זמיר מונה לרמטכ"ל וקבע תאריך: "נתקוף באיראן"

כאשר היה רב אלוף אייל זמיר ראש מטה זרוע היבשה בשנת 2011 הוא נחשף לראשונה לעצמה של סכנת הגרעין באיראן. שנה לאחר מכן עם כניסתו לתפקיד המזכיר הצבאי של רוה"מ נחשף יותר ויותר לסכנה.

השיא הגיע מיד עם כניסתו לתפקיד הרמטכ"ל, אז קבע אייל זמיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים. "חודש יוני יהיה מועד ההתקפה באיראן".

התיאומים עם ארצות הברית היו תכופים. ביקורים, שיחות וביקורים של בכירי צה"ל בבריטניה וכמובן בארצות הברית. ההבנה היתה ברורה. אי אפשר לחכות יותר.

לאורך תקופה, הצטברו אינדיקציות מודיעיניות באמ"ן, לפיהן המשטר האיראני מאיץ את התקדמותו בציר הנשק, במקביל להמשך העשרת אורניום לרמות גבוהות (60%) בהיקף נרחב, בכמות שממנה ניתן להעשיר חומר בקיע לרמה צבאית עבור מספר פצצות גרעין בזמן קצר.

 

אמ"ן זיהה תוכנית חשאית של המשטר האיראני בהובלתם של מדעני גרעין איראניים בכירים ליצירת מרכיבים הדרושים לנשק הגרעיני.

במסגרת התוכנית, בוצעו ניסויים, מחקר ופיתוח בתחומים הנדרשים להשגת נשק גרעיני בחשאי. התקדמות התוכנית הביאה את המשטר האיראני לנקודה קרובה מאוד לייצור נשק גרעיני בהינתן . החלטה ולהשגת יכולת להשמדה המונית.

זאת ועוד. בחודשים האחרונים, המשטר האיראני תכנן לשלש את קצב ייצור הטילים שלו, ולהגדיל את מלאי הטילים מכ-2,500 לכ- 8,000טילים מדויקים בתוך שנתיים. הגעת המשטר לכמות כזו הייתה מאפשרת פגיעה נרחבת במדינת ישראל, עד כדי איום קיומי על מדינת ישראל.

 

נוסף לכל אלו המשטר האיראני תכנן וקידם תוכנית ממשית שמטרתה ׳השמדת ישראל׳. זה כלל מתקפה רב-זירתית שתחילתה במתקפת טילים בליסטיים מאיראן ומכל שלוחותיה באזור, ולאחר מכן פלישה קרקעית המונית על ידי כוחות המליציות דרך הגבולות עם ישראל.

הרמטכ"ל זמיר הכריע והצביע בפני הקבינט על חלון הזדמנויות אסטרטגי שנוצר כתוצאה מהבשלת יכולות מבצעיות ומודיעיניות מתקדמות. הנדבך הנוסף היה הפגיעה הקשה בשלוחים שהמשטר בנה סביב גבולותינו. חיזבאללה, סוריה, חמאס ועוד.

נוכח החרפת האיום, וזיהוי המצוקה במצבה של איראן ומוכנות הפעולה של צה"ל התקבלה ההחלטה לתקוף. את כל ימי שישי העביר זמיר בנושא האיראני ממש עד כניסת השבת. באמצע השבוע בבקרים היה בעזה ובגזרות ובלילות תיק איראן.

"זו היתה ההחלטה הקשה, המורכבת והחשובה בחייו מספרים מקורביו", ברוך ה' שההחלטה והפעולה הצליחו מעל ומעבר.