הרב מרדכי מלכא: מדוע אדם לא נולד מהול?

האם אתה נזר הבריאה או יתוש קדמך? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֺתָהּ תִּטְמָא וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.

מאמר חז"ל מדוע האדם לא נולד מהול.

ונקדים שני מאמרי חז"ל הראשון על מצות המילה. במדרש תנחומא בפרשתנו אשר הביא את הויכוח בן רבי עקיבא לטורנוסרופוס ששאל את רבי עקיבא מה יותר מושלם מעשיו של הקב"ה או של האדם, והשיב רבי עקיבא של האדם, שאלו וכי אדם מסוגל לברוא שמים וארץ והשיבו אני מדבר מה שבשליטת אדם והביא לו שעורים ועוגה השיבולים מעשה השם והעוגה מעשה אדם יותר מושלם, שאל אותו אם כך למה אתם עושים ברית מילה אם השם רצה היו נולדים מהולים והשיבו רצה השם יתברך לאפשר לאדם להשלים ולתקן את עצמו.

עוד מאמר חז"ל יתוש קדמך:

ומאמר השני על בריאת האדם. מבואר במדרש רבה בפרשה וכן במסכת סנהדרין דף לח מדוע האדם נברא אחרון ואף תורתו של האדם לאחר תורת הבהמות, שאם תזוח דעתו עליו אומרים לו יתוש קדמך ואם זכה הכל נברא בשבילו.

שאלות:

א} במאמר ראשון עלינו להבין מה הסבר הויכוח בין טורנוסרופוס הרשע לרבי עקיבא על בריאת העולם ומצות התורה?

ב} ועל המאמר השני שהאדם הוא הפחות שבבריאה, יש לשאול שמבואר הפוך במסכת ברכות דף ו ע"ב, וכן במסכת שבת דף ל ע"א שהאדם הוא המעולה וכל העולם נברא בשבילו?

ג} עוד הקשה המהר"ל בדרשת שבת הגדול איך אפשר להבין שהיתוש הוא יותר משובח מן האדם ובשביל חשיבות היתוש נברא קודם לאדם?

בנוהג שבעולם:

הנה כאשר נתבונן בנוהג שבעולם אדם נולד לתוך סערת החיים ומתחילת דרכו שוחה בתוך ים סוער של הקיום וההישרדות איך וכיצד להתמודד עם המצב הכלכלי הדיור הבריאות הנשואין והילדים וכו' ומתוך הלחץ החברתי האדם נסחף לאוירה של רדיפה אחרי קיומו ומילוי צרכי גופו עד שאין לו זמן לחשוב לשם מה הוא נולד בעולם הקשה להתקיים ולספק כל צרכיו, ומתוך רדיפה זו נשקע כל כולו אך ורק במטרה הקיומית ואין לו פנאי כלל לעסוק בענייני הרוח והנשמה שבקרבו וגם כאשר כבר עושה ופועל הרי זה כלאחר יד ולזאת קיום התורה והמצוות נעשים בחטף פתח לחצאין לשליש ולרביע הלימוד קשה לו להקדיש זמן נכבד עבור לימוד התורה המצוות אינם בשלימות אלא כפי שמסתדר לו וכן על זה הדרך. אולם תורתנו הקדושה מלמדת אותו שהוא מחטיא את המטרה שלשמה הגיע לעולם בזה שהפך את היוצרות ועשה את הטפל לעיקר ואת העיקר לטפל כאשר נבאר.

סיפור מצמרר מאוד איך ברק ניקסון חזר בתשובה בעקבות הטבח הנורא:

