הממשלה מבטיחה מאז 2014, אבל בית החולים לא יוקם לפני 2032

למרות החלטת ממשלה שקיבלה תוקף כבר לפני עשור, הקמת בית החולים השני בבאר שבע עדיין נגררת, ותחזיות עדכניות מציבות את פתיחתו רק בעוד כ-7–9 שנים – לכל המוקדם. כך עולה מדיון שהתקיים השבוע בוועדה לפיקוח על הסרת חסמים, בראשות ח"כ מיכאל ביטון מ'המחנה הממלכתי'.

הדיון עסק בהחלטת ממשלה 1731 משנת 2014, שנועדה לחזק את מערכת הבריאות בדרום באמצעות הקמת מרכז רפואי שני בבאר שבע, שיכלול 600 מיטות אשפוז ויחידות טיפול מתקדמות. בפועל, החזון נתקע מול שורת חסמים: רגולטוריים, תשתיתיים, תקציביים ובירוקרטיים.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, התריע כי הפערים במערכת הבריאות בין המרכז לדרום הם בלתי נסבלים: "לא ניתן לקבל מציאות כזו. זו מדינה שרוצה אחדות וערבות הדדית? אם הממשלה רוצה לתקן את זה – היא צריכה להיות יותר אקטיבית ולהביא פתרונות. האם ב-2028, בחלוף 14 שנה מהחלטת הממשלה, נזכה לקבל מיטת אשפוז זמינה בבית החולים החדש בנגב?".

עוד באתר:

צפו

האב השכול סירב להשתתף: ריקוד שיקם לב שבור

גיל ישראלוב

תקרית חריגה

עובד ב'תנ"כי' ננשך בצווארו ע"י נמר; מצבו אנוש

פנחס בן זיו

צפו

האם השכולה הפכה לשבר כלי: "פסיכולוג לא עזר"

גיל ישראלוב

"ענוים הגיע זמן גאולתכם"

רבבות נהרו לכותל המערבי בצום ט' באב. צפו ברגעי הנעילה

אלי יעקובוביץ

חסמים, שותפויות מורכבות ועיכובים

פרופ' אורלי ויינשטיין, מנכ"לית "שיבא נגב", תיארה בדיון את החזון: "הקמת בית החולים היא הרבה מעבר למיטות וחדרי ניתוח – מדובר באירוע אסטרטגי עם השלכות חברתיות, כלכליות ואקדמיות. בית החולים יהיה בסדר גודל של קפלן, בעוד סורוקה יישאר מרכז-העל".

אולם לדבריה, גם בתרחיש האופטימי ביותר – אם כל התהליכים יתקדמו חלק – יחל בית החולים לפעול רק ב-2032. "שש שנים מרגע שיינתנו כל האישורים הנדרשים – זה פרק הזמן להקמה", ציינה.

חיים פרננדס, מנכ"ל קופת חולים לאומית, הוסיף: "הנגב מונה כיום כמיליון וחצי תושבים עם ריבוי טבעי גבוה – ויש בו רק בית חולים אחד. הבשורה היא לא רק רפואית, אלא גם תחרותית – כשהתחרות נכנסת, דברים טובים קורים. אבל אנחנו חייבים שהשנה הקרובה תספק ודאות – לחתום על הסכם, לסיים את שלב התכנון ולצאת לביצוע".

המודל המתוכנן להקמת בית החולים מורכב במיוחד: הבעלות מחולקת בין קופות החולים לאומית ומאוחדת (באמצעות חברת "פרס נגב") ובין בית החולים הממשלתי שיבא (באמצעות "שיבא נגב"). החברות נרשמו כ"חברה בע"מ" ולא כמוסדות ציבוריים. יו"ר הוועדה תהה אם שותפות זו תחזיק מעמד בטווח הארוך: "יש פה יצור כלאיים. מה יקרה אם יתגלו מחלוקות כספיות? מדוע הממשלה לא הקימה בעצמה בית חולים ממשלתי?".

תשתיות, כוח אדם ומציאות מתעכבת

ירדן נבו, משנה למנכ"ל קופת חולים כללית, התריע: "המחסור בכוח אדם הוא לב הבעיה. חשוב להבין – האוכלוסייה בדרום ממשיכה לגדול, ואי אפשר להקפיא את סורוקה. אנחנו חייבים לתקצב תוכניות פיתוח כדי שהנגב לא יעמוד במקום".

נושאים נוספים שעלו בדיון: הקמת תשתיות תחבורה נלוות (כגון מחלפים בכבישים 25 ו-40 ותחנת רכבת), תשתיות חשמל וביוב, והכשרות מקצועיות לעובדי מערכת הבריאות העתידית.

יו"ר הוועדה ח"כ ביטון סיכם את הדיון בקריאה לפעולה ממשלתית מיידית – גם לטווח הקצר: "אני קורא למשרד הבריאות לגבש תוכנית להשבחת שירותי הבריאות בנגב כבר עכשיו, עוד לפני פתיחת בית החולים. האם מישהו יעסוק בתורים ובמחסור ברפואת מומחים או שנישאר בני ערובה להבטחה רחוקה?".

הוא הציע להתנות קבלה ללימודי רפואה באוניברסיטת בן-גוריון בהתחייבות לעבודה בנגב, והביע חשש כבד מלוחות הזמנים: "ההצהרה על שלב ראשון ב-2028 רחוקה מהמציאות. לפי מה ששמענו כאן – קלוש הסיכוי לראות בית חולים מתפקד גם ב-2032. הממשלה צריכה לומר לציבור את האמת – מתי באמת הוא יוקם?".

לסיום, הבהיר היו"ר כי הוועדה תמשיך לעקוב מקרוב אחרי התקדמות הפרויקט: "אני מתכוון לנדנד לכם לא מעט. אשמח להיכנס לחדר הניתוח ב-2032 – אבל את הדלת צריך להתחיל לבנות כבר עכשיו".