החפץ חיים החל 'להתגאות', הבחור היה בהלם

"עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד־אין מספר" (איוב פרק ה פסוק ט)

אנו שואלים את עצמנו:
מה הם הנפלאות שעליהם דיבר הכתוב, הלא לכאורה אם נתבונן במילה "פלא", משמעותה לראות משהו שלא ראינו קודם הוא חדש עבורנו, או אפילו משהו שאנחנו לא מאמינים שיקרה, ואנו רואים פתאום שזה קרה בכל האפשרויות והויראציות שרק יכולות להיות.
הדבר הזה הופך להיות "פלא"..!

תראו מה כותב רבי אברהם אבן עזרא זיע"א על המושג פלא:
"בעבור שהאדם רגיל לראות השמש זורחת ושוקעת, אין זריחתה ושקיעתה אלא בעיניו. ובעבור בּא הגשם לפרקים מעטים, גם יש עתים שיכלא הגשם בשעת הצורך, ויצעקו בני אדם אל הבורא ויצוה על העבים להמטיר (ע"פ יש' ה , ו), וזה יהיה להם אות גדול, על כן הזכיר אחר עושה גדולות – הנותן מטר".

זאת אומרת שכל מהלך שקורא בעולם, אנו צריכים לנקות את משקפי הראייה שלנו ולהגדיר זאת כפלא..
אבל, הבה נתבונן רגע בפרשת השבוע וננסה לרדת לעומקם של דברים:

איש או אשה כי יפליא לנדר נדר נזיר להזיר לה' (ו,ב).
מדוע נדר של איש או אשה שביום אחד בהיר קמו בבוקר והחליטו שהם מהיום נזירים, נקרא פלא?
באיזה פלא בכלל דיבר הכתוב?

בשביל להבין את זה הבה ונפתח יחד את דבריו של ה"נועם אלימלך" ר' אלימלך מליזענ'סק זצוק"ל ע"ה, שכתב וזה לשונו:
"'איש כי יפלא", לשון פלא, דדוד המלך ע"ה אמר לעושה נפלאות גדולות לבדו וכו', 'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו', (תהלים קלו א-ד) פירוש דהאיך אפשר לנו להודות להשם יתברך, ואמר 'כי לעולם חסדו', רוצה לומר שזה חסד הבורא ברוך הוא שנתן לנו להודות לו יתברך, וכן הפירוש 'לעושה נפלאות גדולות לבדו', פירוש הוא העושה הנפלאות לבדו, ומה שמסר ביד הצדיק שיהא כח בידו לעוררם הוא חסדו, וזהו 'כי לעולם' הוא 'חסדו'.

וזהו 'ונפלינו אני ועמך' (שמות לג,טז), פירוש שהתפלל משה רבינו עליו השלום שאני ועמך יהיה בידינו הנפלאות – שנעוררם שתעשה עימנו נפלאות וניסים, וזהו 'איש כי יפליא' – שיהא הפלא בידו, שיהא מעורר הנפלאות שיעשה עימנו השם יתעלה, 'לנדור נדר' – פירוש יפעל גם זאת שיחזיק הנדר והשבועה של הבורא ברוך הוא, כמו שנאמר 'אשר נשבעתי לאבותיכם' (שופטים ב,א) שיקיים לנו מהרה'.

והביאור הוא נפלא ביותר – יש לנו מן נקודה פנימית שצריכה להיות בתוככי כל אחד ואחד מאיתנו, אם הקב"ה נותן לך זכות בכלל להודות לו, על כל הטוב שהוא שם בעולם, זה החסד הגדול שהוא עושה איתך, שעל כל הטוב שאתה מקבל, אתה מודה לו, הלא כבר מקובלנו "שאין רע יורד מלמעלה", וזה העבודה שלנו להכניס את זה לעצמות, שאם משה רבינו התפלל לפני ריבונו של עולם בבקשה ובתחינה שאני ועמך יהיה בידינו הנפלאות, שאנחנו נוכל לגרום טוב לעצמנו, שאם יהיה בידיים שלנו פלא גדול ועצום כזה, נתחזק ברוחניות במידות טובות, כי אנחנו יודעים שאם נקיים מצוות ונשמע בקול ה' יתברך הפלאות יהיו בידיים שלנו..