נפתח בסיפור אישי של ברק ניקסון בגיל 25 היה מנותק מהיהדות וכמובן לא שמר תורה ומצוות גדל וחונך במערכות חילוניות עבר צבא בגולני והיה לו ספקות בבורא יתברך, והנה בערב שמחת תורה בליל שבת לפני אסון הטבח קראו לו החברים ללכת למסיבת הנוחבה, ושכנעו אותו אמר לאמא שלו שהוא נוסע התלבש ונסע לשם, ובעודו יושב שם רואים טילים, אמר לחברים זה מה שקורא תמיד בדרום לא להתייחס, אולם פתאום רואה אנדרלמוסיה ואנשים נהרגים ורצים ודוחפים לברוח, גם הוא רץ ופתאום שני בנות מעפולה מקום מגוריו ביקשו ממנו לקחת אותם, מצד שני חבריו הפצירו בו שיעלה לרכב איתם לברוח מה שיותר מהר, אבל אמר לחבריו הבנות ביקשו ממנו שיעזור להם והוא ילך איתם ברכב של הבנות, ולצערנו היריות ממשיכות מעל הראש ומכל צדדי הגוף והם רצים לרכב של הבנות וכאשר הגיעו בדיוק ירו ארפיג'י על הרכב והשביתו אותו, והם רצים ברגל הוא והבנות והיכן שהולכים הם לא מפסיקים לירות עליהם ורואים הרוגים ופצועים אבל לא פוגעים בהם, הם רצו לכיוון השירותים הכימיים ובקרבת מקום ירו על אחת הנשים שנהרגה ונפלה על אחת הבנות ושכבו בין ההרוגים וממשיכים לירות ולא פוגעים בהם אחת הבנות נכנסה לשירותים הכימים והוא גרר את הבת השניה ונכנסו שלושן ושכבו תוך שירותים על הריצפה והוא נושא עיניו לבורא עולם ומתחנן שהקב"ה ישמור עליהם והעיקר שאמא שלו לא תצטרך לבכות עליו והוא מבטיח לחזור בתשובה ושומע את המחבלים צועקים אל-ה אכבר שפירושו השם גדול ואומר לעצמו איך עד עכשיו לא התבונן שהשם הוא הגדול עד ששומע מהמחבלים בתוך השירותים למה לא הבין את זה מעצמו, ומתפלל ומתחנן על נפשו ושומעים כל הזמן יריות וצעקות ושקט רח"ל, הם הגיעו לשבעת השירותים והתחילו בראשון פורצים ויורים שומעים צרחות ושקט וכך היה בכל שירותים עד שהגיעו לשירותים שלהם לא נפתח הדלת והמחבלים עזבו והלכו, וכך שכבו בפחד אימים עד הערב במשך כשמונה שעות שהגיעו החיילים שצועקים אם יש משיהו חי עד שהגיעו אליהם וראו שרק הם נשארו בחיים והוציאו אותם, כמובן חזר לבית וחיבק את אמא שלו שהוא עדיין בחיים אמרה האמא אתה צריך להודות לשם אמר לה אני יעשה הכל כי אני חייב לו הכל והתחייבתי לעשות הכל כי הבנתי שאין עוד מלבד בורא עולם ולשנות את הדרך ולקיים תורה ומצוות. מהסיפור אנו לומדים איך אדם מגיע להכרת האמת ולדעת מה תכליתו בעולמו בדרך קשה, וכך יש הרבה סיפורים איך גילו את האמת כל אחד בדרך והנסיונות שלו אולם הבחירה ביד האדם לפתוח את עיניו ולגלות את האמת בדרך נעימה יותר.

מהו תכליתו של האדם בעולמו:

