בדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המתפרסם הצהריים (שלישי), מתייחס המבקר בין היתר לסוגיית ההון האנושי בוועדת הבחירות המרכזית שם הוא מציג את הנתונים העוסקים בין היתר בשילוב אוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם בקרב עובדי תקופת הבחירות.
בפתח הדוח כותב המבקר כי, מאוגוסט 2022 עד אוגוסט 2023, לסירוגין, בדק משרד מבקר המדינה היבטים של ניהול ההון האנושי בוועדת הבחירות המרכזית. הביקורת כללה את הנושאים האלה: משאבי הוועדה לצורך קיום הבחירות; שילוב אוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם בקרב עובדי תקופת הבחירות; העסקת עובדי מדינה בתקופת הבחירות; וקציבת תקופת כהונת מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית. כמו כן, עקב משרד מבקר המדינה אחר תיקון כמה מהליקויים הנוגעים לניהול ההון האנושי שעלו בדוחות קודמים של מבקר המדינה. חלק מהנתונים שעליהם התבססה הביקורת גובשו בסיוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) ונציבות שירות המדינה (נש"ם).
מבקר המדינה מתייחס במהלך הדוח לנושא עובדי תקופת הבחירות במטה המינהלי של ועדת הבחירות המרכזית ובוועדות האזוריות, וכותב כי, על פי ניתוח המבוסס על רשימות עובדי תקופת הבחירות שמסרה ועדת הבחירות המרכזית ועל מידע המצוי בידי הלמ"ס בנוגע להשתייכותם של עובדים אלה לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם, בחמש מערכות הבחירות לכנסות ה-21 עד ה-25 שיעור העובדים מהחברה הערבית מכלל עובדי תקופת הבחירות היה 4.9% – 6.8%, שיעור נמוך מהיעד הממשלתי (10%) ונמוך מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה הכללית (כ-21%).
עוד באתר:
לגבי החברה החרדית מציין המבקר כי, שיעור העובדים מהחברה החרדית מכלל עובדי תקופת הבחירות היה 2.7% – 4%, שיעור נמוך מהיעד הממשלתי (7% מהעובדים הנקלטים) ונמוך מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה הכללית (11.4% – 11.8%); שיעור העובדים יוצאי אתיופיה במערכת הבחירות לכנסת ה-21 היה 1.9%, שיעור גבוה מעט מהיעד הממשלתי ומשיעורם באוכלוסייה הכללית (1.7%). בארבע מערכות הבחירות העוקבות היה שיעור העובדים יוצאי אתיופיה 1.2% – 1.5%, שיעור נמוך מעט מהיעד הממשלתי ומשיעורם באוכלוסייה הכללית.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי על וועדת הבחירות המרכזית לבחון את הגידול הניכר במשאביה ובהיקפי כוח האדם שהיא מעסיקה אל מול הסיכונים הכרוכים בקיום הבחירות, באזורים השונים ובקלפיות השונות, במטרה לצמצם ככל הניתן את העלויות הנובעות מקיום הבחירות ולחסוך בכספי הציבור. כמו כן, מומלץ שוועדת הבחירות המרכזית ושר הפנים יפעלו להשלמת בחינת מחשוב מערכות הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות. על הוועדה לקבוע יעדים לייצוג הולם של אוכלוסיות הזכאיות לכך בקרב סגל המטה המינהלי ובקרב עובדי תקופת הבחירות וכן לפעול לגיוס נשים לתפקידים בכירים במטות ועדות הבחירות האזוריות כדי להבטיח ייצוג הולם של נשים גם בתפקידים האלה. מומלץ כי הוועדה, בהתייעצות עם נש"ם, תבחן אפשרויות לצמצום התלות בעובדי מדינה כעובדי תקופת הבחירות ותגבש מבעוד מועד אמות מידה להעסקת עובדי מדינה גם בתקופת הבחירות בעת חירום. מומלץ כי הוועדה ונש"ם, כל גוף בתחומי אחריותו, יפעלו כדי להבטיח שעובדי מדינה המועסקים על ידי הוועדה בתקופת הבחירות, וממשיכים לעבוד במשרדי הממשלה שבהם הם מועסקים בשגרה, יועסקו באופן המגשים את תכלית חוק שעות עבודה ומנוחה. עוד מומלץ כי יו"ר הוועדה יבחן קביעת כללים בעניין תקופת כהונת מנכ"ל הוועדה, וכן כי הוועדה תפרסם לציבור נתונים על מספר המשרות והעובדים שלה ועל שכרם, כמקובל במגזר הציבורי.
מבקר המדינה אמר כי, "הבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות מתוקצבות ומתוחזקות על ידי שני גופים ציבוריים – ועדת הבחירות המרכזית ומשרד הפנים ללא כל תיאום ושיתוף ידע ביניהן וללא איגום משאבים. הדבר מביא לבזבוז משאבי הציבור. מערכות המידע של הבחירות המוניציפליות הינן מיושנות, פעולות מבוצעות באופן ידני והדבר מהווה נקודת תורפה משמעותית בשמירה על לטוהר הבחירות".
עוד אמר כי, "תקציב ועדת הבחירות זינק בתוך שלוש שנים ב- 250 מלש"ח (מ-336 ל-583) וכוח האדם גדל בעשרות אלפים (מכ-46,000 לכ-73,000)".
