
צה"ל פרסם הבוקר (שלישי) את ממצאי התחקיר על הקרב בקיבוץ ארז ב-7 באוקטובר: צוות התחקיר מצא כי בעוד צה"ל נכשל במשימתו להגן על התושבים, לוחמי כיתת הכוננות המקומיים הצליחו למנוע כיבוש של הקיבוץ במלחמה עיקשת שנמשכה שעות ארוכות. התחקיר, שהושלם לאחר חקירה מקיפה, מציג מסקנה ברורה וחדה: "צה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי קיבוץ ארז", אך הגבורה של התושבים מנעה טבח והפכה את ארז לסיפור הצלחה יחסי ביום השחור והקשה.
התחלת הקרב
הקרב החל בשעה 06:29 כאשר ארגון הטרור חמאס פתח במכת אש מרצועת עזה לעבר יישובי הנגב המערבי. רגעים לפני כן, בשעה 06:28, מפקד הפלוגה הגזרתי כבר זיהה סימני הכנה להתקפה כאשר ירה לעבר שני רחפנים שזיהה מעל ראשו בסמוך לעמדת הפילבוקס. רחפן אחד נפגע ואילו רחפן נוסף התפוצץ על העמדה – סימן ראשון לסערה שעמדה לפרוץ.
עוד באתר:
כ-15-20 מחבלים ניסו לחדור לשטח הקיבוץ כחלק ממתקפה מתואמת שכללה חדירה על גבי מצנחי רחיפה, כלי רכב ובאופן רגלי. הם נתקלו בהתנגדות עזה מצד תושבי הקיבוץ ולוחמי כיתת הכוננות שהתגייסו תוך דקות ספורות. הרבש"ץ לשעבר של הקיבוץ, ששהה בירושלים, בדק בשעה 06:29 את נוכחותם של חברי כיתת הכוננות והקפיץ אותם בשעה 06:40.
למרבית חברי הכיתה ציוד הלחימה היה מאוחסן בבתיהם – החלטה שהתבררה כחיונית לקיום הקרב. כבר בשעה 06:48 הם היו פרוסים בעמדותיהם תחת פיקודו של הרבש"ץ לשעבר, בעוד החמ"ל הישובי וצוות צח"י החלו לפעול במקביל ליצירת תמונת מצב ותיאום הפעולות.
הטנק הבודד והחלטה גורלית
נקודת מפנה ראשונה בקרב התרחשה כאשר מפקד הפלוגה הגזרתי פקד בשעה 06:38 על טנק להגיע לעמדה שולטת בין גדר המערכת לבין הקיבוץ. הטנק נלחם בגל המחבלים הראשון שחדר למרחב, דרס את אופנועי המחבלים ושיבש את התקפתם במהלך אמיץ שצמצם משמעותית את היקף הפשיטה המתוכננת. אולם הטנק נפגע מירי טילי נ"ט, והמפקד נאלץ לקבל החלטה קשה.
לאחר שקיבל דיווחים על חדירת מחבלים גם למרחב ניר עם, החליט מפקד הפלוגה להנחות את הטנק להתרחק מהעמדה ולהגיע לסיוע קיבוץ ניר עם. החלטה זו, שנראתה הגיונית מבחינה טקטית לאור המשאבים המוגבלים, הותירה את קיבוץ ארז ללא גיבוי צבאי משמעותי בדיוק בזמן שהמחבלים המשיכו להתקדם לעברו.
הזיהוי שהציל את הקיבוץ
נקודת המפנה הגורלית בקרב התרחשה בשעה 07:05 כאשר חברי כיתת הכוננות ותושבים נוספים, שהיו ממוקמים באנדרטת הפלמ"ח שבפאה המערבית של הקיבוץ, זיהו טנדרים חשודים הנעים לכיוון השער האחורי של הקיבוץ – השער הכחול. לאחר וידוא מול החמ"ל הגזרתי שמדובר במחבלים, הכוח פתח באש לעבר הטנדרים ובכך החלה לחימה משמעותית שתקבע את גורל הקיבוץ.
במקביל לזיהוי המחבלים, הרבש"ץ לשעבר קיבל החלטה אמיצה שהשפיעה על כל מהלך הקרב: הוא פקד על כלל חברי הכיתה לנוע לעבר השער הכחול ולרכז שם את מאמץ ההגנה וההתקפה. החלטה זו, על אף הסיכונים הכרוכים בה, אפשרה לחברי כיתת הכוננות לעמוד כחזית מאוחדת מול התקפת המחבלים ולמעשה לבלום אותה.
