רכיבה שגרתית של עובד הייטק כבן 38 מתל אביב, הסתיימה בתאונה קשה לאחר שהתנגש חזיתית ברוכב קורקינט חשמלי נוסף באחד מרחובות העיר בעיר. התאונה התרחשה במהלך חודש נובמבר 2024, בזמן שהרוכב עשה את דרכו לביתו מעבודתו בחברת היי-טק במרכז הארץ.
מיד לאחר התאונה, הובהל העובד באמבולנס לבית החולים איכילוב כשהוא סובל משבר חמור בסמוך למפרק הברך הימנית. בבית החולים בוצע לו ניתוח מורכב לקיבוע פנימי של השבר, ורגלו קובעה בסד גבס עם איסור דריכה מוחלט.
לאחר 12 ימי אשפוז, הועבר העובד להמשך שיקום אינטנסיבי במרכז הרפואי השיקומי "רעות" בתל אביב, שם שהה כחודשיים וחצי.
עוד באתר:
לדברי עורכת הדין שירן כהן, המייצגת את העובד מול המוסד לביטוח לאומי וקרן הפנסיה של 'הראל', הוא עבר תהליך שיקום מורכב שכלל טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, ובמהלכם התקדם מכיסא גלגלים להליכה בעזרת קביים ועד להליכה עצמאית. כיום, לדברי עו"ד כהן, נותר העובד עם צליעה קלה, וסובל מכאבים משמעותיים באזור הברך ומדלדול שרירים בירך ובשוק.
בנוסף לשיקום הגופני, עבר העובד גם טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי להתמודדות עם ההשלכות הרגשיות של הפציעה, ביניהן חששות כבדים לגבי עתידו התפקודי.
בעקבות הפציעה, שולמו לתובע דמי פגיעה מלאים מהמוסד לביטוח לאומי, בגין מ90 ימי היעדרות ראשונים מהעבודה. כמו כן, ועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לעובד נכון להיום נכות זמנית בשיעור של 30%. בסך הכל שולמו לתובע עד היום פיצויים בסך של כ- 40 אלף שקלים מהמוסד לביטוח הלאומי.
כמו כן, הכירה קרן הפנסיה "הראל פנסיה וגמל" באובדן כושר עבודתו המלא של העובד לתקופה של חצי שנה, ושילמה לו תשלום חודשי נוסף בסך מצטבר של מעל 10,000 ש"ח. לדברי עו"ד כהן, העובד צפוי לעמוד בפני וועדה רפואית נוספת ולקבל בשנה הקרובה כ-50 אלף שקלים נוספים, וזאת למרות שכבר חזר לעבוד שכן הנכות הרפואית בביטוח לאומי נקבעת לפי מצב רפואי ותפקודי ללא תלות בחזרה לעבודה
לדברי עו"ד שירן כהן "בתאונות קורקינט חשמלי, ככל ומדובר בתאונה עם מעורבות של כלי רכב, ניתן לתבוע את ביטוח החובה של הנהג הפוגע. ככל ומדובר בתאונה עצמית, או כזו שהיה מעורב בה רוכב קורקינט אחר [כמו במקרה הנדון] אין מדובר בתאונת דרכים שניתן לתבוע בגינה פיצויים על פי החוק לנפגעי תאונות דרכים – הפלת"ד.
במקרה שכזה, מסבירה עו"ד כהן, ובהינתן שהתאונה לא ארעה במהלך העבודה או בדרך ממנה או אליה, ניתן לזכות בדמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי, עד למיצוי מכסת ימי ההיעדרות העומדת על 90 יום וככל שלנפגע לא נותרו ימי מחלה במכסת הימים אצל המעסיק.
במקרה והתאונה ארעה בדרך לעבודה או ממנה, כמו במקרה הנוכחי, הגורם המפצה הוא המוסד לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה – והפיצויים במקרה כזה נתבעים ממנו.
לדברי עו"ד שירן כהן, לכל מסלולי הפיצוי הללו מתווספים כמובן פיצויים שהמבוטחים זכאים להם מפוליסות ביטוח תאונות אישיות או ביטוחי אובדן כושר עבודה, ככל שהנפגע מבוטח בהם.