ובזה נבוא לביאור המדרש, נראה בכדי לבאר מאמרי חז"ל נקדים לומר שיש שני סוגי מעגלי חיים אצל בני אדם, יש הבוחרים במעגל חיים שהכל סובב סביב קיומו וצרכיו הגופניים, לדאוג לכלכלה ביגוד מדור ובריאות גופו והשגת כל צרכיו, כך שאפשר לסכם אדם כזה במשפט קצר עובד בשביל להתקיים ומתקיים בשביל לעבוד, ויש הבוחרים במעגל חיים שונה והוא שתכליתו של האדם הם צורכי נשמתו ולשם כך הוקצב לו שנות קיום עלי אדמות, אמנם בהכרח גם לדאוג לקיומו וצרכי גופו, אך אינם העיקר אלא האמצעי למלא את צרכי נשמתו, קרי עבודה על המידות קיום התורה ומצוותיה, וסביב הדבר הזה נסוב הויכוח בין רבי עקיבא לטורנוסרופוס הרשע, השקפתו של טורנוסרופוס הרשע וכך היא השקפת כל אומות העולם וכן ההולכים אחר תרבות העולם החופשי, שהקב"ה ברא את העולם בשלימות ואין לאדם מה לשנות, שהרי התורה כותבת בגמר הבריאה בבראשית פרק א פסוק לא: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי, הרי שהקב"ה מעיד שכל הבריאה מושלמת ולא חסר דבר, ולזאת אין לאדם להתיימר לחשוב לשנות ולתקן את הבריאה יותר ממה שעשה הקב"ה, ולכן סבור טורנוסרופוס שמעגל החיים הראשון הוא הנכון בהיותו יצור זמני וחולף, עליו לעבור את חייו וליהנות ממה שניתן לו, כך שאין לאדם שום תכלית בבריאתו אלא למלא את צרכיו הגשמיים, כמאמר חז"ל במסכת תענית דף יא ע"א והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות, ובעצם חז"ל ביטאו את הדבר על השקפת טורנוסרופוס במסכת יבמות דף סב ע"א, וכתובות דף קיא ע"א, וקידושין דף סח ע"א, ובב"ק דף מט ע"א, ונדה דף יז ע"א, דכתיב שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור. נראה לבאר כוונת חז"ל בזה שהשקפת אומות העולם כל מעגל חיים סביב קיומו וצרכי גופו בדומה לחמור ובהמה, מאחר וכל הבעלי חיים מעגל החיים שלהם כך עובדים בשביל לאכול ואוכלים בשביל לעבוד ואין הבדל בין אדם כזה לבעלי חיים שום דבר, והאדם אף יכול להיות גרוע מבעלי חיים מפני שהאדם יכול לעשות חורבן בעולם, כאשר היה בהיסטוריה כמה בני אדם שאיבדו צלם אנוש והפכו לחיות טרף בכדי למלא צרכיהם וקיומם והמיטו אסון ופגיעה באנושות.

אולם רבי עקיבא לעומתו מוכיח לו ההיפך שמעגל החיים השני הוא הנכון שעיקר יצירת האדם להשלים צרכי נשמתו, שהקב"ה בכוונה השאיר לאדם את התפקיד להשלמת תיקון הבריאה בהיות ותכלית בריאתו של האדם בכדי שישלים עצמו בפרק הזמן שניתן לו, ולזאת נאמר אדם עיר פרא יולד, והיינו שהחלק הרוחני שבאדם קרי מידות ודרך ארץ תורה ומצות אין בו כלום והכל תלוי במעשיו של האדם, ולכן אפילו שמבחינה גשמית של הגוף אין יותר מושלם ממעשיו של הקב"ה, אך החלק הרוחני תלוי במעשיו של האדם כאשר יאמץ לעצמו תורה ומצות ומעש"ט ומידות ודרך ארץ יכול להיות שותף לבנין העולם ואף להפוך לנזר הבריאה, ולכן לעם ישראל אומרים חז"ל במסכת יבמות דף סא ע"א, ובב"מ דף קיד ע"ב, וכריתות דף ו ע"ב, שנא' ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם. אפשר לבאר הכוונה בזה שעם ישראל אשר יש לו תכלית והשלמת ותיקון עצמו בעולמו נקרא בשם אדם, אולם אומות העולם וההולך בדרכם אינם נקראים בתואר אדם אלא חייהם כבהמה, והוכיח רבי עקיבא מהמציאות את היסוד הזה, ולכן הביא לו שיבולים ולחם או עוגה ושאלו מה יותר מושלם השיבולים או הלחם, הרי ברור שלמרות שהשיבולים הם בריאת השם יתברך אבל הלחם מעולה מהם לאחר תיקונם והכשרתם לאכילה על ידי מעשיו של האדם ונמצא שהאדם משלים את הבריאה.

הברית מילה סמל תכלית האדם:

בדומה לכך גם האדם לא נולד מהול בכדי שהאדם ישלים את עצמו כי זה תכליתו, והוא אשר נאמר לאברהם אבינו שעל ידי ברית מילה יהיה מושלם ותמים, בפרשת לך לך פרק יז (א) וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים

כך שמעשה ברית מילה הוא בעצם מסמל את השקפת התורה הדרך והתכלית של האדם שמחוייב להשלים ולתקן את עצמו. וזה אשר מצווה אותנו תורתנו הקדושה בדברים פרשת ואתחנן פרק ו פסוק (ה) וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ: אשר חז"ל למדו שחובת האדם שבסדרי העדיפות אצלו אהבת השם ולעשות רצונו צריכה להיות עולה עד מסירת נפשו וכל ממונו מאחר וזה הערך העליון ותכלית האדם.

