קריעת ים סוף: כשהמושיע הוא גם ידיד אמת

1.

ניסים רבים עשה השם עמנו בצאתנו ממצרים. לאחר עשר מכות שהביא על מצרים, שמוטטו כל מערכת טבעית ולאומית, יצאנו ביד רמה. ואם זה לא הספיק, נקרע בפנינו הים. האירוע הסוחף והבלתי נתפס של קריעת ים סוף מקבל עד היום מקום של כבוד בנוסח התפילה. שחרית וערבית אנו מהללים ומברכים על הנס הגדול – לא רק מציינים, אלא מאריכים לתאר, שרים עליו, מרוממים ומספרים בפרטי פרטים.

וכאן הבן שואל, מדוע דווקא קריעת ים סוף זוכה להתייחסות כה מודגשת, מדוע רק אז ישיר משה ועם ישראל כולו לאורך הדורות ואילו את עשר המכות, עמודי האש של יציאת מצרים, איננו מזכירים כמעט בכלל?

עוד באתר:

צפו בתיעוד

הזירה ברחובות: ניצול שואה חולץ מבין ההריסות

קובי פינקלר

השבת תובעת עלבונה

האסון ברמת גן בליל שבת: הפוסק התריע והזהיר מראש

נתי קאליש

צפו בחיזוק

"ה' יגיע לשונאים גם מתחת לקרקע; לבטוח רק בו"

פנחס בן זיו

צפו

צה"ל פונה ישירות לאזרחי איראן: "התרחקו מהמפעלים"

קובי פינקלר

הרי אין חולק על כך שעשר המכות היו נס מופלא. מהפכה שלמה בסדרי בראשית, מכות שמטלטלות ארץ ומלכות, שגרמו לפרעה, אדם שהתחזה לאלוהים, לבוא ולהתחנן על נפשו. ובכל זאת, אנו נזכרים בעשר המכות פעמיים בשנה בלבד. בשעה שאנחנו פוגשים את סיפור יציאת מצרים בפרשיות השבוע ובחג הפסח ואילו קריעת הים, שבא לאחר שכבר יצאנו ממצרים, לאחר שכבר הובטחנו ונגאלנו, תופס מקום של קבע בתפילה, בשירה, בזיכרון היומיומי. למה?

2.

כדי להבין את התשובה נביא קושייה נוספת: 

היכן מוזכרת קריעת ים סוף בברית בין הבתרים? הרי שם נחתמה ההבטחה: "גר יהיה זרעך… ועבדום וענו אותם… ואחרי כן יצאו ברכוש גדול." השעבוד מוזכר. הגאולה מוזכרת. אפילו הרכוש מובטח, אך מה לגבי ים סוף? שום דבר. אין ולו רמז לקריעה, לשירה, למצרים שטובעים, למים כחומה מימינם ומשמאלם. מה המסקנה? המכות היו הכרח. חלק מתהליך. נדבך מובנה בגאולה. קריעת ים סוף לעומת זאת – לא. היא לא הופיעה בשום תוכנית רשמית. לא הובטחה בשום מקום. לא נאמרה בבריתות ולא נכתבה בהבטחות.

3.

עוד לפני שנקרע בפנינו הים, מיד לאחר שהקב"ה הוציא את ישראל ממצרים, הוא סיים את מה שהיה מוטל עליו, כביכול, ההבטחה לאברהם אבינו אבי האומה התקיימה במלואה. אבל כשהיינו לכודים בין מצרים לים, כשהלב רעד, כשהעיניים דמעו, כשההבטחות כבר היו מאחורינו, אז הים נבקע.

זה לא נעשה בעקבות התחייבויות קודמות אלא מפני רצון השם כאן ועכשיו. זה כבר לא היה מעשה של צדק אלא של חסד. קריעת ים סוף באה כמתנה.

ועל כך שרים בכל יום. לא על מה שמגיע לנו – אלא על מה שלא. לא על מה שסוכם – אלא על מה שניתן מעבר.

מתנה שמקבלים רק כשמישהו באמת אוהב אותך. ולכן, בתפילה על קריעת ים סוף אנו מתבטאים בצורה של ידידות "וידידים העברת" "ונתנו ידידים זמירות שירות ותשבחות" 

כי מי שעושה עבורך מעבר למה שסוכם, הוא לא רק מושיע אלא ידיד אמת. אשרינו שזכינו.