דיווח בארה"ב: הסיבה שטראמפ הפסיק לתקוף את החות'ים

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הציב אולטימטום ברור כשאישר את המתקפה בתימן – חודש אחד להוכיח תוצאות. כשהגיע הדוח המסכם ביום ה-31, הוא לא אהב את מה שראה. תחקיר מיוחד שפורסם אתמול ב"ניו יורק טיימס" חושף את התהליך שהוביל לעצירת המתקפה האמריקנית נגד החות'ים, ומדגיש את השיקולים המרכזיים שהובילו את טראמפ לקבל את ההחלטה המפתיעה.

מעט מאוד הישגים

לפי התחקיר, הממשל האמריקני נאלץ להודות בפני עצמו – המערכה הצבאית בתימן הפכה ליקרה באופן מדאיג ולא יעילה בעליל. רק בחודש הראשון של המבצע, ארה"ב השקיעה כמיליארד דולר בתקיפות אוויריות, אך התוצאות היו רחוקות מלהרשים:

עוד באתר:

צפו בתוכנית

פותחים את חודש אלול: דוד בן ארזה מגיע ל'שולמלייכם'

קובי ברומר ומנדי וייס

ישיבה 'סודית'

רשלנות מביכה: כך עקבה ישראל אחר בכירים באיראן

שמעון כץ

צפו

"יש שניצל תירס": מני ואפי במערכון משעשע

אפי סקקובסקי ומני וקשטוק

פונה להדסה

בית שמש: רוכב האופנוע החליק רגע לפני שבת

אבי יעקב

שבעה כטב"מים אמריקניים מסוג MQ-9 Reaper הופלו על ידי החות'ים, שני מטוסי קרב בשווי 67 מיליון דולר נפלו מנושאת מטוסים אמריקנית, החות'ים המשיכו לשגר טילים לעבר ספינות בים האדום, כולל נושאת מטוסים אמריקנית, וארה"ב לא הצליחה להשיג עליונות אווירית על המורדים.

גורמים בממשל אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי "התוצאות פשוט לא היו שם", והנשיא טראמפ הגיע למסקנה שאין הצדקה להמשך המבצע.

מסלול יציאה מתוחכם

התחקיר מגלה כי השליח המיוחד למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, הציג לטראמפ אפשרות אטרקטיבית – נקודת יציאה שהוצעה על ידי בכירים עומאנים: ארה"ב תפסיק את המבצע נגד החות'ים, ובתמורה הארגון התימני לא יתקוף ספינות אמריקניות בים האדום. ההסכם, עם זאת, לא כלל התחייבות לסיום התקיפות נגד ספינות הקשורות לישראל.

קרע בצמרת הביטחונית

בעוד הנשיא טראמפ הביע ספקנות גוברת לגבי המבצע, מפקד הפיקוד המרכזי של צבא ארה"ב, הגנרל מייקל קורילה, דחף דווקא להרחבת המערכה. קורילה גיבש תוכנית למבצע נרחב שיימשך בין שמונה לעשרה חודשים, וזכה לתמיכה מהיועץ לביטחון לאומי לשעבר מייק וולץ ומשר ההגנה פיט הגסת'.

מקורות בממשל חשפו כי סעודיה תמכה בתוכנית קורילה, ואף סיפקה לו רשימה של 12 בכירים חות'ים שחיסולם, לטענתם, היה מפרק את הארגון. מאידך, גורמים באיחוד האמירויות הביעו הערכות פחות אופטימיות לגבי סיכויי ההצלחה.

המחלוקת שהובילה לסיום המבצע

בצוות הביטחון הלאומי של טראמפ, החלו להישמע קולות סקפטיים. בין המתנגדים להרחבת המבצע היו סגן הנשיא ג'י.די. ואנס, ראש המודיעין הלאומי טולסי גאבארד, שר החוץ מרקו רוביו, ראש הסגל של הנשיא, סוזי ווילס, ויושב ראש המטות המשולבים, הגנרל קיין.

אפילו שר ההגנה הגסת', שתחילה תמך במבצע, החל להביע ספקות. לטענת גורמים בצוות הביטחון הלאומי, הגסת' אף הואשם בסיכון חיילים אמריקנים כששלח מידע רגיש על התקיפות דרך אפליקציית 'סיגנל'.

האופציות שנשקלו

הצוות הביטחוני של טראמפ בחן שתי אפשרויות מרכזיות:

1. הפסקה זמנית – עצירת התקיפות למשך חודש תוך ביצוע תרגילי "חופש תנועה" בים האדום באמצעות נושאות מטוסים. אם החות'ים יפסיקו את התקיפות בתקופה זו, ארה"ב תוכל להכריז על ניצחון.
2. הרחבה משמעותית – הגדלת המערכה כדי לאפשר לתימן לדחוק את החות'ים מהבירה ומהנמלים האסטרטגיים.

לפי התחקיר, שר ההגנה הגסת' ניסה לגבש פתרון באמצעות שיחת זום עם בכירים סעודים ואמירתים, אך הקבוצה לא הצליחה להגיע להסכמה.

טראמפ מכריע: די

בסופו של דבר, הנשיא טראמפ, שנועץ במגוון דעות בממשל, הכריע לטובת הפסקת המבצע. ב-5 במאי, פיקוד המרכז של צבא ארה"ב קיבל הוראה מהבית הלבן להפסיק את התקיפות בתימן. טראמפ בחר להכריז על המערכה כניצחון מבלי להרחיבה, בניגוד לעמדת חלק מהדרג הצבאי.

מה הושג בפועל?

הפנטגון דיווח כי במהלך המבצע נפגעו יותר מאלף מטרות בתימן ועשרות בכירים חות'ים נהרגו. למרות זאת, המודיעין האמריקני העריך כי למרות הפגיעה מסוימת ביכולות החות'ים, הארגון מסוגל לשקם את עצמו במהירות. יתרה מכך, לפי הדיווח, החות'ים הצליחו לשחזר חלק ניכר מהבונקרים ומחסני הנשק שלהם אפילו תוך כדי ההפצצות האמריקניות.