
יהודים יודעים להסתדר ומוצאים פתרון לכל דבר.
הייתי השבוע ב'שבע ברכות' וביקשו ממני לכבד את אחד המוזמנים לדבר כמה מילים, האיש טען שהוא לא הכין. האמת, כשאני שומע שמישהו לא הכין אני מפחד ממה שעומד לקרות, כי כאשר מישהו מכין הוא מוגבל בזמן, משום שמסתבר שהוא ידבר את מה שהכין, אבל אם לא הכין, מי יודע כמה זמן הוא ידבר וידבר?.
איך מישהו אמר: יש דרשנים שהם בבחינת: 'ולא קרב זה אל זה, כל הלילה', היינו, מילה אחת לא נדבקת לשניה, אזי אין לו הגבלה והוא יכול להמשיך כך כל הלילה.
עוד באתר:
קם היהודי שכיבדתי אותו ואמר: רש"י מתחיל את פירושו על פרשת קרח ואומר: 'פרשה זו יפה נדרשת', ולמה דוקא פרשה זו? אז יש על זה בדיחה ידועה, שהיה פעם דרשן אחד שהיה לו הרבה אגדות ופשעטלאך על פרשת קורח ובגנות המחלוקת, ולכן, כל פעם שהיה צריך לדבר דרשה ולא משנה באיזה פרשה החזיקו ועל איזה נושא התכנסו, היה עולה לבמה, מתחיל לפשפש בכיסיו כביכול מחפש את הדף עם הדרשה שהכין ומשלא מצא היה אומר: אוי ויי, נראה כאילו בלעה אותה האדמה, כמו שקרה לקורח, נו, אם כבר הזכרנו את קורח נזכרתי ברעיון על קורח וכך היה נואם את כל מה שידע בעל פה על קורח.
ממשיך היהודי ואומר: יפה לו לאותו דרשן שמצא פתרון עם הדף שנבלע וההזכרה של קורח, מה עושה מישהו שאין לו דרשה ופשעטל על קורח, רק על 'מכירת יוסף' למשל?
זו באמת בעיה, אכן אין לו פתרון כזה… אבל אם כבר הזכרתי את 'מכירת יוסף' אז נזכרתי בווארט נפלא ששמעתי על 'מכירת יוסף' וכו' וכו'.
ברוך השם שנתן לי רעיון שזה לא רק מתאים לפרשה, אלא גם לתאריך, היום ראש חודש ערש"ק פרשת קרח, ומה השייכות של קרח לראש חודש? אוקיי, זו כבר גמרא מפורשת במסכת ב"ב, שם מסופר שרבה בר בר חנא הלך במדבר והיה שם ערבי מדריך תיירים והמדריך הראה לו את המקום שבו נבלעו קרח ועדתו וסיפר לו כי מדי ראש חודש קורא קרח ממעמקי האדמה 'משה אמת ותורתו אמת והמה בדאין', נו, הנה הקשר המובהק של קרח לר"ח, ויש גם רמז לזה בשמו: קר"ח ר"ת קריאת ראש חודש. (ולמה דוקא בר"ח? על זה כבר הקדשתי בעבר את כל הגליון, מי שירצה שיבקש באימייל ואשלח לו באופן אישי).
נ.ב. האם קרח גם היה קרח (מלשון קרחת) ? ראה בתחילת הגליון
* שמו של יעקב לא הוזכר ביחוסו של קרח, איך אברהם ויצחק כן נרמזו? ראה בווארט השני שבגליון.
* הידעתם כי הפסוק הראשון בתהילים הכוונה לבני קרח לעומת אביהם ועדתו, ומדוע הוזכרו בלשון יחיד?
* ב-7 מקומות בתורה הוזכר 'דגן תירוש ויצהר', מדוע דוקא בפרשתנו זה בסדר הפוך: 'יצהר תירוש דגן'?
לבקשת קוראים הוספתי החל מהשבוע בסוף הגליון מדור 'מעדני תפילה' והשבוע הסברתי מה הקשר בין תוכן הבקשה אחר שמו"ע 'שיבנה ביהמ"ק' לתוכן תפילת שמו"ע ומה משתחל שם הפסק של 'ותן חלקנו בתורתך' בין ה'שיבנה' ל'ושם נעבדך'?