וזה הפלא הגדול שהקב"ה עשה בעולם, 'איש כי יפליא', שהפלאים עקב עשיית המצוות יהיו בידיים שלו, 'לנדור נדר' כי אם תחזיק בה' יתברך, אין לך מעלה יותר גדולה מזו..

אם יש לך חולי מסוים או קושי, אתה יכול לגרום טוב לעצמך, ולרוץ אחרי ריבונו של עולם, שנתן לך את הכלים לגרום פלאים לעצמך, רק תתפלל על כך, תקשיב למה שהוא רוצה ממך, וזהו!
ואיך נשמעים ל"קריאה"? ל"פלא הגדול", שהקב"ה עשה ועושה איתנו יום יום?

בואו ותשמעו סיפור (דורש טוב ,במדבר, עמוד קנג):
"ר' משה שוואב נכנס פעם למרן החפץ חיים זצ"ל.
פנה אליו ה"חפץ חיים" בשאלה: "האם אתה כהן"?
ענה הבחור: "לא".

"יודע אתה" – "אני לעומתך כן כהן!"
תמה הבחור על מה ראה החפץ חיים להדגיש זאת?
והחפץ חיים ע"ה המשיך:
"יודע אתה מה ההבדל בינינו? – במהרה יבוא משיח צדקנו ויבנה בית המקדש, ואז מהעולם כולו ניסע לירושלים על כנפי נשרים, נגיע לירושלים ונרוץ לעבר בית המקדש, מחמד חיינו, שאנו כל כך הרבה מתפללים ומשתוקקים שיבנה, אתה תרוץ ותרוץ, וכשתגיע לפתח העזרה יעצרו אותך ויאמרו: 'עד כאן! אינך כהן, אינך יכול להיכנס עוד!' ואני אמשיך פנימה, אקבל בגדי קודש ואתחיל לעבוד ולשרת את הקב"ה, בעוד אתה תעמוד ותביט איך אני עובד…!"

בשלב זה תמה הבחור הרבה יותר מה ראה קדוש ישראל להתגאות בפניו?
והחפץ חיים ממשיך:
יודע אתה מדוע אני אעבוד בבית המקדש ואתה רק תעמוד כמשקיף? – כי כשעם ישראל חטא בעגל, נעמד משה רבינו בשער המחנה וזעק בקול 'מי לה' אלי?' – מי הוא המוכן למסור נפשו כדי לעשות ולקיים את רצון ה'? הסבא שלי רץ למשה וזעק 'אני' והסבא שלך לא רץ!!.

"דע לך בן תורה יקר – סיים ה"חפץ חיים" – "כל אדם יש לו את הקריאה הזאת – 'מי לה' אלי' – מפעם לפעם. זה יכול להיות כששמע שיחת מוסר שעוררה את ליבו, זה יכול להיות בלימוד המוסר, או כשראה נס מול עיניו, זה יכול חס ושלום להתרחש בכל עת צרה אחרת, זה יכול להיות סתם באמצע הלימוד כשמרגיש לרגע שמחה מאיזה סברא וליבו מתרונן משמחת התורה.

תחושות אלו הינן בת קול החודרת לליבו מבורא העולם בעצמו, בת קול שקוראת לו וזועקת "מי לה' אלי". כשאתה שומע בת קול כזו – אל תמתין לרגע תתיישב מיד ותיישם את הנקודה שהתעוררת אליה, כי אבותיך שלא שמעו הפסידו את הקריאה הזו להם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות מעלות של קרבת ה', ואבותי ששמעו את הקריאה, זיכו להם ולבני בניהם להיות עומדים ומשרתים לפני ה'".

וזו התפילה שלנו והעבודה האישית שלנו להישמע לקריאה שהקב"ה רוצה מאיתנו, ולפלא הגדול שהוא נותן לנו מדי יום ביומו!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

המאמר נכתב להצלחת מורי ורבי עטרת ראשי
רבי חיים שמעון פינטו