בזוגיות ובחינוך

מלכודת הריצוי: "למה הוא לא מרוצה? כי אין אותי"

"אנחנו רוצים לראות אנשים מולנו, לא רוחות רפאים שרק מבקשות שיהיו מרוצים", אומרת הבוקר אמא מאיר

ידידיה מאיר

כ"ד בניסן תשפ"ה, 22/04/25 09:44

א+

א-

בפינת 'אמא מאיר' בתוכנית 'התעוררות' עם ידידיה מאיר ברדיו קול חי, זיווה מאיר צללה לעומקו של מושג שמטריד רבים בימינו: ריצוי. לאחר חג הפסח, שהיה מלא באתגרים רוחניים וגשמיים, זיווה בחרה להתמקד בדינמיקה אנושית מורכבת שמשפיעה על זוגיות, הורות ומערכות יחסים בכלל. בכתבה זו נתמצת את עיקרי הדברים, תוך שילוב ציטוטים מרכזיים שמבהירים את המסר העמוק.

זיווה פתחה את השיחה בהתייחסות לחג הפסח שחלף, תקופה של "ניקוי רוחני" משמעותי. לדבריה, גם אם לא כולם חשו את ההתעלות הרוחנית, עצם ההשתתפות בתהליך – ליל הסדר, שביעי של פסח והמועד כולו – מטמיעה משהו פנימי וחשוב. "עצם זה שעברנו את כל המסלול הזה, זה כבר בתוכנו," אמרה, והוסיפה כי החג אינו רק "נופשון רוחני", אלא דורש השקעה רבה – במטבח, בניקיון, באירוח. היא הזכירה את התחושה המוכרת של מי שטרחו רבות ושואלים: "מה העבודה הזו?" כשהתוצאה הרוחנית אינה תמיד מורגשת.

בהמשך, זיווה עברה לנושא המרכזי – המלכודת של הריצוי. היא הבחינה בין הרצון הטבעי והחיובי לשמח אחרים לבין התנהגות של "מרצה" – מונח שזכה לקונוטציה שלילית. לדבריה, הריצוי הופך לבעייתי כשהקיום העצמי של האדם תלוי באישור החיצוני. "מרצה מרצה, לא מרוצים ממנה והיא לא מרוצה," אמרה, והסבירה: "הקיום שלי תלוי בזה שיהיו מרוצים ממני. אני אתן הכל, לא אדאג לעצמי, אשקיע עוד ועוד, ואמחק את עצמי בשביל מישהו אחר."

הדברים מקבלים משנה תוקף בזוגיות, שם התופעה בולטת במיוחד. זיווה תיארה מצב שבו בן זוג משקיע ללא גבול, אך השני אינו מרוצה. "למה הוא לא מרוצה? כי אין אותי," היא אמרה בצורה חדה, והוסיפה: "אף אחד לא רוצה שמולו לא יהיה מישהו. אני שואבת את הערך שלי מהאחר, מבקשת ממנו תעודה, הצדקה, קיום." התוצאה היא מעגל קסמים של אומללות, שבה המרצה מרגיש חסר, והשני חש שאין לו פרטנר אמיתי.

זיווה הרחיבה את הדיון גם להורות, שם הורים עלולים ליפול למלכודת הריצוי כשהם חוששים להציב גבולות כדי "להישאר ההורה הטוב". "ברגע שהשיקול שלך הוא 'האם הילד יאהב אותי', אתה כבר לא בשליחות שלך כהורה," היא טענה. היא הדגישה כי הקיום האישי אינו יכול להיות תלוי באישור הילדים, בדיוק כפי שהוא אינו יכול להיות תלוי בבן הזוג.

גם במעשי חסד, זיווה הבחינה בין נתינה אותנטית לבין נתינה שמטרתה לזכות באישור. "אני עושה מה שאני חושבת שנכון, אבל אני לא מונשמת מזה," אמרה, והבהירה כי נתינה אמיתית נובעת מפנימיות עצמאית, ולא מתלות באחר.

המסר המרכזי של זיווה הוא שקיום עצמי – "האלוקות שלי, המקום שלי, הפנימיות שלי" – הוא הבסיס ליחסים בריאים. "אנחנו רוצים לראות אנשים מולנו, לא רוחות רפאים שרק מבקשות שיהיו מרוצים," היא סיכמה. לדבריה, כשאדם מחובר לעצמו, הוא יכול לשמח אחרים מתוך שלמות פנימית, ולא מתוך מחיקה עצמית.

האזינו לדברים המלאים בפינת 'אמא מאיר' בתוכנית 'התעוררות' עם ידידיה מאיר ברדיו 'קול חי':

תגובות