ביום שאחרי ניצחונו של זוהראן ממדני, פוליטיקאי סוציאליסטי מוסלמי-שיעי הידוע בעמדותיו האנטי-ישראליות, בפריימריז הדמוקרטיים לראשות עיריית ניו יורק - יהודי 'התפוח הגדול' חוששים, מאוד. הם מסתכלים על העיר שאהבו, ששימשה להם בית במשך שנים ארוכות, ופשוט לא מבינים מה קרה לה. איך הגיע מצב שבו מרבית הבוחרים העדיפו את המועמד הקיצוני, מצב שעלול לגרום להם לסכנה ממשית.
התמיכה הדו-מפלגתית והבלתי מעורערת של ארצות הברית בישראל, שנמשכה לאורך עשרות שנים, נראתה לנו אולי כמובנת מאליה, גם אם הונעה לעיתים מאינטרסים משותפים. אך בשנים האחרונות, ניכרת מגמה מדאיגה של שינוי קיצוני בעמדות כלפי ישראל, כאשר מגמה זו מעלה חששות כבדים לגבי עתיד הקהילות היהודיות. תופעה דומה מתרחשת במדינות מערביות נוספות כמו קנדה ואוסטרליה.
ניצחונו של ממדני, רק בן 33, ממחישה את השינוי התרבותי והפוליטי שעובר על ארצות הברית. ממדני מייצג דור צעיר של פוליטיקאים המושפעים מתנועת ה"ווק", שבה ביקורת חריפה על ישראל הפכה לעיתים לסמל של 'צדק חברתי', כביכול. עמדות אלו, שלעיתים גולשות ל'אנטישמיות חדשה' המוסווית כביקורת פוליטית, הופכות לנורמה בקרב רבים במערב, ומעמידות את הקהילות היהודיות בפני דילמה קשה.
עוד באתר:
הקהילה החרדית בניו יורק, המהווה חלק משמעותי מהנוף היהודי בעיר, עשויה להגיב למגמות אלו בשתי דרכים עיקריות. האפשרות הראשונה היא הקצנה של עמדות אנטי-ישראליות בקרב חלק מהקהילה, במטרה להתאים את עצמה לסביבה העוינת ולהגן על אורח חייה. האפשרות השנייה היא הגירה המונית, כפי שאירע בתקופת הקורונה, למדינות ידידותיות יותר בארצות הברית כמו פלורידה או ניו ג'רזי, ואף עלייה לישראל במקרים אחרים. שתי האפשרויות עשויות לגרום למשבר עמוק בקרב הקהילות היהודיות.
השינוי בעמדות כלפי ישראל אינו מוגבל לניו יורק או לארצות הברית, כאמור. באוסטרליה ובקנדה, למשל, ניכרת עלייה דומה ברטוריקה אנטי-ישראלית, המלווה לעיתים באירועים אנטישמיים. מגמה זו נתמכת על ידי תנועות פרוגרסיביות שמקדמות נרטיבים חד-צדדיים נגד ישראל, תוך התעלמות מהטרור הפלסטיני האכזרי שאילץ את ישראל לפתוח במלחמה. התוצאה היא תחושת ניכור בקרב יהודים רבים, שחשים כי המרחב הציבורי הופך עוין יותר ויותר כלפי זהותם הלאומית והדתית.
