איך הייתם מציירים את אחרי ה-'120' שלכם? תרגיל מרתק

תרגיל מרתק התקיים השבוע בתוכנית "בית נאמן" ב'קול חי', כשהרב אריה אטינגר, מגיש התוכנית ומנהל בית הספר להכשרת יועצים, החליט לקחת את המאזינים למסע עמוק דרך החיים שלהם. הרעיון: לקחת דף נייר, לחלק אותו לשישה חלקים, ולצייר את שלבי החיים השונים.

השלבים שהוגדרו היו: ילדות, בחרות, זוגיות, הורות, זקנה, ולבסוף – השלב הכי מאתגר – מה שיקרה אחרי המוות. כל מאזין התבקש לצייר בכל חלק חוויה מייצגת, דומיננטית או משמעותית מהתקופה הרלוונטית.

"מה שאני מבקש מכם כעת, קחו ריבוע אחד בתוך השישה ריבועים, הריבוע הראשון ככה, ופשוט תתחילו לצייר את חוויית הילדות שלכם", הנחה הרב אטינגר. "אני לא מצפה עכשיו שתציירו עולם ומלואו, אבל תציירו איזה חוויה מהילדות שלכם. מה שהכי תופס אתכם חזק".

העקרון שהנחה את התרגיל היה פשטות וספונטניות מוחלטת. "פשוט תחזרו לגן הילדים ותעשו ציור", עודד הרב אטינגר. "תסתמו את השכל, תסתמו את הראש, אין ראש יש רק לב, ספונטניות ולצייר, לחזור לגן הילדים".

התרגיל ריתק גם את הצוות הטכני שבדרך כלל נשאר מאחורי הקלעים. באמצע השידור, באופן חריג לחלוטין, פנה נתי שולמן, אחד מהטכנאים, למיקרופון ואמר: "אני יושב פה באולפן קונטרול ככה ממול הרב, כל התהליך מהתחלה ועד הסוף – אני פשוט מרותק, זה פשוט וואו, מדהים איזה דבר".

גם פנחס בינדר, הטכנאי השני, הצטרף לתרגיל במהלך השידור החי. ושיתף שבכל תקופתו ברדיו הוא לא זוכר כזה תרגיל מרתק בשידור, כשהגיע לחלק האחרון והמאתגר ביותר – המוות – הוא לקח דף ועט וצייר יחד עם המאזינים.

"מה ציירת פה?" שאל הרב אטינגר את פנחס בשידור. "בעצם ציירתי את מה שאני מקווה להשאיר בעולם", השיב בינדר. "זה כאילו נכדים, נינים, בני נינים… הילדים, אשתי".

סיפורים אישיים מרגשים

המאזין צביקה, שהשתתף בתרגיל לאורך כל השידור, חלק סיפור אישי מרגש. בחלק הילדות הוא צייר "פשוט, כאילו בן אדם שוכב על מיטה ועוד בן אדם שוכב על מיטה, שלושה אנשים ליד הבן אדם הראשון ושלושה אנשים ליד הבן אדם השני. אופניים, זה סוג של ילד עצוב".

בתקופת הבחרות הוא צייר לב שבור: "ציירתי בחור, כאילו, בלב, זה בניין של ישיבה. הלב חצוי כזה, שבור". אך בזוגיות התמונה השתנתה דרמטית: "נדנדה, זוג יושבים בנדנדה, לב באמצע", הפעם, הלב היה שלם.

כשהרב אטינגר שאל אותו על המעבר מלב שבור ללב שלם, צביקה פתח את ליבו: "חיפשתי בעצם מישהו שיתייחס אליי, יאהב אותי". הרב אטינגר אמר: "אני רוצה להגיד לך משהו בסוד, שגם אני עד היום מחפש צומי. לא באותה רמה, אבל כולם. השאלה היא כמה אנחנו מרגישים לא קיימים – ככל שאנחנו מרגישים יותר לא קיימים, אנחנו מחפשים יותר צומי".