כל המתמים עצמו השעה עומדת לו:

ובזה יובן מאמר חז"ל במסכת נדרים דף לב ע"א אמר רב יהודה אמר רב בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, התהלך לפני והיה תמים אחזתו רעדה, אמר שמא יש בי דבר מגונה כיון שאמר לו ואתנה בריתי ביני ובינך, נתקררה דעתו. וכו' אמר רבי יצחק כל המתמים עצמו הקדוש ברוך הוא מתמים עמו, שנאמר עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם. א"ר הושעיא כל המתמים עצמו שעה עומדת לו, שנאמר התהלך לפני והיה תמים, וכתיב והיית לאב המון גוים. נראה לבאר המתמים בשני אופנים או שנוהג בתמימות עם השם וכך ביאר רבי יצחק או המתמים הכוונה המשלים עצמו ומתקן מעשיו מידותיו וכך מבאר רב הושעיא, ולזאת שכרו מידה כנגד מידה אם נוהג בתמימות הקב"ה נוהג איתו בתמימות, ואם עובד על עצמו להשלים מעשיו ומידותיו הקב"ה משלים חסרונו כנאמר באברהם. וכן מתבאר במהרש"א.

יתוש קדמך:

ובזה נבין שבמאמר השני הוסיפו חז"ל להבהיר ולהבליט את מעמד האדם מול בעלי חיים שהאדם יכול להיות נזר הבריאה וכל העולם נברא בשבילו כמאמרי חז"ל, ומאידך יכול להיות הגרוע שבבריאה עד שיתוש עדיף ממנו כמאמר חז"ל, והדבר תלוי בהשקפת עולמו ובבחירת דרכו של האדם האם מוקד החיים ומעגל החיים הוא להיות שקוע אך ורק בהשגת צרכי גופו וממילא הופך להידמות לבעלי חיים וממילא אפילו יתוש עדיף ממנו וקודם לו בבריאת העולם, אולם הבוחר במעגל החיים השני אשר כל תפקידו בהשלמת תכליתו בתיקון המידות וקיום התורה והמצוות וזה עיקר תכליתו הופך להיות שונה מכל הבריאה ונעשה בחיר הבריאה דבר שאינו בהשגת בעלי חיים ובזה מתבטא גדולת האדם שהכל נברא בשבילו מאחר וכל צרכי גופו אינם תכלית אלא אמצעי למטרה הנעלית הרוחנית.

מימי לא ראיתי צבי קייץ:

ואפשר להוסיף בביאור הדבר את מאמר חז"ל במסכת קידושין דף פב ע"ב תניא, ר"ש בן אלעזר אומר מימי לא ראיתי צבי קייץ, וארי סבל, ושועל חנוני, והם מתפרנסים שלא בצער, ללמדנו שבענייני הגוף בעלי חיים יותר מסודרים מאשר האדם, שהרי בעלי חיים אינם צריכים לתעשיית מזון הלבשה והנעלה ומגורים ובנקים וכדומא ולמרות זאת הם מתפרנסים ממה שהקב"ה בורא בעולם כי הוא הזן לכל מקרני ראמים ועד ביצי כינים, ומתלבשים בלבוש טבעי מיום לידתם עד מותם גודל איתם ונשאר יפה בלי לחפש מותגים וגם מגורים מסתדרים עם הטבע שהקב"ה ברא בלי משכנתא ובלי חובות ואינם צריכים בתי חולים ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה על כל אחד, ולא נצרכים לרכב ולא לדלק עד שאפילו יתוש שמתעופף ומגיע לכל מקום ללא דלק וללא חלקי חילוף ואף נכנס לארמון המלך ועולה על מצחו של המלך בלי רשות למרות כל השומרי ראש, ואילו אדם אשר מרכז חייו מתמקד בהשגת צרכי גופו הדבר קשה עשרת מונים לדאוג למדור ופרנסה וביגוד ונכנס לחובות ומשכנתא ונצרכים לתעשייה של מזון ושל הלבשה ושל בנייה ומגורים ולבנקים ולבתי חולים לשמר את גופו מחולאים כך שכל הסובב את האדם נצרכים בכדי למלא את צרכי גופו, נמצא שהאדם יותר גרוע מבעלי חיים, זאת ועוד יתכן ויהיה ממחריבי העולם בכדי להשיג את צרכיו.