המחבלים הגיעו לקרבת השער הכחול, פרקו מהטנדרים והתמקמו בארבעה מרבצים שונים, מהם ניהלו חילופי ירי מול חברי כיתת הכוננות ותושבים נוספים שהיו פרוסים מולם. בשלב זה החלה לחימה עיקשת שנמשכה שעות ארוכות, בה הלוחמים המקומיים הוכיחו אומץ יוצא דופן.
גבורה תחת אש
הלחימה בשער הכחול הפכה לעיקר הקרב על גורל הקיבוץ. חברי כיתת הכוננות ניהלו לחימה עיקשת ומושכת, והם בלמו את המחבלים במחיר כבד. בשעה 07:15 חבר כיתת כוננות נפגע מפיצוץ רימון שהושלך לעברו בעמדת הבטון בשער הכחול, אך למרות פציעתו המשיך להילחם. חצי שעה לאחר מכן הוא נפצע בראשו אך עדיין סירב לעזוב את העמדה והמשיך להילחם עד שחולץ בכוח.
בשעה 07:40 נפגע חבר כוננות נוסף, שפונה על ידי חברו לקבלת טיפול רפואי ראשוני בחמ"ל. המחבלים הגבירו את הלחץ ושיגרו אר-פי-ג'י לעבר אחד מבתי הקיבוץ בסמוך לשער הכחול, מה שהדגיש את הסכנה הממשית שהם מהווים לתושבים.
בשעה 07:45 רס"ן אמיר נעים הי"ד, חבר כיתת כוננות במילואים, נפגע בעת שנלחם בחצר אחד הבתים בחזית זירת הלחימה. אמיר פונה אל הבית הסמוך אך נפטר מפצעיו מאוחר יותר, והפך לקורבן היחיד מקרב המגינים על הקיבוץ.
הסיוע מאור הנר
במצב נואש זה, כאשר חברי כיתת הכוננות נלחמו ברציפות כבר כשעה וחצי, רבש"ץ ארז שהיה בדרכו לקיבוץ הבין שהוא זקוק לסיוע דחוף. הוא פנה לרבש"ץ קיבוץ אור הנר הסמוך, והלה נעתר לבקשתו והוציא כוח תגבור שהורכב בשלב ראשון מלוחמי כיתת הכוננות של הקיבוץ ולאחר מכן הצטרפו אליהם לוחמים נוספים תושבי אור הנר שאינם חברי כיתת כוננות.
בשעה 08:00 הגיעה חוליית התגבור הראשונה לקיבוץ ארז. הסיוע הגיע בזמן קריטי – חלק מחברי כיתת הכוננות היו נצורים בעמדת הבטון בשער הכחול תחת אש כבדה, עם כדורים אחרונים של תחמושת, וביקשו סיוע דחוף לאחר שאחד מהם נפצע. מצב זה היה עלול להוביל לקריסת ההגנה כולה.
בשעה 08:15 הגיעו רבש"ץ ארז ושלושה תושבים נוספים מקיבוץ אור הנר, והרבש"ץ לשעבר שמפקד בפועל על הכוח בלחימה ביצע הערכת מצב מהירה ותדרך חוליית חילוץ מיוחדת. החוליה, בפיקוד של תושב קיבוץ וסגן הרבש"ץ ולוחמי כיתת הכוננות מאור הנר, קיבלה משימה מסוכנת: לחלץ את חברי הכיתה שהיו נצורים בעמדת הבטון.
מבצע החילוץ הנועז
בשעה 08:45 חוליית החילוץ התחלקה לצמדים והתקדמה אל עבר השער הכחול בחסות הבתים. במהלך התנועה המסוכנת החוליה זיהתה ירי לעברם בעת הדילוג בין הבתים, מה שהוכיח שהמחבלים עדיין נמצאים באזור ומהווים איום ממשי.
תוך כדי התנועה צמד אחד זיהה ודיווח בקשר על תנועת מחבלים נוספת במגמה מזרחה מקביל לגדר הקיבוץ. הרבש"ץ הגיב מיידית והעלה רחפן מהחמ"ל, שזיהה את תנועת המחבלים לעבר נקודה 29 בגדר הקיבוץ – איום חדש שהתפתח במקביל לקרב העיקרי.
