בתוכנית 'עומקא דליבא' התארחה מרים קסמן לשיחה מרתקת עם אפרת ברזל. השתיים, בעלות מסע רוחני עשיר, דנו בעומקם של גבריות ונשיות לפי התורה, בתפקידים המשתנים של נשים וגברים בעולם המודרני, ובאיזון בין הכרעה להכלה – הכל דרך סיפורים אישיים, תובנות תורניות, הומור ופתיחות נדירה.
אפרת פתחה בהתרגשות ושיתפה כיצד, כ'ילדה' חילונית נשואה טרייה בת 20, חשה רצון עז לבשל, ללדת ילדים ולקטוף פרחים, אך העולם החילוני דחף אותה לקריירה ולהסתיר את "הפרג'יליות הנשית". "בתשובה הבנתי: אני רוצה להיות אישה, ללדת, לעבוד, להרוויח, אבל לא לשכוח מי אני. יש עומק במיקום של גבר ואישה, גם בתוכנו".
מרים הגיבה: "פעם תפקידים היו ברורים – גברים פרנסו, נשים היו תלויות, לא ידעו קרוא וכתוב, לא נהגו, לא עבדו. היום, כשנשים עצמאיות, זה מבלבל. אישה אמרה לי: 'נחמד לנו, אבל למה אני צריכה אותו?' התשובה אינה בצורך חומרי, אלא באהבה – אי אפשר לאהוב לבד. קשר מרחיב אותנו, זה גבוה יותר מפרנסה."
עוד באתר:
אפרת שאלה על הרקע של מרים, אמא ל-11 ילדים, נשואה לתלמיד חכם משפיע. מרים, בהומור, ביקשה להשאיר את בעלה מחוץ לשיחה: "הוא לא צריך לסבול מזה שיש לו אישה מוזרה!" היא סיפרה על בית הוריה התורני והאינטלקטואלי: "לא היה הבדל בין בנים לבנות. שולחן שבת היה דיונים עמוקים, אבא הזמין ביקורת, שאלות נוקבות." כשעברה לבני ברק לפני 40 שנה, גילתה שותפות בין הורים: "אמא שלי הייתה מרכזית, דעתה קריטית. לא חוויתי אישה נכפית."
אפרת, כחוזרת בתשובה, שיתפה: "גדלתי בעולם שזלזל בתפקידים נשיים. בתשובה רציתי לבנות בית, לגדל ילדים." מרים הוסיפה: "גידול ילדים לא תמיד עניין אותי, אבל הוא חשוב. אני אינטלקטואלית, אוהבת ללמוד, והיו תקופות קשות של האכלה והחתלה. ה' נתן לנו שכל, אהבה לבישול – אנחנו גם וגם."
מרים הסבירה: "גבריות ונשיות אינם רק מעשים, אלא צורות הוויה. האדם הראשון נברא זכר ונקבה, וכל אחד מאיתנו מכיל שניהם." היא תיארה שני סמלים:
חץ (גבריות): כוח היררכי, מכוון מטרה, ביקורתי, שיפוטי, תחרותי – "לשפר, להתקדם, להכריע, כמו קו ישר למעלה."
עיגול (נשיות): הכלה, קבלה, ראיית מורכבות, סגירת מעגלים – "הוויה, לא רק עשייה, עושה מקום לשני."
אפרת התחברה: "כילדה חילונית, חשתי צורך לסגור מעגלים. פגשתי חברת ילדות, קארין, אחרי 20 שנה – סגירת מעגל! בעלי אמר 'נו, אז מה?' אבל הרבנית קנייבסקי לימדה אותי: בעיגול, נקודת ההתחלה והסיום נפגשות. הבריאה מתחילה ב'יהי אור' ומסתיימת באישה – אור ונשיות קשורים."
