אחרי הלילה הקשה; מה נותן לנו תקווה?

בעת של סכנה, כשהעולם מתערער, מתגלה באופן בהיר כוח השמירה העליונה של הקב"ה על עם ישראל. לא כטבע מקרי, אלא כיד ה' הניכרת עלינו ופועלת ומייצרת היסטוריה ייחודית

"בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו – והקב"ה מצילנו מידם"  זו מציאות תמידית.  כל קושי ומאבק הוא במה להצגת נוכחותו של הקב"ה בתוך חיי האומה.

אנו רואים את  ה' בעין הלב, הינה לא ינום ולא יישמן שומר ישראל.

עוד באתר:

השיעור המלא

ה' לא עשה נס באיראן; הוא עשה משהו גדול יותר

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

תחת אש

צפו: משה קליין סירב לנטוש את החתן ברגע האזעקה

קובי סגל

אטרקציה לתושבים

תיעוד: חילוץ הטיל האיראני שנפל ליד מקווה האר"י

אלי יעקובוביץ

"סעו צפונה"

לאחר המטחים הכבדים: צה"ל מפנה את העיר הלבנונית

קובי פינקלר

גם כאשר פורצת מלחמה, גם כשהמציאות רועשת וסוערת – אנחנו לא נאבקים רק כדי להחזיק מעמד. אנחנו עם שנלחם כדי להתעלות, כדי לצמוח  כדי להפיץ מוסר ערכים אמונה ותקווה לעולם כולו.

והתורה מעידה על כך בפרשת השבוע: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה: קומה ה', ויפוצו אויביך, וינסו משנאיך מפניך."

עם ישראל נוסעים – הארון נוסע בראש  ארון הברית  בו מונחים הלוחות, לב התורה.

גם כשהאדמה רועדת – הנפש שקטה, הלב בטוח, והעיניים נשואות קדימה.

כך לימד אותנו יעקב אבינו: לאחר עשרים שנות סבל ועמל בבית לבן – שנים של רמאות, של עוול, של עבודה קשה ביום ובלילה, עמד יעקב איתן ולא נשבר.

כששאל אותו לבן: איך הצלחת להחזיק מעמד? ענה לו יעקב בתמצית חכמת האמונה: "וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי בְּיוֹם מָחָר"

לא הסתכלתי רק על הרגע וההווה לא נפלתי לרגש של קיפוח או מרירות. ראיתי את המחר. האמנתי באור שאחר החשכה.

איך שורדים איך שומרים על תקווה מתפללים נזכרים בתפילה שהיא גם נבואה  "ובכן תן כבוד ה' לעמך, ופתחון פה למייחלים לך"  – אנחנו לא נחלשים כי יש לנו כח שאי אפשר לנצח אותו, כח האמונה והתקווה