למרות הסכנות, מבצע החילוץ הצליח. בשעה 09:00 חולצו חברי כיתת הכוננות תחת אש ולאחר מכת אש מתואמת שנתנו החברים שנלחמו במרחב כדי לאפשר את יציאת הלוחמים מהבטונדה. המחבלים הגיבו בירי אר-פי-ג'י לעבר מבואת הבית הסמוך, מה שגרם לפציעתם של חברי כיתה ותושבים נוספים.
הקרב על נקודה 29
בעוד הקרב בשער הכחול הגיע לשיאו, התפתח מוקד לחימה נוסף בנקודה 29 בגדר הקיבוץ. חברי כיתת הכוננות ותושבי הקיבוץ ששהו בחמ"ל הגיעו לנקודת הלחימה החדשה והתפרסו בסמוך לגדר. לוחמי כיתת הכוננות ניהלו קרב נפרד מול המחבלים, והרגע הקריטי הגיע כאשר המחבלים הצליחו לחדור את הגדר אל שטח הקיבוץ לאחר שהניחו מטען ויצרו פרצה.
ברגע מכריע זה, הרבש"ץ הכריז בחמ"ל "מעגל פתוח" – אות מצוקה שהעיד על הסכנה הממשית לנפילת הקיבוץ. אולם הלחימה העיקשת שהתנהלה מול המחבלים השיגה את מטרתה – המחבלים נסוגו מיד בעקבות האש הכבדה שהתנהלה מולם, והקיבוץ ניצל מכיבוש.
הגעה של כוחות סדירים
רק בשעה 10:45, יותר מארבע שעות לאחר תחילת הקרב, הגיע כוח קטן מחטיבת הצנחנים בפיקוד מפקד החטיבה לקיבוץ. עד אז, הלחימה כולה נוהלה על ידי תושבי הקיבוץ ולוחמי כיתות הכוננות המקומיים. לאחר שיחה בחמ"ל הקיבוץ, נשארה בקיבוץ חוליית צנחנים קטנה בלבד, ואילו השאר המשיכו למוקדי לחימה נוספים לבקשת המג"ד הגזרתי.
בשעה 13:00 הגיעו מדריכי שב"כ שהצטרפו יחד עם חברי כיתת הכוננות למאמץ הסריקות במרחב הקיבוץ. רק בשעה 20:00 – כמעט 14 שעות לאחר תחילת הקרב – הגיעו כוחות מהיחידה הרב מימדית ומגדוד 202 לתגבר את הקיבוץ באופן משמעותי.
המסקנות הקשות
התחקיר, שערך סגן-אלוף במילואים ישראל שטרית ונמשך תשעה חודשים כולל ראיונות עם הכוחות הלוחמים, תחקור יומני המבצעים וחקר סרטוני חוזי, מגיע למסקנות ברורות וחדות. מצד אחד, הוא מעניק שבחים חמים לכל הגורמים המקומיים: חברי כיתות הכוננות של ארז ואור הנר, התושבים שהצטרפו ללחימה, צוות צח"י של קיבוץ ארז, ומפקד הפלוגה הגזרתי שפעולותיו הראשונות "צמצמו את היקף הפשיטה לקיבוץ ארז".
מצד שני, התחקיר מציין בבירור את הכשלים: "צה"ל נכשל במשימתו להגן על תושבי קיבוץ ארז ועל האזרחים ששהו במרחב". עוד נמצא כי "צה"ל התקשה ליצור תמונת מצב ברורה ובהירה על המתרחש במרחב קיבוץ ארז עד שעות אחר הצהריים", בעוד שלצוות החירום היישובי הייתה תמונת מצב כללית כבר בשעות הבוקר.
התחקיר מדגיש כי קיבוץ ארז "נחדר על ידי מחבלים אך לא נכבש בשום שלב" – הישג יוצא דופן שמיוחס במלואו לגבורת התושבים ולוחמי כיתות הכוננות. לפי הממצאים, לפחות שני מחבלים חוסלו בשטח הקיבוץ, ושישה מחבלים נוספים חוסלו במרחב מצפון לגשר נחל שקמה, ככל הנראה כשנסוגו מהקרב.