כיצד מברכין בכל יום שלא עשני גוי:

ובזה יתבאר דבר קשה כיצד חז"ל תיקנו לברך בכל יום שלא עשני גוי הרי לאחר שנעשה יהודי כיצד שייך שיתהפך למחורת גוי? אמנם לפי סודם של דברים מבארים עניין עיבור הנשמה שיכולה בכל יום להתחלף, אך לדברנו אפשר להוסיף ולבאר כל יום שזוכה האדם לדעת מהו תכליתו ועיקר יעודו בעולם לעשות רצון השם הרי בזה הוא נבדל מהגוי שאין לו את יעוד זה וצריך להודות על כך בכל יום לזכות לחיות כיהודי ולא כגוי ובהמה שכל מעגל חייו רק צרכיו הגופניים. ובזה נבין כאשר נספר על צדיקים כיצד ברכו את ברכת שלא עשני גוי בכוונה אפילו הגוי המאושר עלי אדמות עדיין מעגל חייו הוא כבהמה בלי תכלית רוחנית לעומת היהודי שכל צרכיו הן רק אמצעי לתכלית אהבת השם ורצונו.

מעשה עם הצדיק הירושלמי:

מסופר על הצדיק מצדיקי ירושלים רבינו נטע ציינוירט זכר צדיק וקדוש לברכה" "יום אחד רבינו נכנס השכם בבוקר לפני התפילה לבית הכנסת. ושואל ומברר מי עלה לגדולה בבחירות לנשיאות ארצות הברית היה זה יום למחרת הבחירות שם, אנשים ששמעו את השאלה התפלאו מאוד כי כולם ידעו שרבינו פרוש מהעולם הזה כל הסיג ושיח שלו הוא בענייני עבודת השם. אז אחד התלמידים שאל אותו רבינו למה אתה מתעניין מה יתן לו מה יוסיף לו, בפרט קודם תפילת שחרית שזה לא הזמן לדברים כאלה, "ענה הצדיק רבי נטע לאותו יהודי, וכי חושב אתה כשאנחנו מברכים בבוקר בברכות השחר את הברכה שלא עשני גוי הכוונה לאותו גוי ישמעאלי מלוכלך ומזוהם משער האשפות בירושלים, לא ולא הכוונה היא על הגוי הכי מאושר עלי האדמות הגוי הכי נבחר עלי אדמות כדוגמת נשיא ארצות הברית, ולכן רוצה אני לדעת קודם שאברך ברכה זו על איזה גוי מכובד הנני מברך ומכוון שברוך אתה מלך העולם שלא עשני גוי, אפילו מכובד כמותו אלא שעשני יהודי בין אחינו בני ישראל עבדיו, וביאור הדבר היות וגם הגוי המכובד ביותר מעגל חייו דומים לבעלי חיים שאין בהם תכלית רוחנית.

ישראל מונים לירח לעומת האומות לחמה:

ובזה נבין מדוע כל אומות העולם מונים לחמה ואילו ישראל לירח, המכוון בזה לסמל את ההבדל המהותי בהשקפת עולמם שהאומות לשיטתם הם דומים לחמה שהיא תמיד מושלמת ואינה משתנה, ואילו עם ישראל דומים לירח שמתחיל כחוט דק והולך ונשלם לרמז שזה תכליתנו להשלים עצמנו כירח.

נעשה אדם בצלמנו:

ובזה יובן היטב שכל זה נרמז בבריאת האדם שנאמר בלשון נעשה אדם בצלמנו שהוא לשון רבים מה שלא נאמר בשום דבר אחר בבריאת העולם הלא דבר הוא? אולם נראה לבאר שהקב"ה פונה לכל אדם ואדם ואומר לו ביחד נעשה את את האדם אני יוצר את הגוף מושלם, אך אתה תייצר את התוכן הרוחני ורק אז מגיע האדם לתכליתו, ועל ידי זה זוכה וירדו בדגת הים ועוף השמים וכו' כיון שהופך להיות נזר הבריאה.

