בדיון דרמטי שהתקיים השבוע בוועדה לביקורת המדינה, עלו אזהרות חמורות בנוגע לסכנה למשבר משכנתאות בהשראת משבר הסאב־פריים האמריקאי. יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, הציג תמונת מצב מטרידה של הקלות גורפות במתן אשראי, עלייה חדה בריביות, ורווחי עתק של הבנקים – כל זאת בשעה שמשקי הבית נאבקים לעמוד בהחזרים החודשיים.
לדבריו של לוי, "מזה תקופה ארוכה אני ער לתופעה מאוד מסוכנת בענף האשראי למשכנתאות, אשר עלול להוביל אותנו למשבר סאב־פריים חמור אשר ישאיר עשרות אלפי משקי בית ללא יכולת לעמוד בתשלומי המשכנתא ובשל כך לאבד את ביתם. המגבלות אשר אמורות להגן על כשלים בהחזרי האשראי הוקלו משמעותית בשנים האחרונות, מה שגרם הן לעלייה חדה במחירי הדירות והן לעלייה משמעותית בריבית בנק ישראל".
לוי הפנה אצבע מאשימה כלפי הבנקים: "רווחי הבנקים בשנת 2024 הגיעו ל-30 מיליארד שקלים – גידול של 15% לעומת 2023. ברבעון הראשון של 2025 לבדו, חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו יחד 7.68 מיליארד שקלים. ברבעון הזה חולקו 2.5 מיליארד דיבידנד. האם זה נורמלי? מדובר בהשתוללות של הבנקים וחגיגה על חשבון הציבור. הציבור מחזיק בחשבונות עו"ש 230 מיליארד שקלים – ואפשר לומר שהם נותנים את הכסף הזה כמעט בחינם. אז מה הציבור מקבל בתמורה?".
עוד באתר:
לסיכום הדיון קרא לוי לפעולה מצד הרגולטורים: "אני שומע ממספר חברי כנסת כי הם מתכוונים ללכת על חקיקה על ראשם של הבנקים. איני רוצה להגיע לשם. אני מבקש משומרי הסף לנקוט עמדה".
בנק ישראל, מנגד, ביקש להרגיע. אלון זקן, עוזר המפקח על הבנקים, הבהיר: "הפיקוח על הבנקים עוקב אחר הסיכונים היציבותיים לרבות היבטי ההוגנות והשקיפות. לאחרונה הוקם צוות בראשות אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, שבודק את השפעת חוזי המימון עם היזמים על מחירי הדירות. שם המשחק הוא היצע – אם יהיה מספיק היצע, המחירים יירדו".
זקן הוסיף: "איננו רוצים לנקוט בצעדים שאינם מבוססים, אלא תשתיתיים – שדורשים זמן. מגבלת הנדל"ן היא דוגמה לצעד שננקט: הגבלנו את הלוואות הבלון ל-10% ואת מבצעי הקבלן 20%-80% ל-25%. הרווחיות העודפת של הבנקים נובעת גם מעליית הריבית וגם מצעדי התייעלות ודיגיטציה. הדרך הנכונה היא הגדלת התחרות, לא התערבות בתמחור".
זהבה בוכהולץ, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים, חיזקה את המסר: "שיעור הפיגורים במשכנתאות לא עלה, גם אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל. במסגרת מתווי הסיוע נדחו 130 אלף הלוואות – מה שסייע לאותם לווים. אנו פועלים מתוך אחריות כפולה: לשמור על יציבות הבנקים ולוודא שהם הוגנים כלפי לקוחותיהם".
מהצד השני של השוק, הדגיש ח"כ יעקב אשר את חשיבותם של יועצי המשכנתאות כ"מתווכים" שמסייעים ללקוחות לבחור את המסלול המתאים להם: "הרפורמה של 'מחזור בקליק' היא דוגמה חיובית, אך יש לאסדר את התחום ולהעניק לו מסגרת מקצועית, במיוחד לאור חוק הבנקאות הפתוחה. אפגש השבוע עם מנכ"ל משרד המשפטים ואני מאמין שזהו הגוף המתאים להוביל את ההסדרה".
נופר יעקב, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות, התריעה: "62% מהלווים נעזרים ביועצי משכנתאות – אך התחום אינו מוסדר מספיק. יש הצעת חוק שממתינה כבר חצי שנה בוועדת שרים לחקיקה. יש להחיל סטנדרטים ולהרחיק 'עשבים שוטים'. המשפחה זקוקה לרנטגן פיננסי כדי להבין את ההשלכות של ההלוואה הגדולה בחייה".
גם ברשות התחרות התייחסו לבעיית התחרות. עו"ד עופר סלע, היועץ המשפטי של הרשות, הסביר: "כרגע לא זוהו תיאומים בין הבנקים, אך הנושא נמצא במעקב. חוסר במודעות ציבורית והיעדר סקר שוק לפני לקיחת משכנתא עלולים להעיד על תחרות לא מספקת. עם זאת, הרפורמה שהנהיג בנק ישראל לשקיפות ואישור עקרוני מהווה צעד חיובי".
בסיכום הדיון, אישרה הוועדה את הצעת היו"ר לחייב את מבקר המדינה להכין דו"ח ביקורת בנושא, במסגרת סעיף 21 לחוק. בכך ניתנה למעשה יריית פתיחה לחקירה מערכתית שתבחן האם המערכת הבנקאית פועלת באחריות – או דוהרת לעבר משבר.
