ביתה במרכז הארץ של נילי גינדי, אם ל-3 ילדים כשהקטן שבהם בן שנתיים וחצי – נהרס כליל בעקבות פגיעה ישירה של טיל בליסטי איראני אתמול בלילה. נילי, עובדת בית החולים אסותא. בעדות דרמטית: "העובדה שנכנסנו למקלט – הצילה את החיים שלנו. צעקנו "הצילו" עד שבאו לחלץ אותנו. איבדתי את ההכרה, לא מאמינה ששרדנו".
נילי משחזרת: "הייתה אזעקה. בדיוק אכלנו ארוחת ערב כל המשפחה. כולם ירדו למקלט המשותף בבניין למטה. אני גם ירדתי, בני המשפחה שלי הספיקו להיכנס למקלט. הייתה לפני אישה מבוגרת שירדה למקלט. ואני הייתי אחריה. והיא הלכה מאוד לאט, אז הייתי ממש בכניסה למקלט לפני שנכנסתי אליו באופן מלא. ואז הייתה נפילה. שמעתי בום חזק. מזל שנכנסתי למקלט – זה הציל את החיים שלי. אם לא הייתי נכנסת, מרוב ההדף והרסיסים- לא בטוח שהייתי פה. כל החלונות של הבניין התנפצו".
מבצע 'עם כלביא'>>> כל הדיווחים והתיעודים>>>
עוד באתר:
נילי ממשיכה: "נפלתי לקרקע. ראיתי דמות שעומדת לידי – וזאת הייתה הבת שלי. והיא צעקה, היא ניסתה להעיר אותי כי איבדתי הכרה לכמה רגעים. ניסינו לפלס את הדרך החוצה מהמקלט, הכל היה אבנים. התחלנו לצעוק הצילו. ואז הגיעו שכנים מבחוץ וסייעו לחלץ אותנו החוצה, עד הגעת כוחות הביטחון. הכל הלך טוטאל לוס. כשיצאנו החוצה ראינו את כל הבניין הרוס, מכוניות הרוסות. אמרתי לעצמי: איך שרדנו את הדבר הזה? זה נס!".
"עכשיו אנחנו בכפר המכבייה. הבניין מיועד להריסה – אי אפשר לחזור אליו. לא הספקנו לקחת כלום מהבית. נפצעתי בעין, וכעת שוחררתי ואני בסדר. היינו במקלט אני ושלושה ילדים שלי בני שנתיים וחצי, 19.5 ו-24.5. ראיתי שאנשים מאסותא נרתמים – ורוצה להודות על כך".
נילי עובדת ביום יום באסותא השלום בתל אביב, כמתאמת סגל רופאים. אסותא וחבריה לעבודה התגייסו עבורה, לדאוג לצרכיה המידיים כמו טלפון, ביגוד, מזון ועוד. תועבר גם תרומה כספית מכובדת שנאספה על ידי חבריה לעבודה.
