושבות באיסטנבול.
המחוסל השביעי היה סלאח אל ברדוויל שמתוקף תפקידו האחרון היה אחראי משרד התכנון והפיתול והוביל את התכנון האסטרטגי והצבאי. השמיני הוא ג'וואד אבו שמלה שהיה שר הכלכלה של חמאס וניהל את כלכלתו הן בעזה והן בסניפיו בחו"ל. הוא גם שימש בתפקידים בטחוניים.
מחוסל נוסף היה זכריה אבו מועמד שהיה 'ראש משרד היחסים הלאומיים' בלשכה המדינית והיה אחראי על תיאום קשרי הפנים עם ארגוני הטרור הערביים האחרים.
מי שסוגרים את הרשימה הם אוסאמה על-מזיני שהיה יו"ר מועצת השורא של חמאס וכיהן כשר החינוך שלהם וג'מילה טאהה א-שנטי – האישה הראשונה בלשכה המדינית של ארגון הטרור והאחראית על המחלקה הנשית שלו. היא היתה אלמנתו של מנהיג הארגון עבד עזיז אל רנטיסי שחוסל ברצועה בתקופת האינתיפאדה השניה.
לצד זאת 9 בכירים נשארו בחיים, רובם בחו"ל. מהם ששה נחשבים כחברים מן המניין ושניים הם חברים מבחוץ, מעין משקיפים.
הבכיר שבהם הוא חליל אל-חיה מי שאחרי רצף החיסולים הפך להיות מנהיג חמאס ברצועה בפועל ואחד ממנהלי המשא ומתן על השבת החטופים. הוא השכיל לעזוב את עזה שבועות אחדים לפני מתקפת הטרור ומאז ממוקם בקטאר אך נע מידי פעם בין מדינות ערביות ומוסלמיות שונות לצרכי עבודתו בארגון הטרור.
בכיר נוסף הוא ניזאר עוודאללה, ממייסדי ארגון הטרור שהיה גם יד ימינו מייסד חמאס אחמד יאסין ימ"ש. הוא מתגורר גם כן בקטאר וחבר בכיר בצוות המשא ומתן מול ישראל.
מי שעוד חוגג בקטאר ומנהל משם משא ומתן קשוח הוא ראזי חמד שעזב את הרצועה כמה שבועות לפני הטבח. חמד היה בעברו יועצם של רמטכ"ל חמאס ג'עברי ושל מנהיגו איסמעיל הנייה והיה אף דובר הארגון. מתוקף תפקידו הוא גם יו"ר רשות האנרגיה של עזה. יחד עימו נמצא גם פתחי חמאד אבון עון ששימש כמזכ"ל הלשכה המדינית של חמאס ומאז נבחר לא החזיק בתיק כלשהוא.
בכירים אחרים מתגוררים בטורקיה תחת חסותו של הרודן ארדואן. המסוכן שביניהם הוא פתחי חאמד שבעבר היה שר הפנים של הארגון והיה תמיד זה שליבה את השטח ודרש הוצאת פיגועים ללא הפסקה.
גם סוהיל אל הינדי נע בין איסטנבול לאנקרה. הוא מוכר לציבור הישראלי מהימים בהם ניהל את צעדות השיבה בגבול עם ישראל. צעדות שבחסות ההרדמה שלהן התרחש לבסוף הטבח הנורא ביהודי הדרום.
בעזה חיים כיום עוד שלשה בכירים. המוכר בהם הוא מחמוד א זאהר שסומן בעבר כמי שינהיג את ארגון הטרור והיה שר החוץ שלו משך שנים רבות. הוא שרד בעבר כמה ניסיונות חיסול. יחד עם זאת גורמים ברצועה אומרים כי א זאהר אינו חלק ממקבלי החלטות שכן הוא חולה בדמנציה. לצידו נמצאים שם שני הזוטרים ברשימה – מאהר סברה, עוזר ראש הרשות המנהלת של חמאס, ופאטמה שראבה שאינה מחזיקה בתיק כלשהוא.
3. מה שעוד קרה בשבוע האחרון סביב הרצועה זו החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני לאשרר את הצעת שר הבטחון ישראל כ"ץ "להקמת מנהלת מעבר מרצון לתושבי עזה אשר יביעו עניין בכך למדינות שלישיות, בכפוף להוראות הדין הישראלי והבין-לאומי, ובהתאם לחזונו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ".
הצעד החשוב הזה שאין לנו עדיין פרטים לגביו ולכן לא יוכל לקבל את הבמה הנרחבת המגיעה לו, הוא משמעותי הרבה יותר מחיסול בכירי חמאס. הוא חיסול הבעיה העזתית עצמה.
בהודעת משרד הבטחון צוין כי "על פי ההחלטה שאושרה, המנהלת במשרד הביטחון תהיה כפופה בפעילותה לשר הביטחון ותהא רשאית לפעול בתיאום עם ארגונים בין-לאומיים וגורמים נוספים בהתאם להנחיית הדרג המדיני, ותתאם את פעילות כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים. המנהלת צפויה לכלול נציגים ממשרדי ממשלה נוספים ומגופי מערכת הביטחון".
ההצבעה בקבינט על הקמת המנהלת נעשתה מאחורי הקלעים לאחר עבודה מאומצת שנעשתה מאז נכנס כ"ץ למשרד הבטחון, ובמסגרתה כבר הוצגה תוכנית ראשונית ומעשית, הכוללת סיוע נרחב שיאפשר לכל תושב עזה שירצה להגר מרצונו למדינה שלישית לקבל מעטפת שכוללת, בין היתר, הסדרי יציאה מיוחדים דרך הים, האוויר והיבשה.
כמה שעות לפני ההצבעה חשף השר סמוטריץ' את קיום המנהלת בכנס שבו השתתף. לדבריו, "אנחנו מקימים מנהלת הגירה. אנחנו נערכים לדבר הזה בהובלת ראש הממשלה ושר הביטחון. התקציב לא יעמוד כמכשול …התוכנית מתבססת על הבנה של גורמים בממשל האמריקאי שהציגו בפניו את הבעייתיות בהשארת האוכלוסייה העזתית בקרבת ישראל. 'יש שנאת ישראל תהומית ועמוקה' אמרו לי גורמים בממשל 'לא ניתן ש-2 מיליון איש עם שנאת ישראל יישארו במרחק יריקה מהגדר שלכם'. כדי שהמחירים הגדולים והנחישות של אומה שלמה לא יהפכו לעוד סבב, צריך לקחת את התוכנית בשתי ידיים… זה לא עוד אירוע, זה פוטנציאל לשינוי היסטורי".