האתגר הגדול: לצייר את המוות

החלק הכי מאתגר בתרגיל היה הציור האחרון – מה שיקרה אחרי מאה ועשרים שנה. הרב אטינגר הודה שגם הטכנאים התחילו "לפחד" מהחלק הזה, אבל המשיך להעז ולהוביל.

"פשוט לצייר איך אני מדמיין את אחרי המוות שלי", ביקש מהמאזינים. "האם זה מפחיד אותי? האם זה נעים לי? מה אני חווה שם? מה אני מרגיש שם? פשוט בואו ננסה להעיז לצייר את זה".

כשהרב אטינגר שאל את צביקה "מ-1 עד 10, כמה מאתגר אותך לצייר את הציור של אחרי 120?", התשובה הייתה: "7". בציור שלו תיאר צביקה את עצמו "בענן, זאת אומרת, אני כביכול בשמיים, ובעצם הילד שלי חולם אותי, ואני אומר לו, בחלום, כיף למעלה, תעשו מצוות".

צביקה הסביר את המוטיבציה שלו: "אני עבדתי שנים בבית חולים, גם עם אנשים מבוגרים, וקורה שאנשים נפטרו לי בידיים… ואני ממש רוצה להגיד להם, תתגלו אליי אחרי 120, תספרו לי קצת משהו מעניין".

חיפוש אחר משמעות

מאזינה אחרת שהצטרפה לתרגיל חשפה ציורים מעניינים: בילדות – "סמיילי", בנערות – "ענן חושך", בזוגיות – "לב וגם ענן חושב". כשהרב אטינגר שאל אותה מה זה אומר "ענן חושב", היא השיבה: "קצת עומק אולי".

בחלק על ההורות היא ציירה "ילד והורה, וההורה כאילו מושיט יד" – נתינה מההורה לילד. גם בזקנה המשיכה באותו קו: "כאילו, סוג של סבתא, מגישה עוגיות לנכדים" – שוב נתינה.

אבל הציור הכי מרגש שלה היה האחרון: "ציירתי מתנה", היא אמרה. כשהרב אטינגר שאל מדוע, התשובה הייתה מרגשת: "חשבתי שצריך לבטא את זה שאני רואה שבאמת כל מה שעשיתי כאן היה שווה".

תובנות עמוקות

הרב אטינגר ניצל את הציורים כדי להעביר תובנות חשובות: "תבינו דבר אחד, שכל הפחדים שיש לנו לאחרי המוות, זה דברים שהם לא בעתיד, זה דברים שמלווים אותנו היום. וכדאי להעיז להתבונן בזה, להבין מהם הרגשות שלנו, מה מלווה אותנו".

למאזינה שציירה "מתנה" הוא הסביר: "יש לך איזשהו פחד שמלווה אותך, איזשהו רגש כזה חזק – האם כל מה שאני עושה שווה או לא? זו נקודה מאוד משמעותית".

התרגיל עורר היענות מדהימה. במהלך השידור החלו להגיע הודעות ווטסאפ עם ציורים מהמאזינים. הרב אטינגר הבטיח הגרלות על ארוחה זוגית ולינה בצימר לכל מי שישתתף בתרגיל וישלח את הציור

"אתם רק ציירתם את החיים שלכם, אבל יש פה ים של תובנות", הסביר הרב אטינגר בסיום. "תתחילו להתבונן. קודם כל, להסתכל על זה, להסתכל על זה, זה המון, המון, המון".

וגם אתם, הקוראים, יכולים! בצעו את התרגיל, שלחו את הציור לוואטסאפ 0504594792 או למייל [email protected], ותיכנסו גם אתם להגרלה על צימר ועל ארוחה זוגית שתתקיים בעז"ה בשבוע הבא בתוכנית.

האזינו לדברים המלאים, מתוך התוכנית 'בית נאמן' בהגשת הרב אריה אטינגר: