כשלים חמורים בהגנה על המודיעין הישראלי בזמן מלחמה

הוועדה לביקורת המדינה קיימה היום (שלישי) דיון מיוחד שעסק במניעת זליגת מודיעין איכותי לאויב בזמן מלחמה, ובו עלו כשלים חמורים ומסוכנים בהגנה על מידע רגיש במדינת ישראל. במהלך הדיון נשמעו עדויות רבות על הסכנות הקשות הכרוכות בפרסום מיקומים, תזוזות כוחות ונפילות טילים ברשתות החברתיות – לעיתים תוך כדי התרחשות האירועים עצמם – ועל האיום הממשי הנשקף מכך לחיילי צה"ל ולביטחון המדינה כולו.

ממלאת מקום יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי, פתחה את הדיון באזהרה: "אנחנו נמצאים במצב שבו מידע משמעותי ביותר, שיכול לסייע לאויב, נמצא חופשי ברשתות, ועלינו לעצור את זה. נושאים שלא ניתנים לדיון כאן באופן פומבי ייכנסו לדיון בוועדה חסויה ייעודית. לאחר מבצע 'שומר החומות' התפרסמו סרטונים בטיקטוק שתיארו פגיעה באזרחים ישראלים. התכנסנו יחד עם הנהלת טיקטוק וטיפלנו בנושא בהצלחה. יש לבחון כיצד לנהל דיאלוג דומה מול הנהלת טלגרם בישראל בנוגע לזליגת מידע. קיים כאן ואקום שיש לטפל בו בדחיפות כדי לסייע לביטחון ישראל. נקיים דיון חסוי על מנת לבחון כיצד אנו מונעים פגיעה בחיילי צה"ל כתוצאה מזליגת מידע זה."

ח"כ רון כץ סיפר על מקרה שהתרחש רק אתמול: "אתמול בשעת הערב באחת מקבוצות הטלגרם דווח על אירוע קשה בעזה ונכתב שמטען הוצמד לפומה. זה יצר פאניקה מטורפת, ובייחוד כשאומרים את שם היחידה. צריך לעמוד ולהרגיע אלפי הורים לחיילים, והכל בגלל שאין דרך אמיתית לשלוט באירוע. כל זאת כשבמקביל כל שיגור למדינת ישראל ישר הודלף. מדינת ישראל לא יכולה להיות מצד אחד מעצמה טכנולוגית ולבסוף האויב לא צריך להתאמץ – פותח טלגרם ויודע הכל. מיקומי נפילות ודברים בעייתיים שזורים כאן על בסיס יום יומי, תזוזות כוחות בעזה, פגיעה באתרים אסטרטגיים – אלו דברים שבסקירות חסויות בחו"ל לא מדברים עליהם. יצאתי מהדיון יותר מוטרד – ההשלכות של זליגת המידע פוגעות בחיילים בשטח."

עוד באתר:

מחיר כבד

6 מטחים מאיראן; ארבעה נרצחו בפגיעה ישירה בבאר שבע

קובי פינקלר

כך זה עבד

המנגנון למימון הטרור נחשף: חיסולים בוצעו בשני צדדיו

קובי פינקלר

שיטת סאטמר?

המשגיח הפתיע בדינר: "עדיף שהכסף לא יגיע מהמדינה"

נתי קאליש

צפו

גפני קורא לעצור המלחמה: "על מה נלחמים בעזה"

שמעון כץ

רון קרניאלי, סגן הצנזור הראשי, הציג את המסגרת המשפטית לפעילות הצנזורה: "הסמכויות של הצנזורה נגזרות מתקנות לשעת חירום וצו צנזור ופסיקות בג"ץ. הצנזורה מתערבת כשלהערכתנו ולמיטב ידיעתנו יכול להיות נזק לאויב ומסקנות שיכולות לפגוע בביטחון המדינה. הצנזורה עובדת מול פרסומים של כלי תקשורת. עובדים גם עם קבוצות טלגרם ונוקטים בצעדים שונים – ככל שפוטנציאל הנזק יותר גדול, כך מה שנעשה יהיה בהתאם."

ניצן חן, מנכ"ל לשכת העיתונות הממשלתית, סיפר על האתגרים מול התקשורת הזרה: "אנחנו פועלים מול כל כלי התקשורת הממוסדים, הן ישראליים והן זרים. ב-12 ימי המלחמה הגיעו 333 עיתונאים במעברים היבשתיים – וזה מספר שיא. בחריגים אנחנו מטפלים, כולל שלילת תעודת עיתונאי, ובאותו רגע הם נשלחים מכאן על כל המשתמע מכך. שב"חים לכל דבר. גם אתמול היה כתב טורקי בבאר שבע שעבר על עבירות צנזורה ומהר מאוד העניין טופל. זה הליך סדור ומטופל אצלנו כשהם מגיעים לשדר מכאן. לכן היה לנו את כל המידע כדי לגרום שבאותו רגע הם הפסיקו את השידור. כל עובר אורח שיש לו סמארטפון יכול לשדר היום ואי אפשר לשלוט בהם – זולת העבודה של מודעות והסברה."

שלומית לנדס, ראש חטיבת חקירות במשטרת ישראל, התייחסה לקושי באכיפה: "בכל הנוגע לאזרחים שהעלו לרשתות שחשפו מיקומים – המשטרה מוגבלת במה שחוק העונשים מאפשר לנו לבצע. הגוף שאמון על עבירות ביטחון המדינה זה שב"כ. זה במגרש שלהם. בתום לב גם גופי תקשורת, בעלי תפקידים ואנשים נורמטיביים שיתפו מיקומים. היו כאלו מיקומים שהיו מותרים לפרסום – אז מה אנחנו מצפים, שהאזרח יבין מתי זה מותר ומה אסור? העניין הוא מאוד מאוד מורכב כשמעלים באופן שוטף."

יוסי מימון, ראש חטיבת מדיניות פנים במל"ל, התריע על סכנת חיים מיידית: "יש בעיות שסיכנו והרגו חיילים רבים. באירוע שהיה בבא"ח גולני היה מאוד פשוט להגיע לשם. אתמול פרסמו את המיקום של התקרית והחילוץ שלקח 3 שעות – אני מכיר חברים שהלכו על השטויות האלו. זה יכל להיגמר אחרת, באסון כבד יותר. צריך לבדוק האם לא משדלים חיילים בקרבות לתת מידע לטלגרם ועוד."

רפאל חיון, מומחה ליירוט מידע מהאויב במשך 14 שנה, תיאר את ההשפעות בשטח: "בזמן פעילות של כוחות עולה כל המידע של האירוע והכל מגיע לאויב די מהר. אני רואה בזמן אמת איך כוחות נפגעים ממידע שהודלף. יש צילום לייב של תל אביב – פגע או לא, אני רואה איך הם עוקבים אחרי הדברים האלו. זה סכנת חיים. לא יכול להיות שכל ערוץ טלגרם ומחזיק קבוצת ווטסאפ ייתן מידע – אין להם מושג באיזה רמה מדובר. אני רואה בעיניים איך פוגעים בכוחות."

אבי אפללו, מנכ"ל חברת סימפלקס, הזהיר מפני זליגת מידע ויזואלי מדויק: "מייצרים מודלים תלת ממדיים שכולם אמורים להיות תחת הגנה ואבטחה, אבל בפועל כל אחד יכול ברזולוציה גבוהה לראות כל דבר בשטח – ברמה כאילו יש רחפן. האתרים העירוניים מעלים את הדברים בלי כל סינון והרשמה. ראש עיריית חיפה יונה יהב אמר שהוא מתפלא איך האויב ידע על כל המיקומים – באתר שלו בעירייה מופיעות מפות תלת מימד באופן חופשי. הסיכון בזה ברור – המידע שאפשר לקבל מאותה מערכת הוא עצום ולעשות תיק אתר על כל מקום שצריך. אנחנו מפרסמים ברזולוציה פי 7 יותר גבוהה ממה שמאשרים לגוגל ולאמריקאים לפרסם. ככל שידוע לנו עוד מתכננים לעלות באופן חופשי את כל המידע – סכנה גדולה מאוד שצריך למנוע אותה."

לבסוף, יואל הדר, היועץ המשפטי למשרד מבקר המדינה, אישר כי הנושא נמצא בבדיקה: "אחד מהנושאים שהמבקר בודק זה שקיפות צה"ל לאויב – איך זה קרה בשביעי באוקטובר ואחרי זה בחרבות ברזל. ומשכך משרד מבקר המדינה כבר עוסק בנושא בצורה רצינית ובודק את העניין."