מרים הדגימה: "ברפואה, כשנשים נכנסו, היא נהייתה הוליסטית. פעם רופאים גברים היו 'עלילים', זורקים פירור מידע. היום יש זכויות חולה, שותפות, רפואה מונעת – נשי: לראות מצב רוח, רקע, את האדם בשלמותו. אבל רופא חייב להכריע, וזה גברי. כולנו משתמשים בשני הכוחות, בוחרים לפי הסיטואציה."
אפרת שאלה: "העולם נהיה נשי יותר?" מרים השיבה: "הפוסט-מודרניזם נשי: מקבל אמיתות רבות, מפיל היררכיות, נותן קול לחלשים. אבל יש תנועה חזרה לגבריות, גם בפוליטיקה. ביהדות, הכוח הנשי נשגב – הכלה, תקשורת – אך צריך איזון. היררכיה חשובה: אמת אחת, כבוד לרב, להורים, לבעל. ויש גם קשר פנים אל פנים, הבנה, עומק."
אפרת שיתפה: "יש לי הורים שמאלנים אנטי-דתיים, ואני מתמודדת עם דואליות. אני מסבירה תורה, הם מדע – שנינו חשובים. ה' ברא אותנו שונים, בזכות השונות הבריאה עומדת." מרים הסכימה: "אני מלמדת סטודנטיות שמאלניות. הן לא חייבות להסכים, אבל אני רוצה שיבינו את היושרה של התורה, ואני לומדת מהן. בתלמוד מביאים כל הדעות, כי זה עוזר להכריע – אבל בשבילנו, ההלכה היא התורה."
אפרת העלתה: "למה אישה פסולה לעדות?" מרים השיבה: "אם התורה גדולה, אין לפחד משאלות. אישה פסולה לעדות בהכרעה, אבל לא באמת – כמו בכשרות, 'נאמן בייסורים'. זה משחרר אותה מחובה. השאלה היא: מה מרוויחים מזה? לא 'למה היא לא יכולה'. בעבר, היהדות הייתה מתקדמת בזכויות נשים. הפמיניזם דחף להיות כמו גברים, ושכחנו מה זה להיות אישה".
על הברכה "שלא עשני אישה", אפרת ציינה תשובה מאביה החילוני: "גבר היה מתמוטט מלידה! ה' עשה אותנו משוכללות." מרים הוסיפה: "בדיוק. ה' ברא אותנו כרצונו, עם תפקידים שונים." על נשות הכותל, אפרת שאלה: "האם הן מזלזלות בקשר שלי, כאישה חרדית, עם ה'?" מרים השיבה: "הן חושבות שאת לא באמת בוחרת, אולי סטוקהולם סינדרום. אבל לא כל אישה מזדהה עם מטבח וילדים. ביהדות יש זרמים גבריים – הלכה, פלפול – וזרמים נשיים – שמחה, ערך האדם. יש מקום לאינדיבידואל. ב-2025, את יכולה להתפלל בנץ, לעבוד, לאזן."
אפרת הזכירה דוגמה: "קבוצת כדורגל על הר, הכדור נופל. שמו גדר, שיחקו ונהנו. מישהו אמר 'תורידו, תחיו בחופש', אבל הגדר שומרת על המשחק." מרים הסכימה: "גבולות מאפשרים. לפעמים שמים יותר מדי דגש עליהם, ושוכחים את המשחק. מחיצה בבית כנסת לא תמיד נחמדה, אבל צניעות והפרדה בונות קשר זוגי נעלה, חוסכות דוגמת נפש." אפרת הוסיפה: "נשים חרדיות חזקות – יולדות, מבשלות, יצירתיות. מגבלות מוציאות פתרונות. בשבת, בלי אוטו, אני ממציאה דרכים חדשות."
מרים סיימה: "ה' ברא אותנו עם כוחות גבריים ונשיים. בחרי מה מתאים, התקדמי תוך שילוב הכל." אפרת הוסיפה: "נשים חזקות, כי מגבלות מאלצות יצירתיות. התורה מחברת אותנו לעצמנו, לאחר, לה' – בעולם משתנה."
האזינו לתוכנית המלאה – 'עומקא דליבא' בהגשת אפרת ברזל ב'קול חי':
