חושב שאתה שולט באשתך? כך היא מצליחה לנהל אותך

"מי שמרפה שליטה מאשתו, ה' מידה כנגד מידה מרפה את השליטה שלו מלעבוד קשה": את המשפט הזה, שאמר מרן הראש"ל הגר"י יוסף, ציטט אמש הרב אריה אטינגר בתוכניתו "בית נאמן" בקול חי, שהציגה פרספקטיבה ייחודית ומעמיקה על היחסים בין בני זוג.

רמת מובחנות שווה

הרב אטינגר הזכיר תיאוריה מעניינת הנקראת "רמת מובחנות שווה" – העיקרון שבאותה מידה שאנו מנסים לשלוט באחרים, באותה מידה הם שולטים בנו. "כמה רמה של שליטה שאני מצליח לשלוט באשתי, באותה רמה בדיוק, אבל בעצם באמת היא שולטת גם בי", הסביר.

הוא הדגים זאת בדוגמה מפורטת ומעשית: בעל שמפחד מהוצאות אשתו בכרטיס האשראי מתחיל עם בקשות תמימות לעדכון. כאשר זה לא עוזר, הוא מגביר את השליטה – כועס, מאיים, ולבסוף אף עושה קוד בחברת האשראי כך שכל רכישה תחייב את אישורו. "הוא מפעיל שליטה יותר חזקה כדי ליצור ביטחון", קשה לו לסמוך והוא רוצה את הביטחון דרך השליטה עליה הסביר הרב. "אבל באותה מידה בדיוק, היא מנהלת גם אותו".

הרב הרחיב ואמר שהתופעה הזו פועלת גם בכאן ועכשיו אני מולכם המאזינים: "אם אני עושה מניפולציות עליכם כדי להרשים, באותה רמה בדיוק גם אתם שולטים עליי – כי אם מאזינים לא מתקשרים, זה מלחיץ אותי".

השלכות על הפרנסה והחיים

לפי דבריו של הרב אטינגר, ככל שהגבר מקטין את השליטה באשתו, הוא מגיע למקום של "רמת מובחנות גבוהה יותר" – מנוחת נפש וחירות. "ככל שהוא יותר שולט באשתו, ממילא הוא יותר מפוחד, ואז ממילא היא מצליחה יותר לנהל אותו".

הדבר מתבטא גם בפרנסה: "כשאני מדבר עם תלמידים על פחדים מכסף, תמיד זה נדחה עד הסוף. כסף זה משהו שמפעיל אנשים, מערער בהם את כל עולם הפחדים". ככל שהביטחון גדל ורמת המובחנות עולה, הצורך לעבוד קשה למען ביטחון פיננסי מתקטן, ואז "אני זקוק להביא כסף נטו לצורך הבית, ממילא הצורך שלי לעסוק בפרנסה מתקטן".

חג השבועות כמקום לבחירה חדשה

במהלך התוכנית ערך הרב אטינגר תרגיל מיוחד לקראת חג השבועות, שכלל הצבת שלושה בדים דמיוניים על הרצפה: בד חום למי שמתלונן על החג ("אין לי כוח ללמוד כל הלילה, זה קשה לי"), בד לבן למי שאדיש לחג ("יש חג, אין חג, הכל בסדר"), ובד אדום למי שמתרגש מהחג ("איזה כיף שמגיע החג הזה").

"יש אופציה אחת – והיא להמשיך לברוח. יבוא עוד חג השבועות, נמשיך להיות מתוסכלים, נמשיך להיות ניטרליים", אמר. וכך עוד שנה ועוד שנה,
"אבל יכול להיות מצב חדש – במקום לברוח, בואו נתחיל לייצר בחירה חדשה".

הרב הציע למאזינים להתחיל להסתובב בין הבדים ולשאול את עצמם: "אולי אני רוצה לייצר איזושהי בחירה חדשה? אולי עד היום לא היה לי כוח להכין עוגות גבינה ואני רוצה להתחיל לייצר משהו חדש?"

שיחה טיפולית מעמיקה

חלק מרכזי ומרתק בתוכנית היה שיחה ארוכה עם מאזינה שעברה תהליך של ציור אבחוני שהרב ביצע איתה לפני כמה שבועות. התרגיל כלל ציור דמויות: גברים במשולש, נשים בעיגול, ונושאים דוממים במרובע.

כאשר המאזינה ציירה את הקדוש ברוך הוא בריבוע תכלת במרכז הציור, הרב אטינגר שאל שאלה חדה: "האם הקדוש ברוך הוא מוצר עבורך? מה היחסים שלך איתו?" המאזינה הסבירה שציירה אותו כמרובע כי "הוא לא גבר ולא אישה", אבל הרב חקר עמוק יותר את המניעים שמאחורי השאלה ומינף את זה לרעיון של יצירת בחירה חדשה

השיחה התמקדה בקשר המרתק בין דמות ההורים לתפיסת הקדוש ברוך הוא. "ילד שגדל רק עם אבא או רק עם אמא חווה את ה' בצורה כמו אותו הורה", הסביר הרב. "אנשים משליכים על ה' את אבא – אם הייתי מנותק מול אבא, יכול בקלות למצוא שאני מנותק מול ה'".

הרב הוסיף תובנה מעמיקה: "הרבה פעמים קורה דבר מרתק – כשעושים תהליך משמעותי מול אבא או אימא, אוטומטית קורה גם שינוי מול ה'. זה מדהים להבין את הדבר הזה".

בחירה מול בריחה

המסר המרכזי של התוכנית היה ההבחנה בין "בחירה" ל"בריחה" – מושגים שמורכבים מאותן אותיות. "תמיד אנחנו יכולים לבחור או לברוח לכל מיני מקומות", אמר. "כשאנחנו בורחים – יש תסכול. כשאנחנו בוחרים – אנחנו מסכימים לשלם את המחיר וממילא לא יגיע תסכול,

הרב הדגיש: "במקום להמשיך כל היום לברוח ולהרגיש מושפל, בוא נייצר בחירה חדשה. בחירה ובריחה זה אותן אותיות".

האזינו לדברים המלאים, מתוך התוכנית 'בית נאמן' בהגשת הרב אריה אטינגר: