
הודעת דובר צה"ל הבוקר כי לראשונה צה"ל תקף בנמל חודידה באמצעות ספינות טילים של חיל הים בתימן, מעידה על היכולות של צה"ל לפעול במרחק של למעלה מ 2000 ק"מ משטח המדינה לא רק באויר.
צריך להבין, טיסה של מטוסי קרב היא אמנם מורכבת אבל ההגעה לשטח היעד היא מהירה הרבה יותר ופחות גלויה.
שיט בספינות הסער המתקדמות לתימן דורשת התארגנות אחרת שדורשת גם זמן ארוך יותר בים וגם תיאומים נוספים.
עוד באתר:
אתה שט בנתיבים הסמוכים למדינות אויב כמו ערב הסעודית ממזרח, מצרים במערב וכמובן תימן.
בתקיפה הנוכחית צה"ל מוכיח כי כל האפשרויות עומדות לפניו, ומדובר גם באיתות לאיראנים שאנחנו מסוגלים להגיע לכל מקום באמצעות כלי השיט המתקדמים כמו סער 6, צוללות ועוד יכולות שאין טעם לפרסמן.
חשיבות התקיפה בנמל המרכזי של החותים כפולה.
מחד. לא לאפשר לחותים לשקם את הנמל ולמרות שעברו פחות משלושה שבועות מאז התקיפה האווירית צה"ל רוצה לגדוע כל אפשרות להשתקם.
המרכיב השני הוא ההרתעה.
הנמלים החותים מהווים את מקור ההכנסה העיקרי של החותים בסדרי גודל של מאות מליונים בחודש.
תקיפת נמל תעופה משביתה את הסחר והתעבורה האוירית שגם כך היא מצומצמת. תקיפת נמל ממנו יוצאות ונכנסות אניות המספקות חימושים ודלק הוא כבר מרכיב אחר.
הפגיעה בהן היא נדבך חשוב ומרכזי ובלעדיהן קשה לחותים להתקיים. זה לא אומר לרגע שהחותים יוותרו. לרשותם עוד – לפי ההערכות – מאות טילי שיוט, אבל כל פגיעה כלכלית מוסיפה עוד ליכולת הכלכלית שלהם.
לכן, גם שיטת הפעולה לשוט באישון לילה לשגר באור יום טילים ולשוב בחזרה זהו אתגר גדול לחיל הים ולמרכיביו השונים אבל הצורך בשליטה והניראות בשטח היא אחד הגורמים החשובים להציג לעיני כל.
אנחנו כאן בכל דרך. בים, באויר ובדרכים עלומות נוספות.
והכי חשוב אחרי הכל שכולם חזרו הביתה בשלום.