חנה, עלתה בתכנית 'ואמונתך בלילות' בהגשת הרב נחמיה רוטנברג ב'קול חי' ושיתפה את המאזינים בשני סיפורי נסים מרגשים שהותירו רושם עמוק. סיפוריה, המשלבים אמונה, השגחה פרטית וחסדי שמיים, ממחישים כיצד הקדוש ברוך הוא מלווה אותנו בכל צעד, גם ברגעים הקשים ביותר.
בליל י"ח באלול, תאריך סמלי בחסידות חב"ד, חנה התכוננה לשבת כשיצאה לקניות עם עגלת תאומים מסיבית. היא מספרת: "יצאתי לרחובה של עיר לקנות ולהעמיס את העגלה בכל טוב לקראת שבת. השעה הייתה שמונה ועשרה בערב, חמש דקות לפני שבעלי יצא לשיעור קבוע בתל אביב. ידעתי שיש לי חמש דקות בדיוק להגיע הביתה כדי שהילדים לא יישארו לבד."
בדרכה, בעודה חוצה מעבר חצייה, קרה הבלתי ייאמן. רכב התקרב במהירות ולא האט. "הרכב נכנס בי בעגלת התאומים, והעגלה הזו בלמה אותו. זה היה זעזוע, כמעט עפתי, אבל לא נתתי לרכב להמשיך. ידעתי שאני צריכה לעשות כמה פסיעות גדולות ולברוח. העגלה, שהייתה מסיבית וחזקה מברזל, עצרה את הרכב."
עוד באתר:
חנה, שהייתה בחודש התשיעי להריונה, מספרת כי שבוע קודם לכן שקלה להחליף את העגלה הישנה והבלויה, אך החליטה להמשיך להשתמש בה. "חשבתי לעצמי, היא תסחוב את הקניות עוד קצת. בדיעבד, זה הציל אותי ואת הילד." היא מוסיפה כי מחשבה פתאומית הנחתה אותה להושיב את הילד בצד השני של העגלה, מה שהגן עליו מפגיעה ישירה. "לו הילד היה בצד הרגיל, היד שלו, שבדרך כלל מחוץ לעגלה, הייתה יכולה להיפגע, חס וחלילה."
לאחר התקרית, חנה גילתה כי הנהגת הייתה אישה מבוגרת, חולת פוליו, שנהגה בתנאים לא פשוטים. "היא עברה יום קשה, לא לקחה את התרופות שלה ולא השתמשה במשקפי הראייה הרגילים שלה. היא לא ממש ראתה אותי במעבר החצייה." חנה סירבה לכעוס והדגישה: "הכל מכוון מלמעלה. הכל השגחה פרטית."
עשרה ימים לאחר מכן, בראש השנה, ילדה חנה את בנה, שנקרא ישראל, כהודיה על הנס. אך היא גם שיתפה ברגע קשה: "בח"י באדר איבדנו ילד נוסף. השם נתן והשם לקח. כשהקדוש ברוך הוא נותן, צריך להודות, וכשהוא לוקח, הוא יודע מדויק מה הוא עושה."
הסיפור השני: הצלת ספרי הקודש
הסיפור השני התרחש לאחרונה, לאחר שחנה ומשפחתה עברו לדירה חדשה בתהליך תמ"א. במהלך עבודות השיפוץ, אירעה תקלה חמורה. חנה מספרת: "אמי היקרה הגיעה לביתנו כשאף אחד לא היה. היא תכננה להניח קניות ולצאת מיד, אך משהו גרם לה להישאר. היא הרגישה עייפות פתאומית ואמרה לעצמה, 'אחכה עוד קצת.' ברגע שהתיישבה, זרנוק כיבוי אש התפרץ בעוצמה, ומים הציפו את הסלון."
הדירה, שבה מאות ואלפי ספרי קודש, הייתה בסכנה. "הבית שלנו כמו ארכיון של ספרי קודש. קבלן חשמל שהגיע התפעל מהכמות האסטרונומית של הספרים." אמה של חנה פעלה במהירות: "היא ניתרה ממקומה, פתחה את הדלת וצעקה לעובדים לסגור את הברז. עד שהם מצאו את השסתום, המים מילאו את הבית בכמויות עצומות."
בזכות נוכחותה של האם, הנזק נבלם בזמן. "אם היא לא הייתה שם, הנזק לספרים היה בלתי הפיך. זה היה באמצע החורף, ימים סוערים של גשם, ולייבש אלפי ספרים זה כמעט בלתי אפשרי." חנה מוסיפה: "בלילה עבדנו כולנו, פתחנו את הספרים בצורת מניפה כדי לייבש אותם. חסד השם שהנזק היה מועט."
חנה סיימה את דבריה בחיזוק מרגש: "הקדוש ברוך הוא איתנו בכל צעד. צריך לפקוח את העיניים, להגיד תודה ולהתפלל לעתיד." היא סיפרה כיצד היא מחנכת את ילדיה לראות את ההשגחה הפרטית גם בדברים הקטנים: "אני אומרת לילדים, תסתכלו, הנה השגחה פרטית – הספקנו את האוטובוס, מצאנו את המוצר על המדף. הדברים הקטנים מתגלגלים בינינו כל הזמן."
הרב נחמיה רוטנברג הגיב בהתרגשות: "סיפור כמו שלך מחזק את כולנו. זו אמונה יוקדת בהשגחה, גם כשמאוד כואב. הקדוש ברוך הוא נתן והקדוש ברוך הוא לקח. זה ממש מרגש ומחזק."
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'ואמונתך בלילות' ב'קול חי':
