
המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, בן 86 ומצב בריאותו רופף, עומד במרכז סערה פוליטית סביב זהות יורשו, על רקע המלחמה עם ישראל וארצות הברית והחשש מפני חיסולו. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה אמש (שני) כי הליך בחירת היורש הואץ משמעותית לאחר חיסול מנהיג ארגון הטרור חיזבאללה, חסן נסראללה, בספטמבר אשתקד, ומחשש שחמינאי, המסתתר בבונקר מאובטח, עלול להפוך למטרה. לפי גורמים המעורים בדיונים, שני מועמדים מובילים מתמודדים על התפקיד: מוג'תבא חמינאי, בנו של המנהיג הנוכחי, וחסן חומייני, נכדו של מייסד המהפכה האיסלאמית, רוחאללה חומייני.
חמינאי, השולט באיראן מאז 1989, מינה לפני שנתיים ועדה בת שלושה אנשי דת מתוך "מועצת המומחים" – הגוף האחראי לבחירת המנהיג העליון – כדי לאתר יורש. בעקבות המלחמה והאיומים על חייו, פעילות הוועדה זכתה לדחיפות מחודשת. התקשורת בין חמינאי, המסתתר עם משפחתו תחת אבטחה כבדה של יחידת "ואלי יה-אמיר" ממשמרות המהפכה, לבין גורמים במשטר הפכה מורכבת, מה שמסבך גם מאמצים דיפלומטיים לסיום הלחימה.
המנהיג העליון באיראן הוא דמות בעלת סמכות עליונה, השולטת בצבא, במשמרות המהפכה, במדיניות החוץ והפנים, וממנה ישירות או בעקיפין את בכירי המשטר. חמינאי עצמו שולט ב"מועצת המומחים", המונה 88 חברים, ומשפיע באופן מכריע על בחירת יורשו.
עוד באתר:
מוג'תבא חמינאי, בן 56, נתפס כיורש פוטנציאלי שימשיך את דרכו הקיצונית של אביו. כאיש דת בדרג ביניים המלמד בעיר החשובה לשיעים קום, הוא נטל חלק פעיל בתמיכה בדיכוי מתנגדי המשטר ובמדיניות ניצית כלפי אויבים חיצוניים. למרות שאין לו תפקיד רשמי, מוג'תבא נחשב ל"שומר סף" של אביו, בעל קשרים הדוקים עם משמרות המהפכה, וב-2019 הוטלו עליו סנקציות אמריקניות בשל השפעתו.
מנגד, חסן חומייני, בן 53, מייצג את המחנה הרפורמיסטי. כנכדו של אבי המהפכה, הוא נהנה מיוקרה דתית ומכבוד בקרב אנשי דת ובכירים במשמרות המהפכה, אך גישתו המתונה – הקוראת לפתיחות לעולם ולהקלה בכפייה הדתית – הובילה לאיסור התמודדותו בבחירות ל"מועצת המומחים" ב-2016. גורמים מעריכים כי בחירתו תתקבל טוב יותר בציבור האיראני, הסובל ממשבר כלכלי ומתוסכל מהשלטון, ותשדר מסר מפויס לעולם. לאחרונה הביע חומייני נאמנות לחמינאי והציע את שירותיו למשטר, מה שהגביר את מעמדו כמועמד.
לצד שני המועמדים המובילים, קיימים שמות נוספים, בהם האייתוללה עליראזה עראפי. מומחים מזהירים כי משמרות המהפכה עלולים לנצל את המצב כדי למנות מנהיג עליון חלש שישמש כ"בובה" בשליטתם, מה שעשוי לערער את יציבות המשטר. חמינאי עצמו, שנבחר ב-1989 כמועמד פשרה ללא כריזמה דומה לזו של קודמו, הצליח לבסס את שלטונו באמצעות קשרים עם משמרות המהפכה ודיכוי אכזרי של מתנגדים.
הגורמים מדגישים כי טרם התקבלה החלטה סופית, והמילה האחרונה נתונה לחמינאי. עם זאת, המשך הלחימה והתקיפות הישראליות, שחיסלו בכירים במשמרות המהפכה, עלולים לסבך את תהליך העברת השלטון. החשש המרכזי הוא שמותו הפתאומי של חמינאי, על רקע המלחמה והמחאות הפנימיות, יוביל למשבר שלטוני שיקשה על מינוי מנהיג חדש בעל סמכות דומה.