למה נתנו רמ"ח עשה ושס"ה לא תעשה להשלים קומתו:

ובזה נבין היטב מדוע ניתנו המצוות כמספר האברים והגידים שבגוף האדם, מפני שכל מצוה משלימה ומתקנת אחד מאברי וגידי גופו בכדי להשלים את קומתו הרוחנית, ומשום כך נברא העולם בלתי מושלם כדי שהאדם ידע שהכל בעולם צריך השלמה.

דברי הרב זושא:

כך שהתביעה מכל אחד להשתדל לתקן ולהשלים עצמו, וכמאמרו הידוע של הרה"ק הרבי ר' זושא זיע"א שכשיגיע לעולם האמת לא יבואו אליו בטענה למה לא השיג את מדרגתו של אברהם אבינו ע"ה אלא מדוע זושא לא היה זושא, כן כל אדם מכל אחד ואחד דורשים את מה שמסוגל כפי יכלתו.

מעשה עם המדען ובנו הקטן:

ידוע הסיפור על מדען אחד ישב ועבד, כשלפתע ניגש אליו בנו בן השבע, נחוש לעזור לו בעבודתו. המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה לבקש מבנו שילך למקום אחר, אך כשראה שזה לא הולך, חיפש משהו שיוכל לספק לילד תעסוקה. הוא לקח מפת העולם, גזר אותה לחתיכות, ונתן לילד יחד עם גליל נייר דבק. "אתה אוהב פאזלים" הוא אמר, "קח את העולם המפורק ונראה אם אתה יכול לתקנו בכוחות עצמך." המדען חשב שייקח לילד ימים עד שיצליח להרכיב את המפה, אבל כמה שעות לאחר מכן שמע את קולו של הבן קורא לו "אבא, סיימתי, הצלחתי להרכיב הכל".בהתחלה, לא האמין המדען "זה לא ייתכן שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שמימיו לא ראה". אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו, כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת. להפתעתו, המפה הייתה מושלמת וכל החתיכות היו במקומן. "איך עשית את זה?" שאל המדען את בנו "הרי לא ידעת איך נראה העולם". "אבא", ענה הילד, "אני אמנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כאשר לקחת את המפה ראיתי שבצדו השני יש תמונה של אדם. כשנתת לי לתקן את העולם, ניסיתי אבל לא הצלחתי. אז הפכתי את כל החתיכות והתחלתי לתקן את האדם. כשהצלחתי לתקן את האדם, הפכתי את הדף וראיתי שהצלחתי לתקן גם את העולם". אתה זה העולם, העולם זה אתה. אם בחרת להתחיל לשנות, כדאי שתתחיל מעצמך. כך שתפקידו של כל אחד לתקן עצמו ובזה כל העולם נתקן.

מוסר השכל:

עלה בידנו מכל האמור שחובת ותכליתו לקנות מידת השלימות ברוחניות בדומה למעשיו בגשמיות, וכאשר האדם שואף בכל צרכיו שהכל יהיה בשלימות וכל פגם וחיסרון קטן הן בגופו והן בחפציו מצער אותו ומפריע לו, כך הדבר צריך להיות בעבודת השם בלימודו ותפילתו שתהיה שלימה וכן בתיקון מידותיו ומעשיו בן אדם לחברו, ואפשר שזו כוונת חז"ל במאמרם במסכת תענית דף יא ע"א, וחגיגה דף טז ושמא יאמר אדם מי מעיד בי? אבני ביתו של אדם וקורות ביתו של אדם מעידים בו, שנאמר כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה. שהמכוון בזה שחפציו וביתו יעידו כיצד דאג לשלימות בצרכיו וזו תביעה על האדם לשלימות בעבודת השם, ותמיד תהיה מצוות המילה לנגד עיניו מדוע האדם לא נולד מהול אלא בכדי שיצטרך להשלים ולתקן עצמו, ובזה ימלא תפקידו ותכליתו בעולמו ויושפע שפע רב בברכה והצלחה כל הימים.